מבוא

עמוד:10

בימי השלטון הממלוכי ובעיקר העות'מאני הוזנח העמק , שהיה מרוחק יחסית , והפך לשטח של בצות וקדחת . קיימת סברה שהקמת גשר בנות יעקב בידי ביברס , על אומנותיו המגושמות הקשו על זרימת מי הירדן וסייעו להתפשטות הבצות . מאז ועד לזמן החדש העמק לא היה מיושב במשך 500 שנה . רק באמצע המאה ה19- חודש הישוב בעמק החולה - תחילה על-ידי שבטי הע'וורנה - ערב רב של עריקים מהצבא המצרי , עבדים בורחים ופורעי חוק שברחו מכפריהם . עיקר פרנסתם היתה מבוססת על גידול תואיס ( ג'אמוסים ) ועל מכירת מחצלות מקנה סוף . הם החזיקו מעמד עד למלחמת העצמאות . עם חידוש המפעל הציוני נוסדו בעמק החולה אחדים מן הישובים הראשונים : יסוד המעלה 1 ( 1883 ) מטולה ;( 1884 ) משמר הירדן ;( 1890 ) מחניים ;( 1898 ) בשל הקדחת והסביבה העוינת , התפתחותם היתה איטית ורצופת קשיים . מחניים אף נעזבה לחלוטין ב . 1908- המצב השתפר רק לאחר מלחמת העולם הראשונה , עם ייסוד כפר גלעדי , תל חי ואילת השחר , וביתר שאת לאחר מאורעות 1936-39 ומדיניות הספר הלבן , שבעקבותיהם נוסדו בעמק עד להכרזת המדינה , 12 ישובים - רובם קיבוצים . בשל סכנת הקדחת הוקמו תחילה הישובים בשוליים הדרומיים והצפוניים-מערביים הגבוהים יותר של העמק . בשנת 1934 נתקבל הזכיון לייבוש הבצות , ברם , ביצוע המפעל התעכב - בעיקר בשל מלחמת העולם השניה . בעת שניגשו לייבוש החולה ב , 1951- רק מעטים חלקו על חשיבות המפעל , שנחשב למעשה ציוני-חלוצי , שבו ייבוש בצות הארץ הגיע ליד סיומו . רק מאוחר יותר נשמע קולם של חובבי הטבע , שהתריעו על הכחדת עולם החי והצומח המיוחדים למקום . בהשתדלותם קמה שמורת החולה - השמורה הראשונה בארץ , ועמה נוסדה ה '' חברה להגנת הטבע . " לייבוש החולה היו ארבע מטרות עיקריות ; חיסול המלריה , תוספת קרקע חקלאית , ניצול הכבול וחסכון במים . ברם , עם סיום מפעל הייבוש , ב , 1958- הסתבר שלא כל המטרות הושגו . מחלת המלריה הודברה עוד לפני כן ולא היתה תלויה בייבוש ; הכבול לא ענה את הציפיות ; הוא גורם לשקיעת פני הקרקע , סובל משריפות תת קרקעיות וממי תהום גבוהים וגורם לזיהום הכנרת . הייבוש גם לא הביא לחסכון במים כפי שציפו 28 ) מיליון ממ '' ע בלבד לעומת 100 מליון לפי התכנית . ( עם זאת , התפנו קרקעות רבות , שחולקו בין הישובים והעמק , הנהנה משפע מים ואדמות מישוריות מנוצל לחקלאות - בעיקר גידולי שדה , מטעים ובריכות דגים . אופייני לישובי האזור , שהם היו במרבית התקופות בקו החזית וקשורים לארועים בעלי אופי בטחוני : הגנת תל חי ;( 1920 ) ישוב "חומה ומגדל" ;( 1939 ) מלחמת השחרור ( כפר סאלד ומשמר הירדן . ( האזור המשיך להיות בקו האש ממלחמת השחרור ועד ל1967- ואף לאחר מכן , בשל הקרבה לגבול הלבנון . ואף-על-פי-כן עמק החולה וסביבתו המיושב ברובו על-ידי ישובים ותיקים - רובם קיבוצים - נחשב לאחד האזורים המשגשגים בארץ . הנוף , שמורות הטבע ושפע המים הופכים אותו לאזור תיירות אטרקטיבי " ) ארץ פלגי מים , ( " ההומה מטיילים ברוב ימות השנה . בעת כתיבת שורות אלה , קיימות תכניות מרחיקות לכת לפיתוח האזור ובהן - הצפת שטחי הכבול והפיכתו לאתר תיירות . העורכים

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר