מודיעיון - מבט עומק למודיעין

עמוד:38

השינויים   בעולם   המודיעין  ( בר-יוסף   מציין   כמה   מהם , (   כמו התמעטות   האיומים   הקונוונציונליים   שהצריכו   ידע   צבאי וריבוי   האיומים   התת-קונוונציונליים   והעל-קונוונציונליים המצריכים   ידע   שאינו   צבאי   בהכרח ,   לא   הוסיפו   על   החסרונות דווקא ,   אלא   יצרו   צרכים   חדשים   ואתגרים   חדשים .   בעיקר בולט   השינוי   בגידול   נפחי   המידע ,   בגיוון   שלו ,   בקושי   הרב להבינו   מצד   אחד ,   ובקושי   הרב   לנפות   את   הידיעות   הבלתי רלוונטיות   מצד   אחר .   זהו   גידול   המשפיע   גם   על   השיווק המודיעיני   שנדרש   להיאבק   על   עיניו   של   הקברניט   נגד   ש פעת המוצרים   שהוא   מוצף   בהם ,   ובכללם   התקשורת   האלקטרונית בזמן   אמת . אין   להתעלם   מחסרונות   ובעיות   אמיתיות   אלו .   עם   זאת , דעתנו   הבסיסית   היא   ששינויי   ארגון ,   בוודאי   מהפכניים , אינם   תורמים   באופן   מהותי   למניעת טעויות   בעתיד .   מקור   הטעויות   הוא במהות   המודיעינית ,   העוסקת באי-ודאות   על   כל   סוגיה ,   במידע שלעולם   יהיה   חסר ,   בהטיות הקוגניטיביות   ובעוד   כמה   וכמה   סיבות שלא   כאן   המקום   למנותן .   טעות   זו   היא מנת   חלקם   של   דיפלומטים   כאנשי   צבא . אנחנו   חושבים   שהמערכת   המודיעינית אכן   זקוקה   לשינויים ,   אבל   אלו   צריכים להיות   הדרגתיים   ופנימיים :   אם   לצורך התמודדות   עם   האתגרים   החדשים   ואם לצורך   החלשת   החסרונות   המבניים . אנו   מבקשים   לציין   כאן   את   כוח   האדם , החוקר   והכשרתו   כתחום   מרכזי   לשיפור . זאת   משום   שאנו ,   כמו   גם   ארגונים   רבים בעולם ,   טוענים   שראש   וראשון   לכל שינוי   ארגוני   ולכל   שיפור   הוא   התמקדות בכוח   אדם   כמנוע   עיקרי . מאז   ומעולם   היו   ותמיד   יהיו   חוקרים מעולים   לצד   אלו   שטובים   פחות .   עם זאת ,   אחד   האתגרים   המרכזיים   של   כל גוף ,   ושל   אמ"ן   במיוחד ,   הוא   להכשיר כיום   כוח   אדם   טוב   יותר   מהקיים , שיתאים   לאתגרי   העתיד ,   ולבנות הכשרות   יציבות   לאורך   זמן   המכשירות   מסה   רחבה   של חוקרים   מעולים   והתלויות   פחות   במזל   ובמקרה . קודם   שנפרט   את   אבני   היסוד   של   ההכשרה   הנדרשת   לקציני מחקר   המודיעין ,   נגדיר   תחילה   מיהו   קצין   המודיעין   "האידאלי" בראייתנו :   בעל   ידע   מקצועי   רחב   ברמה   אקדמית   בתחומי   העיסוק שלו   ובעשייה   המודיעינית   -   בכלל   מקצועות   המודיעין   ובכלל זירות   המחקר ;   בעל   יכולות   קוגניטיביות   גבוהות   בתחום   האנליזה המודיעינית   והסינתזה   המערכתית ;   בעל   ערכי   מוסר   ואתיקה   מקצועית   גבוהים   של   צניעות והכרה   במוגבלות   הידע   של   היחיד   ויכולותיו ,   ספקנות   והודאה בטעויות ,   יושר ,   יושרה   והניעה  ( מוטיבציה )  לשירות   מדינת ישראל . ומהי   ההכשרה   הנדרשת   לבניית   קצין   כזה ? להלן   מפורטים   מרכיבי   ההכשרה   הנדרשים : הכשרה   אקדמית   רחבה   עם   רגל   בתחום   הידע   ורגל בתחום   האנליטי : לימוד   וחינוך   אקדמיים   הם   אבן   יסוד   הכרחית   לכל   קצין מודיעין .   התחום   האקדמי   דורש   התעמקות ,   יסודיות ומקצועיות ,   יכולת   ניתוח ,   שינון   והטלת   ספק   -   כולן   תכונות הכרחיות   לכל   חוקר ,   שרכישתן   באמצעות   לימוד   אקדמי ארוך   טווח   חשובה   ביותר .   בתוך   כך   חשוב   ביותר   שכל   חוקר ילמד   תחום   ידע   כלשהו   הרלוונטי   לעשייה   המודיעינית ,   כמו המזרח   התיכון ,   מדעי   המדינה ,   היסטוריה   ואפילו   פיזיקה ( למחקר   טכנולוגי , (   לצד   לימוד   תחום   אנליטי   כלשהו   המקנה כלי   ניתוח   וחשיבה   משלימים  ( כמו   מתמטיקה . (   שילובם של   שני   תחומי   ידע   כאלה   בונה   את השלם   מבחינת   ההכשרה   האקדמית   של קצין   המודיעין . הכשרה   מודיעינית   בסיסית   רחבה ברמה   אקדמית   לכלל   קציני   המודיעין המבוססת   על :   הכשרה   מאחדת   איסוף-מחקר : האתגרים   המודיעיניים   -   נושאים   חדשים וגודש   המידע   לסוגיו   החדשים   - מחייבים   יותר   ויותר   פעולת   גומלין והאחדה   בין   איסוף   למחקר .   כפי   שציינו , קשר   קרוב   זה   בין   המערכים   הוא   אחת מעוצמותיו   של   המודיעין   הישראלי ,   אך עלינו   לצעוד   קדימה   גם   לתחום   ההכשרה של   קציני   המודיעין :   ההכשרה   הבסיסית של   כל   איש   מחקר   ואיסוף   צריכה   להיות שווה   ומשותפת .   על   אנשי   המחקר להכיר   היטב   את   כלל   סוגי   האיסוף והפקתם ,   ועל   אנשי   האיסוף   להכיר   את השיטות   והמחשבה   של   המחקר   ותמונת המחקר .   בראייתנו ,   הגבול   בין   קצין מודיעין   המפיק   מידע ,   לבין   זה   החוקר אותו ,   הולך   ומיטשטש ,   ויש   להכשירם באותו   אופן   רחב .   רמה   אקדמית :   יש   ללמד   את מקצועות   המודיעין   ברמה   אקדמית , כלומר   פיתוח   שיטות ,   מערכי   שיעור ,   הישענות   על   ספרות , לימוד   לעומק   של   עקרונות   קבועים   ולא   של   תמונות   משתנות וכד . '   שדרוג   ההכשרות   המודיעיניות   לרמה   אקדמית ,   שלא כרכישת   מיומנויות   כנהוג   כיום   כמעט   באופן   גורף   בכלל הכשרות   אמ"ן ,   יאפשר   שיפור   של   ממש   ביכולת   לקדם   את דרך   המחקר   לאורך   זמן ,   לבקר   אותה   ולשפרה ,   ליצור   שפה משותפת   ולהעמיק   את   הידע .   רלוונטיות :   פיתוח   תובנות   ותפיסות   מוכללות   של   הידע המודיעיני   ותרגומו   לבניית   תמונה   מודיעינית   כוללת   רלוונטית , כלומר   שיש   בה   שימוש .   שלא   כמו   באקדמיה ,   יש   להדגיש את   חשיבות   המחקר   שלא   לשמו   אלא   לצורך   ספציפי ,   כמו פעילות   מבצעית ,   פעילות   איסופית   נוספת ,   או   תשובה   ברורה על   שאלות   או   תהיות   של   מקבלי   החלטות . תכנית   חבצלות   היא סנונית   ראשונה   בכיוון שעל   אמ"ן   לאמץ בהכשרות   כוח   האדם שלו   ובדרישתו מהקצונה :   אקדמיזציה של   כלל   הקצונה החוקרת   בכלל המערכים ,   רוחב   יריעה אקדמי ,   הכשרה עמוקה   בכל   מקצועות המודיעין ,   ובמיוחד היתוך   של   תחומי האיסוף   והמחקר   לכדי הכשרה   אחת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא