|
|
עמוד:12
נשק השמדה המונית בסוריה ובלוב בתחום הנשק הכימי הגיעה סוריה להישגים ניכרים בעבודה עצמית , זהו 'נשק גרעיני לעניים . ' מספר מדינות ערביות עסקו , ועדיין עוסקות , בפיתוח סוגים שונים של נשק , הקרוי היום 'נשק השמדה המונית , ' או 'נשק לא קונבנציונלי . ' הגדרתו של מושג זה השתנתה במשך השנים . מסורתית היתה הכוונה לנשק כימי וביולוגי ( סוגי נשק שהשימוש בהם נאסר באמנות בינלאומיות שונות מ898- ו ואילך . ( מתום מלחמת העולם השנייה נכלל במונח גם הנשק הגרעיני . בשנים האחרונות ( בעיקר מאז מלחמת המפרץ ) נכללים בהגדרה גם 'האמצעים לשיגור הנשק ' ובמלים אחרות - טילים בליסטיים , הראויים למאמר נפרד . נפתח בסוריה הרואה עצמה כמדינה הערבית היחידה הנמצאת בעימות צבאי עם ישראל . עם זאת שליטיה ערים ליכולתה הצבאית המוגבלת . לפיכך מהווה הנשק הלא קונבנציונלי שלה מרכיב חשוב במאמץ שלה להשיג איזון אסטרטגי עם ישראל . - במה אם כן מדובר ? בתחום הפיתוח הגרעיני מפגרת סוריה אחר מדינות ערביות אחרות , כמצרים ולוב ( שלא להזכיר את עיראק עד מלחמת המפרץ או את איראן . ( אין היום בסוריה כור גרעיני כלשהו , לא למחקר ולא לאנרגיה . רק בשנת 1992 הצליחה סוריה , לאחר מאמצים רבים ודחיות מצד מדינות רב . ית , לרכוש כור מחקר זעיר מתוצרת סין ( הכור נמכר לסוריה לא על ידי סין אלא על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית - סבא " א . ( כור זה בהספק של 30 קילו-וואט בלבד , טרם הושלם . גם כאשר יושלם אין בו כדי להקנות לסוריה כל יכולת בפיתוח נשק גרעיני - פרט אולי להכשרה ראשונית לצוותים מדעיים . לאחרונה עשתה סוריה מאמצים לרכוש כור מחקר קטן נוסף מארגנטינה , אולם מעמדה של עיסקה זו עדיין אינו ברור . אם בתחום הגרעיני מפגרת סוריה , הרי שבתחום הנשק הכימי הגיעה להישגים ניכרים . כל הנשק הכימי המצוי היום בסוריה הוא מתוצרת עצמית . רובו של המאגר הכימי מורכב מוול"כ עצבים ( חומרי לחימה כימיים ) מסוג סארין , ובידי סוריה , פצצות אוויר גם ראשים כימיים עבור טילי ה ' סקאר שלה - גם אלו פרי פיתוח וייצור מקומיים . על פי מספר ידיעות מתנהל בסוריה מאמץ לייצר חל"כ עצבים מתקדם יותר מסוג . vx זהו חל '' כ עמיד ( בניגוד לסארין הנדיף , ( המסוגל לחדור לגוף האדם גם במגע דרך העור . פיתוח אפשרי נוסף , שעליו אין פרטים רבים בפרסומים גלויים הוא פיתוח נשק ביולוגי . מספר מקורות הזכירו מאמץ לפתח נשק המבוסס על חיידקי גחלת ( אנתרקס , ( אולם אין מידע עד כמה התקדם מחקר זה בסוריה . לסיכום , ניתן לומר שהנשק הכימי משמש כמרכיב העיקרי ביכולת ההרתעה הסורית . חשיבותו גדולה במיוחד בשל היכולת הקיימת להתקינו על הטילים הבליסטיים , ובכך לאיים על מרכזי אוכלוסין בלב מדינת ישראל . כמרכיב הרתעתי נועד הנשק לאזן במידת מה את היכולת הישראלית העדיפה לתקוף מטרות בעומק סוריה , ומעל לכל , לאזן את יכולתה הגרעינית ( הנתפסת על ידי סוריה ) של ישראל . בשל כך מהווה הנשק הכימי ( והביולוגי , במידה שהוא מבצעי ) 'נשק גרעיני לעניים . ' באשר ללוב . לוב חשודה כמדינה 'שואפת' ( לנשק גרעיני ) עוד משנות ה . 70- בתקופה זו לא הסתיר שליטה , מעמר קדאפי , את שאיפתו לרכוש פצצה . בשנת 81 הפעילה לוב לראשונה כור מחקר בן 0 ו מגה-וואט מתוצרת ברה " מ , והחששות גברו , אף על פי שהכור , הנמצא בתג ' ורה ליד טריפולי נמצא בפיקוח הסבא " א . בקשות מאוחרות יותר של לוב לרכוש גם תחנת כוח גרעינית מברה"מ הוקפאו בסוף שנות ה . 80- מאז ראשית שנות ה90- שינה קדאפי את הצהרותיו . כיום הוא מצהיר שאין ללוב צורך בנשק גרעיני , וקרוב לוודאי שהצהרות אלו נובעות מהכרתו שאין ביכולתה של לוב לייצר נשק כזה . תוכניותיו של קדאפי בתחום הנשק הכימי זכו לכותרות שמנות בעיתונים . עוד בסוף שנות ה80- התפרסם מפעל 'פארמה 50 ו' בראבטה . מפעל זה הוצג על ידי הלובים כמפעל פרמצווטי , אך פרסומים רבים טענו שהמפעל מיועד ליצור נשק כימי . בעקבות הלחץ הפוליטי הגובר הודיעה לוב בשנת 90 שהמפעל עלה באש . השרפה היתה כנראה מזוייפת , אך לוב העבירה את מאמצי ייצור הנשק הכימי שלה לאתר אחר בטחונה . ( אגב , מפעל רבאטה נחנך מחדש , כמפעל תרופות , בספטמבר האחרון בטקס רב משתתפים מרחבי העולם . ( סיפור הנשק הלא קונבנציונלי של לוב שונה מהותית מזה של סוריה . היא הצהירה בגלוי על שאיפה להשיג נשק גרעיני , היא מעולם לא היססה לאיים בטרור , לא היססה להשתמש בטילים בליסטיים ( נגד האי למפדוזה בשיאו של הסכסוך עם ארה " ב בסוף שנות ה , ( 80- ונראה שאף השתמשה בנשק כימי בפועל במלחמתה בצ'אד . מאידך גיסא , יכולתה רחוקה מאוד מהצהרותיה . על אף שאיפותיה לא הצליחה לייצר טילים בליסטיים , ומאמציה להשיג טילים בעלי טווח גדול יותר טרם זכו להצלחה . אך היא נשארה איום לשכניה בזכות יכולת הנשק הכימי ( המוגבלת . ( מבחינת ישראל האיום פוטנציאלי קיים רק אם תשיג טילים ארוכי טווח , כפי שהיא שואפת . יפתח שפיר המחבר הוא חוקר ב " מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים " באוניברסיטת תל אביב . מפנן דאתה של טילים בליסטיים בפקיסטאן
|
|