מודיעין וספר

עמוד:38

מודיעין   וספר           שיגיון   ללא   כיפורים : האמת  ( בספר )  והדמיון  ( של   גלבוע ) תגובה   לביקורתו   של   גלבוע   שפורסמה   בגיליון   מבט   מל"מ   43   דצמבר   2005 דוד   ארבל   ואורי   נאמן * התזה   המרכזית   של   "שיגיון   ללא   כיפורים"   היא   כי   בתקופה שקדמה   למלחמת   יום   הכיפורים ,   נקטה   ההנהגה   הישראלית מדיניות   שהוכחה   כמבוססת   על   הנחות   שגויות ,   פוליטיות וצבאיות   כאחד .   כישלונה   של   מדיניות   זו   בא   לידי   ביטוי במהלכיה   ובתוצאותיה   של   המלחמה .   אנו   קובעים   במפורש שמהלכי   המלחמה   היו תוצאה   של   הפתעה בסיסית ,   שגיאות   שונות ותפיסה   מוטעית .   גלבוע , המציג   עצמו   כ"מתודולוג לנושאי   מודיעין , "   נכשל לחלוטין   בהבנת   הנקרא ומייחס   לנו   גישה קונספירטיבית   שלפיה   אנו מציגים   את   צמרת   המדינה כחבורת   חורשי   מזימות שגרמו   בזדון   ובמזיד   לאסון . דבריו   אלה   חסרי   שחר ,   פרי דמיונו   המופרע .   הם   אינם מוזכרים ,   לא   משתמעים ואף   לא   נרמזים   בספרנו . " תאוריית   הקשר"   אליבא   דגלבוע ,   מתבססת   על   חמישה נושאים ,   שהוא   מעוות   ביודעין : "   . 1 לא   הייתה   שום   הפתעה   משום   שהדרג   המדיני-ביטחוני הבכיר   קיבל   את   כל   המידע   הגולמי   המתריע   שזרם   לקהילת המודיעין . " תגובתנו :   אנו   מוכיחים   שהצמרת   המדינית-ביטחונית   לא הופתעה   מבחינה   מודיעינית   מעיתוי   המלחמה .   היא   כן הופתעה ,   הפתעה   בסיסית   קשה ,   הן   מביצועי   צבאות   מצרים וסוריה   בשעות   ובימים   הראשונים   של   המתקפה   והן   מכישלון המענה   הצה"לי ,   שלפיו   די   יהיה   בכוחות   הסדירים   לבדם לבלום   אותה .   נראה   שגלבוע   מתקשה   להבדיל   בין   הפתעה " מצבית"   מודיעינית ,   שהיא   באחריות   גורמי   המודיעין   ואשר אמ"ן   אכן   כשל   בה ,   לבין   הפתעה   "בסיסית"   אסטרטגית , הנובעת   מאסטרטגיה   יומרנית   ומגיבוש   תכניות   פעולה אופרטיביות   הנגזרות   מהערכה   שגויה   של   יחסי   הכוחות . אלה   נושאים   שהם   בתחום   אחריותו   של   הדרג   המדיני-ביטחוני העליון ,   ובתחום   הזה ,   כך   אנו   קובעים ,   הוא   אכן   הופתע וכשל . "   . 2 הצמרת   המדינית-ביטחונית   לא   נקטה   צעדים   לקדם   את פני   הרעה .   היא   לא   גייסה   את   כוחות   המילואים ...   אלא   רק ברגע   האחרון ...   מחשש   שהמזימה   המתוכננת   שלה   לא   תצא אל   הפועל . " גלבוע   מתעלם   לחלוטין   מהמידע   המובא   בספרנו   ובו   סיכום הצעדים   שננקטו   ערב   המלחמה   בהתאם   לתכניות   צה"ל . הצרה   הייתה   שבשורש   תכניות   אלה   היה   שיגיון   " ) אידאה פיקס"   בלעז )  שבכוחו   של   הצבא   הסדיר   לבלום   מתקפה מצרית-סורית   בו   זמנית ;  הערכת-חסר   של   יכולות   האויב בצד   הערכת-יתר   את   כוחו   של   צה"ל ;  טעויות   שונות   בארגון הכוח   ובהיערכותו .   זו   לא   הייתה   מזימה ,   כפי   שהבין   מר גלבוע ,   אלא   תפיסה   שהתבססה   על   הנחה   מוטעית ,   שלפיה מכיוון   שממילא   המלחמה   בשער ,   רצוי   למנוע   מצב   שבו תואשם   ישראל   בפריצתה ,   ונוכח   יכולותיו   של   צה"ל   מוטב שהערבים   יפתחו   בה . "   . 3 הצמרת   נמנעה   מלהחליט   על   מכת   מנע   אווירית .   למה ? כי   אולי   זה   היה   מונע   את   המתקפה   הערבית   ובכך   מונע   את ביצוע   המזימה . " האם   נכתב   בספרנו   שמכת   מנע   הייתה   מונעת   את   המתקפה הערבית ?  ממש   לא .   מאחורי   ההחלטה   להימנע   ממכת   מנע עמד   שיקול   מדיני   לגיטימי   וקר ,   לא   מזימה   כפי   שכותב גלבוע . "   . 4 הצמרת   לא   פנתה   לארצות-הברית   על   מנת   שתמנע   את ההתקפה   הערבית .   למה ?  זה   היה   מונע   את   ביצוע   המזימה . " מדיניות   ישראל   באותה   העת   הייתה   הימנעות   מהערכות מודיעיניות   מזעיקות ,   מחשש   ש"תרועות"   מלחמה   יניעו   את ארצות-הברית   לחדש   את   המאמצים   להסדר   מדיני   שאינו רצוי   לישראל .   הדבר   נאמר   במפורש   מפי   ראש   הממשלה גולדה   מאיר   ואחרים ,   בדיון   החשוב   שהתקיים   בלשכתה ב148-   באפריל   , 1973   לפני   כוננות   "כחול   לבן . "   האם   מהצגת דברים   אלה   בספרנו   ניתן   להקיש ,   כפי   שעושה   גלבוע ,   שאנו מייחסים   לדרג   המדיני   כוונות   מזימתיות ? "   . 5 הצמרת   המדינית-ביטחונית   המפא"יניקית   שאפה   מאז מלחמת   ששת   הימים   לשפר   עוד   יותר   את   גבולות   הביטחון של   המדינה   באמצעות   מלחמה   נוספת . " ... כל   מי   שמכיר ,   ולו   במעט ,   את   מדיניות   הממשלה   בתקופה שקדמה   למלחמה ,   יודע   שההנהגה   שאפה   לקבל   לגיטימציה לאחיזתנו   בחלק   מן   השטחים   שנכבשו :   בגדמ"ע ,   ברמה ובסיני .   מה   כאן   לא   נכון ?  הדברים   נכתבו   ונאמרו   מפורשות בהזדמנויות   רבות ,   לרבות   במצע   מפלגת   השלטון   לקראת הבחירות   ב , 1973-   ובעיקר   בעשייה   ממלכתית   במשך   שנים בשטח .   האם   לא   היה   ברור   לכול   שבלי   מאבקים   כוחניים נוספים   אין   סיכוי   לקבל   הכרה   בין-לאומית   בתביעתנו לגבולות   בני   הגנה ?  טענתנו   היא   שהצמרת   המדינית-ביטחונית הבינה   גם   הבינה   שמלחמה   בפתח ,   אלא   שלא   התכוננה   כיאות לקדמה .   דיין   עצמו   השמיע   באוזני   עורך   ספרנו ,   העיתונאי רמי   טל ,   את   הדברים   האלה "   : ועדת   אגרנט   התרכזה   במחדל המודיעיני   שלדעתי   לא   היה   כלל ...   היא   לא   שמה   דגש   על השאלה   היותר   חשובה ,   שהיא   האם   התכנונים   האופרטיביים היו   טובים   וענו   על   הדרישות . "   זו   האמת   ההיסטורית ,   מר גלבוע ,   גם   אם   אתה   חושב   אחרת . גלבוע   אינו   מקבל   את   התזה   של   השיגיון .   יש   לו   "הסבר פשוט , "   מדעי   כלשונו :   השחצנות   סנוורה   את   עיני   הצמרת והיא   לא   האמינה   עד   יום   שבת   ה6-   באוקטובר   שהמלחמה בשער .   אשרי   שחצן   שאינו   מבין   עניין .   אולם   גם   מוכה " היבריס"   צריך   שיהא   לו   יותר   מקורטוב   של   זדון   ורשעות , שלא   לומר   נבזות ,   כדי   לכתוב   שמחברי   הספר   "מאשימים את   הצמרת   המדינית-ביטחונית   ברצח   בכוונה   תחילה . "   חבל שמערכת   ביטאון   המל"מ   נתנה   במה   לכתיבה   משתלחת וחסרת   שחר   של   חבר   הוועד   המנהל ,   בלי   שאפשרה   למחברי הספר   להוסיף   את   תגובתם   לצד   הביקורת . * כותבי   הספר

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר