מודיעיון - מבט עומק למודיעין

עמוד:33

וכוחות   מועטים   נוספים .   אילו   הצבא   המצרי   היה   פותח במתקפה   לא   היה   ניתן   לבלמו .   משהתבררו   ממדי   הפריסה המצרית   ביצע   צה"ל   היערכות   חירום   בלתי   פומבית ,   ובתוך 24   שעות   פרס   כוחות   מספיקים   כדי   לקדם   את   פני   האיום . ב .   מאז   ההתערבות   המצרית   במלחמת   האזרחים   בתימן ( 1962 )   אחז   אמ"ן   בתפיסה   שנאצר   יימנע   מעימות   משמעותי עם   ישראל   כל   עוד   כשליש   מצבאו   תקוע בתימן .   תפיסה   זו   הייתה   ההיגיון המודיעיני   בבסיס   תהליך   ההסלמה שהובילה   ישראל   מול   הסורים   בשנים שקדמו   למלחמת   ששת   הימים .   לא   חל בה   שום   שינוי   מהותי   למרות אינדיקציות   שונות   לכך   שהמשך   הלחץ הישראלי   על   סוריה   עלול   לגרום   לשינוי מדיניות   האיפוק   המצרית .   על   רקע   זה ברור   מדוע   הכנסת   הצבא   המצרי   לסיני ב15-   במאי   1967   הפתיעה   את   ישראל ,   אף   כי   המלחמה , בשלב   זה ,   עדיין   לא   נתפסה   כבלתי   נמנעת . ג .   גם   לאחר   שהחל   המשבר   וגם   לאחר   שהתברר   שהוא   שונה באופן   מהותי   ממשבר   "רותם"   של   , 1960   המשיך   אמ"ן להעריך   שנאצר   ייזהר   מהסלמה   נוספת ,   אף   כי   ראה   בעצם ריכוז   הכוח   המצרי   בסיני   משום   אות   ברור   לאפשרות   מלחמה . שעות   בטרם   הודיע   נאצר   על   סגירת   המ צרים   הוציא   אמ"ן מסמך   ובו   העריך   שצפוי   מו"מ   מדיני   וכי ,   מכיוון   שנאצר חושש   מעימות   צבאי   שעלול   לשמוט   מידיו   את   הישגיו   עד כה "   , אין   סבירות   רבה   בשלב   המיידי   לצעד   מצרי   של   סגירת השיט   במצרים . " ד .   על   בסיס   הערכת / ידיעת   אמ"ן   כי   המצרים   מתכוונים לחדש   את   האש   באביב   הקרוב ,   הורה   הרמטכ"ל   חיים   בר-לב לצה"ל   לקראת   סוף   1968   להתכונן   למלחמה   בתעלה .   תאריך היעד   להשלמת   ההכנות   נקבע   ל1-   במארס   . 1969   ב8-   במארס 1969   נפתחה   מלחמת   ההתשה ,   וצה"ל   היה   מוכן   לקראתה . ה .   הערכת   אמ"ן   כי   ברית-המועצות   לא   תתערב   באופן   ישיר בעימות   עם   מצרים   סללה   את   הדרך   להחלטת   ראש   הממשלה בסוף   1969   לאשר   את   ההפצצות   בעומק .   בדיעבד   התברר שההחלטה   הסובייטית   לשגר   יחידות   למצרים   נפלה   כבר כמה   חודשים   קודם   לכן ,   עקב   מבצע   "בוקסר"   של   חיל האוויר .   בהמשך ,   חרף   סימנים   ברורים   לכך   שיחידות   הגנ"א סובייטיות   עומדות   להישלח   למצרים   כדי   לסייע   בהתמודדות עם   חיל   האוויר ,   המשיך   אמ"ן   להעריך שהסבירות   להתפתחות   כזו   נמוכה . הנוכחות   הסובייטית   אותרה   רק כחודשיים   לאחר   שהגיעו   היחידות הסובייטיות   הראשונות ,   וכאשר   טייסים סובייטיים   עלו   לאוויר   מול   טייסי   חיל האוויר .   משזוהה   המהלך   הוחלט להפסיק   את   ההפצצות   בעומק   ובהמשך התפתח   עימות   חריף   סביב   הניסיון המצרי-סובייטי   לקדם   את   מערך   הטק"א   לתעלה . ו .   חרף   שפע   מידע   ממקורות   מצוינים   שזרם   לאמ"ן   מאז ראשית   אוקטובר   1973   על   היערכות   מצרית   וסורית   ליוזמה התקפית ,   ולמרות   כמה   התרעות   שקיבל   ממקורות   'המוסד' על   כוונה   ערבית   לצאת   למלחמה   בטווח   הזמן   המיידי ,   המשיך המודיעין   הצבאי   להעריך   עד   כמה   שעות   לפני   פרוץ   מלחמת יום   הכיפורים   שאין   סיכוי   שתפרוץ   מלחמה   או   שהסבירות שתפרוץ   נמוכה .   עקב   היעדר   התרעה   מודיעינית   איכותית ( קרי ,   ברמה   גבוהה   מספיק   כדי   לשכנע   את   מקבלי   ההחלטות להיערך   למלחמה ,   ובמועד   שיאפשר   לממש   את   תכניות ההיערכות )  נתפס   צה"ל   בלתי   מוכן   כשפרצה   האש . אם   כן ,   פעם   אחת   בסך   הכול ,   ערב   פתיחת   מלחמת   ההתשה , עמד   אמ"ן   במשימת   ההתרעה .   כישלונו   ב"רותם"   אינו   זכור כל   כך   מכיוון   שמצרים   לא   התכוונה מלכתחילה   לפתוח   במלחמה ,   וכישלונות ההערכה   שלו   לפני   המלחמה   ב1967- לא   זכו   להד   משמעותי   בעיקר   בגלל ניצחונו   המזהיר   של   צה"ל .   לעומת   זאת , כישלון   אמ"ן   במתן   התרעה   על   אפשרות התערבות   סובייטית   במלחמת   ההתשה סיבך   את   ישראל   בעימות   צבאי   עם ברית-המועצות ,   וכישלונו   במתן   התרעה ערב   מלחמת   יום   הכיפורים   -   הפעם היחידה   שמדינות   ערב   ניסו   לפתוח   במתקפת   פתע   על   ישראל -   הוכיח   כי   לשיקול   המרכזי   שחייב   את   הפקדת   הערכת המודיעין   בידי   גוף   צבאי   לא   היה ,   במקרה   זה ,   תוקף   של ממש .   דבר   זה   בולט   במיוחד   לנוכח   העובדה   שערב   המלחמה ראש   הממשלה ,   הרמטכ"ל   וראש   'המוסד'   העריכו   את הסבירות   שתפרוץ   מלחמה   כגבוהה   בהרבה   משהעריך   אמ"ן . מאז   מלחמת   יום   הכיפורים   לא   ניסתה   שום   מדינה   ערבית לבצע   מהלך   מפתיע   שהציב   איום   משמעותי   על   ישראל , ולכן   לא   ניתן   לבחון   אם   חל   שיפור   של   ממש   ביכולתו   של אמ"ן   בתחום   זה . לצד   הישגיו   הבלתי   מספקים   של   אמ"ן   במתן   התרעה אסטרטגית   על   מתקפת   פתע   מתקרבת   או   על   התהוות   איום משמעותי   בטווח   הזמן   המיידי ,   בולטים   כמה   שיקולים נוספים   המצריכים   להפקיד   את   הערכת   המודיעין   הלאומית בידי   גורם   אחר .   ואלה   העיקריים   שבהם : א .   מאז   , 1948   שבה   נקבע   כי   אמ"ן   יהיה   המעריך   הלאומי , השתנתה   באופן   מהותי   מפת   האיומים   הצבאיים   על   ישראל . אם   עד   1973   הייתה   מתקפה   ערבית   קונוונציונלית   תרחיש האיום   הממשי   החמור   ביותר ,   הרי   מאז   סיום   מלחמת   יום הכיפורים   החל   איום   זה   לשקוע   ולעומתו   עלה   בהתמדה משקלם   של   האיום   הבלתי   קונוונציונלי  ( כימי ,   ביולוגי ובמיוחד   גרעיני )   והאיום   התת-קונוונציונאלי   -   עימות בעצימות   נמוכה   עם   כוחות   בלתי   סדירים   או   טרור .   כיום , מסיבות   שונות ,   הסבירות   שתיפתח מתקפה   קונוונציונלית   ערבית   על   ישראל נמוכה   ביותר   וקשה   לראות   כאן   שינוי מהותי   בעתיד   הנראה   לעין .   האיום העיקרי   על   ישראל   הוא   התגבשות   יכולת גרעינית   איראנית   וזליגת   אמצעי   לחימה בלתי   קונוונציונליים   לארגוני   טרור . שלא   כבמלחמה   קונוונציונלית ,   אין לאנשי   צבא   כל   יתרון   על   אזרחים   בהבנה ובניהול   של   קונפליקט   גרעיני .   מניסיון   המלחמה   הקרה   הוכח שברוב   המקרים   היו   אלה   אזרחים   שהבינו   טוב   יותר   את מהות   הנשק   החדש   ומשמעויותיו   הצבאיות   והמדיניות . ובאשר   לטרור ,   הארגון   המתאים   ביותר   להתמודד   עם   איומיו הוא   השב"כ .   בסביבה   אסטרטגית   זו ,   השארת   האחריות להערכת   המודיעין   הלאומית   בידי   אמ"ן   הולכת   ומאבדת   את שארית   ההיגיון   וההצדקה   שלה . פעם   אחת   בסך הכול ,   ערב   פתיחת מלחמת   ההתשה , עמד   אמ"ן   במשימת ההתרעה באשר   לטרור ,   הארגון המתאים   ביותר להתמודד   עם   איומיו הוא   השב"כ

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר