המודיעין בגזרת ירדן, 1967 

עמוד:22

המודיעין   בגזרת   ירדן 1967   , הצטרפותה   של   ירדן   ב5-   ביוני   1967   למלחמה   בישראל   הייתה   בלתי   צפויה   ונראה   שלא נלקחה   כאפשרות   סבירה   בהערכת   המצב ,   וזאת   על   אף   המהלכים   והפעילות   שנקטה ירדן   בתקופה   הקצרה   שקדמה   לפרוץ   המלחמה * חגי   מן " הנורות   האדומות"   היו   אמורות   לדלוק   כאשר   ב30-   במאי 1967   חתם   המלך   חוסיין   על   הסכם   הגנה   הדדי   עם   מצרים , ובו   בין   השאר   הסכימה   ירדן   לכניסת   כוחות   משלוח   עיראקיים וסעודיים   לשטחה .   עוד   הוסכם   שצבא   ירדן   יוכפף   למפקד מצרי   ואכן ,   ב1-   ביוני   1967   הגיע   לירדן   הגנרל   ריאד   וקיבל פיקוד   על   צבא   ירדן .   באותו   מועד   הגיעו   לירדן   שני   גדודי קומנדו   מצריים   שנועדו   לבצע   פעולות   חבלה   קשות   בישראל . כוחות   משלוח   עיראקיים   בהיקף   של   דיוויזיה   נעו   לכיוון ירדן ,   וחטיבה   סעודית   הייתה   אף   היא   בדרכה   לירדן .   בשעה שבגבול   מצרים   נערך   צה"ל   בכוחות   גדולים   מאוד ,   כדי   לקדם אפשרות   של   מימוש   איומי   נשיא   מצרים   לפתוח   במלחמה עם   ישראל ,   הרי   בפיקוד   המרכז   נערכו   כוחות   מצומצמים להגנה   בלבד . כל   הכוחות   במרחב   הפיקוד ,   שגבולות   אחריותו   השתרעו מקו   נתניה-קיבוץ   מגל  ( כפר   זיתים )  בצפון   ועד   הר   חברון בדרום ,   כללו   שלוש   חטיבות   חי"ר   מילואים  ( חט , 4   '   חט 5   ' וחט , ( 16   '   ארבעה   גדודי   חק"ש  ( בחט'   מרחב   -   16   ירושלים ) וחט'   ממוכנת  ( חט -   10   '   הראל 50   -  (   טנקי   שרמן ;  וגדוד שריון   פיקודי   40-30   -   טנקי   שרמן . האויב   הירדני   מול   מרחב   הפיקוד   היה   ערוך   במוצבי   הגנה מבוצרים   היטב ,   מגודרים   וממוקשים .   נמנו   בו :   חמש   חט' חי"ר   סדיר ,   שתי   חט'   טנקי   פטון  ( במרחב   יריחו-בקעת הירדן , (   גדוד   תותחים   ארוכי-טווח ,   גדודי   ארטילריה   25 ) לוט , (   שני   גדודי   קומנדו   מצריים  ( גדוד   אחד   התמקם   באזור לטרון , (   כוחות   משלוח   עיראקיים   וסעודיים  ( חט'   עיראקית כבר   הייתה   בירדן . ( בתקופת   ההמתנה ,   מאז   גויסו   הכוחות   ב29-   במאי   , 1967 עסקו   בפיקוד   המרכז   בתכנוני   הגנה   ובתכנוני   "מחטף , " שנועדו   לשפר   את   אחיזתנו   בקו   הגבול   אם   וכאשר   יתפתחו פעולות   צבאיות . תמונת   מצב   האויב   במרחב   פיקוד   המרכז   הייתה   ידועה היטב   -   סדר   הכוחות ,   איוש   המוצבים   וכוחות   העתודה . מערכת   הביצורים   שעבדו   עליה   הירדנים   מאז   החתימה   על הסכם   שביתת   הנשק   תועדה   וצולמה   מעת   לעת ,   ועזרי מודיעין   מעודכנים   היו   בידי   הכוחות   על-פי   המשימה   -   הגנה ואפשרות   לביצוע   מחטפים . מערכת   ההגנה   והביצורים   שבנו   הירדנים   נועדה   למנוע פריצה   אפשרית   של   כוחותינו ,   ולכן   באזורים   שהעריכו כרגישים ,   נבנתה   מערכת   הגנתית   היקפית   שכללה   מחפורות ללוחמים ,   עמדות   לנשק   מסייע ,   תעלות   קשר   שחלקן   מכוסות בלימות   בטון ,   גדרות   תיל   ושדות   מוקשים   נגד   רכב   ואדם ששטחם   הגיע   למאות   מטרים ,   צירי   תנועה   נחסמו   בתעלות נגד   טנקים   ובמכשולי   בטון   ומתכת ,   שעליהם   שלטו   המוצבים בתצפית   ובאש . בסוף   שנות   ה50-   הוחל   במודיעין   פיקוד   המרכז   בהכנת   מפות עבירות   לטנקים .   המפות   הוכנו   על   בסיס   פענוח   תצלומי אוויר   וניסויים   שנערכו   בשטחינו   בתוואים   דומים .   בהנחייתו של   קצין   המודיעין   הפיקודי   אברהם   בן-פורת  ( רומי , (   עבדו קצין   השטח   מוטי   הייטנר   וקצין   הפענוח   חיליק   לייבל ,   על הכנת   מפות   ומציאת   נתיבים   שיאפשרו   תנועת   טנקים   אל תוך   שטח   האויב   ואשר   בהם   ניתן   לעקוף   את   מתחמי   האויב המבוצרים   ולהימנע   מלחימת   הבקעה . אחד   הנתיבים   שנמצא   מתאים   להנעת   טנקים   היה   בצפון פרוזדור   ירושלים ,   דרך   חר'   קיקא .   נראה   שהירדנים   העריכו שהשטח   אינו   עביר   לרק"ם   ולכן   לא   מצאו   לנכון   להקים   שם מערך   הגנה   וביצורים . ב5-   ביוני   , 1967   כאשר   קיבלה   חט'   הראל   , ( 10 )   החטיבה הממוכנת   היחידה   בפיקוד   המרכז ,   פקודה   לנוע   במהירות לגב   ההר ,   כדי   לחסום   את   ציר   ירושלים-רמאללה   ואת   הצירים העולים   מאזור   יריחו   מפני   תגבור   אויב   ולחבור   לכוחותינו בהר   הצופים ,   היה   הכרח   לנצל   כל   נתיב   אפשרי   לקידום הטנקים   בלי   להילחם   במוצבי   האויב . בתפקידי   כקצין   מודיעין   של   החטיבה   הצגתי   לפני   מפקד החטיבה   אורי   בן-ארי   את   מגוון   האפשרויות   בהדגשת   ציר בית   קיקא ,   שבשנים   שקדמו   למלחמה   נבחן   גם   בסיורים רגליים .   ואכן ,   ציר   זה   נבחר   להנעת   כוח   שריון   ובה   בעת הובקעו   המערכים   המבוצרים   בראדר ,   שיח'   עבד   אל-עזיז והכפר   בית   איכסא . כוח   טנקים   בפיקודו   של   מג"ד   טנקים   צבי'קה   דהב   פילס דרכו   בנתיב   זה ,   ובתנועת   לילה   מהירה   עמד   במשימה   ונערך בחר'   זהרה   אל   מול   השטח   החיוני   של   תל   אל-פול .   זאת בעת   שכוח   הסיור   של   החטיבה   והטנקים   חוסמים   את אפשרות   האויב   להניע   כוחות   בציר   רמאללה-ירושלים ובצירים   העולים   מבקעת   יריחו ,   תוך   ניהול   קרב   אש   עם טנקי   הפטון   של   האויב   שהצליחו   להגיע   מאזור   יריחו . עבודת   המחקר   במודיעין   פיקוד   המרכז ,   שנעשתה   שנים קודם   למלחמת   ששת   הימים ,   הוכיחה   את   יעילותה ואפשרה   -   ללא   קרב   -   לקדם   כוח   שריון   לעורף   מערכי   האויב . הגעת   הטנקים   -   בעת   הלחימה   של   חט'   הראל   וכיבוש הראדר ,   שיח'   עבד   אל-עזיז ,   נבי   סמואל ,   בית   חנינא   ובית איכסא   -   הביאה   בלי   ספק   לידי   התמוטטות   מערך   ההגנה הירדני   בצפון   הפרוזדור   ובצפון   ירושלים . * אל"ם  ( מיל , ( '   קמ"ן   חט'   הראל   ( 10 )   במלחמת   ששת   הימים מוטה   גור ,   מח"ט   הצנחנים ,   עם   הרב   גורן   ולוחמים

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר