תרומת המודיעין במלחמת סיני

עמוד:20

      תרומת   המודיעין במלחמת   סיני במלחמת   סיני    המודיעין   עמד   בכבוד   במשימותיו ,   אולם   כשל בימים   הראשונים   שלאחריה .   לו   היה   מפריך   את   גל   הידיעות שבכוונתה   של   בריה"מ   להתערב   בלחימה   וכי   היא   משגרת   כוחות צבא   ואף   מאיימת   להשמיד   את   ישראל ,   אולי   הייתה   נמנעת   החרדה המידבקת   בקרב   חוגים   בכירים   בישראל פרופ'   מיכאל   בר-זהר * בליל   28   באוקטובר ,   פחות   מ24-   שעות לפני   פתיחת   מלחמת   סיני   הוזנק   מטוס מטאור   דו-מושבי   מטייסת   "העטלף" אל   שמי   הים   התיכון .   טייס   המטאור היה   יואש  ( צ'אטו )   צידון ,   והנווט   - אלישיב   ברוש .   הם   נסקו   מעל   הים ולאחר   תמרונים   מסובכים   הגיחו   מול מטוס   נוסעים   מדגם   איליושין14-   שנשא את   סימני   חיל   האוויר   המצרי .   צידון הבחין   בפניהם   המופתעות   של   נוסעי המטוס   שניבטו   אליו   מהצוהרים המוארים ,   ופתח   באש .   המטוס   התפוצץ וכל   נוסעיו   נהרגו . בכך   השלים   צידון   את   המבצע   המודיעיני המוצלח   ביותר   במלחמת   סיני   -   איתור המטוס   שהוליך   מדמשק   לקהיר   משלחת של   בכירי   המטכ"ל   המצרי ,   שעתה   זה חתמו   על   הסכם   צבאי   עם   המטכ"ל הסורי .   חיסול   כמה   מראשי   הצבא המצרי ,   שעות   אחדות   לפני   פתיחת המערכה ,   פגע   קשה   מאוד   בכושר התפקוד   של   הצבא   המצרי .   איש אחד   נעדר   מאותה   טיסה   -   הרמטכ"ל המצרי   עצמו ,   שהחליט   ברגע האחרון   להישאר   בדמשק   ולא   עלה   על מטוס   האלופים . עוד   מבצע   של   חיל   האוויר   נערך   שעות אחדות   לפני   תחילת   הלחימה ,   וגם   זאת על   סמך   מידע   מדויק   שסיפק   המודיעין . שני   זוגות   מטוסי   מוסטאנג   יצאו   לסיני כדי   לנתק   את   קווי   הטלפון העל-קרקעיים   של   הצבא   המצרי   בקו תמד-מיתלה   וקוסיימה-נח'ל .   לאחר שנכשל   הניסיון   לנתק   את   קווי   הטלפון בווי   גרירה   שחוברו   לגחון   המטוסים , החליטו   הטייסים   לקרוע   את   החוטים במדחפי   המטוסים ,   בטיסה   נמוכה ביותר .   הם   הצליחו   בכך   למרות   הסיכון הגבוה . בשני   המבצעים   הללו   תרם   המודיעין תרומה   חשובה   להצלחת   המלחמה .   הוא גם   פעל ,   במהלך   המלחמה   ולאחריה , בעוד   כמה   תחומים   במידות   הצלחה שונות .   תחום   חשוב   ביותר   היה   שיתוף הפעולה   עם   הצבא   הצרפתי .   ב"ועידת הטעינה"   שנערכה   בצרפת   עוד   ב25-22- ביוני   1956   בהשתתפות   ראשי   צבאות צרפת   וישראל ,   הונח   הבסיס   לשיתוף פעולה   מודיעיני   הדוק   בין   שני   הצבאות . באותה   ועידה   השתתף ,   לצד   הרמטכ"ל משה   דיין   ומנכ"ל   משרד   הביטחון   שמעון פרס ,   גם   ראש   אמ"ן   אל"מ   יהושפט הרכבי ,   ומהצד   הצרפתי   -   ראשי   המודיעין הצבאי   וה"ס-ד-ק"   הוא   המוסד   הצרפתי ( ראש   'המוסד'   הישראלי   איסר   הראל לא   שותף   בשיחות   ובהתייעצויות המכריעות   לקראת   מלחמת   סיני . (   אל"מ יובל   נאמן   בא   לפריס   לצורך   תיאום פעולות   חשאיות   נגד   מצרים "   , שלו   היו מתפרסמות   היו   מביכות   את   ישראל" לדבריו .   שיתוף   הפעולה   המודיעיני   גבר לאחר   הלאמת   תעלת   סואץ .   עם   זאת , הצרפתים   התקשו   להאמין   להערכות המודיעין   הישראלי   בדבר   חולשתו   של הצבא   המצרי ,   ותכננו   את   המבצע   שלהם עם   הבריטים   על   סמך   הנחות   מוטעות על   עצמתה   של   מצרים ;  רתיעתם   מלקבל את   הערכות   המודיעין   הישראלי   הייתה מהגורמים   העיקריים   לכישלון   מבצע " מוסקיטר"   הצרפתי-בריטי ,   שנפתח מאוחר   מדיי   ובכוחות   גדולים ומסורבלים   למדיי . החלטת   הממשלה   הבהולה על   נסיגה   מה8-   בנובמבר 1956   אולי   הייתה   מתחלפת בדיון   שקול   ורגוע   על האפשרויות   האמיתיות העומדות   בפני   ישראל * מההסטוריונים   המובילים   בחקר   התקופה תכנית   חמשת   הצירים   לכיבוש   סיני

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר