|
|
עמוד:13
הפעילות החקלאית באגן ההיקוות , צמצום שטחי בריכות דגים ותפעולן במאגרים משולבים ובקרת ניקוז חקלאי . כן מונעת מינהלת הכנרת כניסת שפכים וקולחים לאגם וכניסת חנקות מאזור הכבול בחולה . הטיפול באשפה נעשה במרוכז לצמצום הפגיעה , ובקרת אוכלוסיית הדגה כאמצעי לצמצום התפתחות האצות הפוגעות באיכות המים . פעולות אלה הביאו לשיפור באיכות מי הכנרת . מליחותם ירדה ל 230 מ"ג כלור לליטר . זוהי מגמה ארוכת טווח , הנשמרת כבר תקופה ממושכת , ויש להניח , שניתן יהיה לשלוט בנושא זה גם בעתיד . מתחילת שנות השמונים נמדדת ירידה הדרגתית בכמות חנקן אורגני , חנקן כללי וכן ירידה בכמות הזרחן הכללי . למרות זאת נראה , כי בעתיד אספקת מי השתיה בישראל לא תתבסס על מי הכנרת , אלא על מי תהום באיכויות טובות יותר . ביטוי לאפשרות זו אנו מוצאים בהצעה חדשה למדיניות משק המים בישראל ( תה"ל , תכנית האב למשק המים , . ( 1988 הכנרת משמשת גם אתר נופש ותיירות מהחשובים בארץ . על פי היקפי הביקוש הקיימים , נראה כי ניתן לשמור על איכות מי הכנרת , הן באשר למשק המים והן לנופש ולתיירות . מספר הנופשים בחופי הכנרת בימי שיא מגיע ל 70 אלף , מספר הקרוב לכושר הנשיאה המירבי של הכנרת , העומד על 100 אלף נופשים . 30 מתוך 55 ק"מ של חופי אגם , מיועדים לפיתוח חופי רחצה , שמהם פותחו כבר 10 ק"מ . תהליך הפיתוח נמצא בעיצומו , והוא כרוך בבניית חופים מלאכותיים תוך שימוש בכמויות גדולות של חומר מילוי ותמיכה באמצעות קירות אבן בזלת . עבודות הפיתוח מלוות בתשומת לב לנושא האסתטי והתחשבות בקווי נוף , בחומרים ובצבע מתאים . בנושא התברואה יש לציין את מבני השרותים הצמודים לחוף המתנקזים למכוני טיהור אזוריים , והקמת מערך לאיסוף פסולת מוצקה . בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בפעילויות השיט בכנרת : ספינות שיט , סירות מרוץ , גלשני רוח , אופני מים , אופנועי מים וכד . ' הפעילות מלווה בפליטת שמנים ודלקים למים ובהשלכת אשפה למיניה . גם השימוש ברעלים ובחומרי הדברה למטרות דיג יוצר בעיות סביבתיות וננקטו אמצעי פיקוח מתאימים . לטווח הארוך נראה , כי ניתן יהיה להמשיך ולנהל את הכנרת באופן שיבטיח איכות סבירה של מים לצריבה שוטפת ולנופש . הגידול בפעילות הנופש ידרוש אמצעים נוספים : נופי הכנרת בקו החוף וסביבתו יבונו באינטנסיביות ועם זאת יהיו מטופחים ומתוחזקים כהלכה , כדי לענות על צורכי הנופשים . נחלי הגולן : התערבות האדם במערכת נחלי הגולן החלה עם הקמת מאגרי מים ברמת הגולן לתפיסת מימיהם להשקיית . מאגרים אלה אוצרים 32-30 מלמ"ש באגן המזרחי של הכנרת , והם השפיעו על כמויות הזרימה בנחלים , על משטרי הזרימה ועל כמות הסחף המוסעת . קיים חשש , כי הדבר יגרום לשינויים בלתי רצויים בחי ובצומח של נחלי הגולן . הירדן * נהר הירדן כיחידת נוף ייחודית מתחלק לשתי תת מערכות עיקריות : הירדן העליון - ממקורותיו ועד לכניסתו לכנרת , והירדן התחתון - ממוצאו בדרום הכנרת
|
|