|
|
עמוד:13
כבר בסקרים הראשונים . בורות הבדיקה הראשונים נחפרו בשרידי הבריכה הגדולה והמבנה העגול שבמרכזה וכן במשטח הנרחב שהקיף אותם , ששימש ודאי כגן נוי . עד מהרה יכולנו להראות כי המקום שימש אמנם כבריכה . אף שעד היום לא נתגלה הקשר הישיר שלה עם מקור המים , אין ספק כי היא ניזונה ( מלבד ממי הנגר העילי בשעת ירידת גשמים ) ממים שהובאו מבריכות שלמה שבאזור ארטס מדרום לבית לחם , באמצעות אמה באורך של כ 6 ק"מ . האמה נחקרה לראשונה בידי קונרד שיק בסוף המאה ה , 19 ובשנית על ידי עמיחי מזר ויהושע כהן בסוף שנות השישים . נסתייענו רבות בראשית מחקרנו בהרודיון התחתית בצילום אוויר מ , 1968 שצולם זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים . בין השאר ניתן היה להבחין בצילום בבירור בשרידי מבנה ענק מצפון ולמרגלות ההר , 'הארמון הגדול' D ) 130 X 60 מ ( ' ובמקביל לו , מצפונו , השתרע שטח ענק 350 x 30 ) מ ( ' שכונה בפינו 'המסלול . ' אין ספק שהוא הוכשר בידי אדם והיה כרוך בעבודה רבה , כולל הקמת קירות תמך גדולים ועבודות עפר נרחבות . כיוונו של המסלול היה ממערב למזרח . קצהו המערבי מצוי בסמוך , ובמה מטרים נמוך יותר , לפינה הדרומיתמערבית של המשטח שהקיף את הבריכה , שכונה על ידינו 'מכלול הבריכה . ' נציין כי רוב הסוקרים הראשונים שסקרו את המסלול ראו בו משטח מעשה ידי אדם . בשנות העבודה הראשונות ( 1973-1972 ) שיערנו כי המסלול שימש כהיפודרום . במקום היה מבנה בצורת ח' שניצב בקצה המערבי של המסלול , בדיוק מול ציר האמצע שלו . הנחנו כי מדובר בחלק ממבנה הכולל שורות ספסלים , מעין אודיטוריום פתוח לשמים , שממנו צפו בתחרויות . במהרה התברר כי המסלול צר מדי מכדי לשמש למרוצי סוסים ומרכבות , המחייב רוחב מינימאלי של 50 מ , ' וכי המבנה 14 x 15 ) מ , ( ' לא כלל ספסלים אלא מדובר באולם מוקף גומחות וביניהן אומנות שניצבו על משטחים מוגבהים . כמו כן עבדנו , שלא על פי התכנית המקורית , גם על ההר , לאחר שבחורף 1973 אירעה התמוטטות במרכז המבנה העגול בפסגת ההר . העבודות נעשו בשיתוף עם בית ספר שדה כפר עציון והארכיאולוג שמעון ארזי . במקום נתגלתה מערכת מנהרות משולבת בבורות מים מימי הורדוס . היא כללה גם עדות למנהרה שנחפרה במהלך המרד הראשון ברומאים כגישה פנימית אל בורות המים .
|
|