|
|
עמוד:9
ולשלוח אותו עם סיפור כיסוי . לפי דעתי זה היה פשוט חסר אחריות . אני מניח שהיום לא נשמע דבר כזה . היו תקופות מעניינות נוספות . מילאתי תפקיד בוושינגטון , לשם הגעתי אחרי פרשת פולארד . בחיצוניות שלי יש משהו מאוד דומה לפולארד : קירח , משופם , שמן . לאה רבין אמרה לי אז שהיא חושבת שזה טירוף לשלוח אחד כמוני לאמריקנים בדיוק בתקופה שהם כעוסים כל כך . הייתה לי תקופה מאוד לא נעימה שם , ובסופו של דבר עזבתי את וושינגטון ומילאתי תפקיד אחר באירופה . לא יכולתי לעשות דבר . האמריקנים כעסו מאוד על מדינת ישראל , והדבר בא לידי ביטוי בין השאר בפרטים יום-יומיים מטרידים . באיזו נקודה תרם לך השירות ב'מוסד' באופן שמלווה אותך ומסייע לך עד היום ? אני חושב שכל מה שיש לי אני מביא משם . הגעתי ל'מוסד' לאחר סיום שירותי הצבאי . הייתי ילד . כשעזבתי הייתי כבר קשיש . בתקופת חיים זו עוצבה אישיותי והוקנו לי כלי העבודה . לכן אני חושב שכל מה שיש לי הגיע משם . אני אוהב מאוד תקשורת בין-אישית , אנשים מדברים ללבי , ואני חושב שהשירות שם העניק לי כלים ללוש בחומר הזה , באופן שלא פעם ולא פעמיים ניצלתי באופן מובהק את היכולות הללו בקריירה השנייה שלי . דבר נוסף : במערכת מתנסים וחווים תהליך שנקרא הערכת מצב . מעבר למושג העיוני , זה דבר שיש לך או אין לך . אנשים שלא יודעים לעשות הערכות מצב עלולים להיפגע . בעסקים למשל , הערכת מצב היא נושא קריטי ביותר . בעסקים כמו במודיעין , חלק גדול מהתמונה אינו ברור , ואם העניין ברור אז יש אחר שמקדים אותך . כל היופי הוא שאתה יודע לראות את הטפח שעדיין מכוסה מעיניו של מישהו אחר , זה כמו מאבק . כל מי שלומד מנהל עסקים , בגדול , לומד בין השאר , מה שלומדים בקורס קמ"נים , זה די דומה . כשעוסקים באנשים , הכול אותו דבר . לא פעם מצאתי עצמי עושה מהלכים שאני מניח שנטבעו בי כשהייתי ב'מוסד . ' נוסף על הנכסים שאתה אוסף במהלך השנים , אתה אוסף גם כמות מסוימת של קיבעונות . עד היום יש לי קושי לדבר בטלפון . זה קיבעון וקשה להתנתק ממנו . אני אמנם כבר לא מחפש טלפון ציבורי , מזה כבר נגמלתי , אבל אני "זהיר" מאוד . גם זה כמובן משהו שספגתי בעת שירותי . מה אתה חושב על תקופת הפרישה מה'מוסד ? ' אני חושב שחוטאים במערכת , שבמהלך עבודתו של האדם לא מכשירים אותו ליציאה החוצה . כשאומרים למחלקת הפרט 'אתם תהיו פקידי השמה לפורשים , ' זה כמו לתת אספירין לחולה אסתמה , זה לא לעניין . אני מאמין שחייבים להכין את האנשים תוך כדי השירות , כדי שהאדם יוכל לרכוש לעצמו כלים ומיומנויות שיכשירו אותו לעבודה בחוץ , ולא פחות חשוב - להתכונן מבחינה מנטלית . לא מספיק לקחת 40 אנשי עסקים ולהגיד להם 'אתם ידידינו ובואו עזרו לנו למצוא מקומות עבודה לפורשים מן המערכת , זה לא עובד ככה . לדעתי חשוב לשים דגש במהלך בניית הקריירה , על תהליך הפרישה . לפרוש זה לא דבר טבעי , זה משבר גדול מאוד ובייחוד כשמדובר בגוף כמו 'המוסד . ' קהילת 'המוסד' היא חממה , והחיים בחוץ שונים לחלוטין . לדעתי , אחד הדברים שיש להדגיש במיוחד הוא ההכנה " הטכנית" לפורשים . לדוגמה , ללמד את הפורשים כיצד לכתוב קורות חיים . בבית הספר למנהל עסקים לומדים לכתוב קורות חיים בחודש ימים , לא ביום-יומיים . כמי שמקבל עובדים לארגון , אם קורות החיים אינם עונים על מה שאני מחפש , אני לא מתמקד בהם . אם כך , בהיעדר ההכנה לפרישה , איך עשית זאת ? ניגשתי לפרישה כאילו הייתה מבצע . הרעיון הוא להשתמש בכלים שאתה מכיר , כמו אלה שקנית בעת שירותך . אני עשיתי את הדברים שחשבתי שיכולים לעזור לי במהלך הזה , אני מתיימר להגיד שהשקעתי מחשבה בתהליך שמחייב מחשבה רבה . פרישה איננה עניין של מה בכך . אהבתי את מרבית ימיי בעבודת 'המוסד . ' אך כשפרשתי מ'המוסד' לא הסתכלתי דקה אחת אחורה אלא קדימה , עם חשש אבל קדימה . לערכתי יש בכך משום תהליך בונה כאשר מגמת פניך לכיוון חדש בחייך . כשחשבתי על שירותי ב'מוסד' הבנתי שהייתי בחממה , מוגן ועטוף . כל הפעילות המיוחדת ב'מוסד' וכל ההסתובבויות בעולם עדיין אינן כמו החיים בחוץ . כשפרשתי התחלתי לחפש את עצמי , כלום לא היה לי מסודר . עשיתי אז מהלך שבדיעבד בא מחינוך של הרבה שנים במערכת , ישבתי ובניתי תכנית מה אני צריך לעשות . אמנם היה לי יתרון כי אני עורך דין במקצועי ולא חששתי שאשאר ללא פרנסה , לעומת חברים אחרים שיוצאים ומגלים שאין להם מקצוע אזרחי . אז היה לי הביטחון הזה , אבל לא רציתי לעסוק בעריכת דין . מכיוון שהייתי צעיר ( פרשתי בגיל , ( 45 החלטתי לעשות עוד סיבוב בחיים וללכת לכיוון העסקים . ואז גיליתי דבר מעניין מאוד , שעסקים זה מקצוע ככל מקצוע ודרושים התנסות ומקצוענות ' . אקספורט אימפורט רפאפורט - ' טוב כסיפור כיסוי . במציאות נדרשות מידות נוספות . וכשהתחלתי לחפש גיליתי שמהרבה מאוד בחינות אני 'טבולה רסה , ' לא הייתי מיומן . גיבשתי תכנית 'מבצע . ' אף שלא הכרתי את העולם העסקי בישראל , התחלתי לגשש ומצאתי את המדריך של החברות הציבוריות בישראל שפרסמה הבורסה . בצד אחד של התכנית רשמתי שמות של כל מיני חברות שאני יכול לעניין אותן בקונצפט שהגיתי , שבא בעיקרו מעבודתי ב'תבל . ' חשבתי שהיו ב'תבל' כמה עקרונות שאפשר ליישם במודל של כמה חברות ציבוריות . בצד שני בניתי טור של נגישויות . השאלה שהעסיקה אותי הייתה איך אני מגיע , לא ממש הכרתי את קברניטי המשק הישראלי . למשל עלה השם 'סאייטקס , ' אז מה אני עושה עם זה ? היה צריך להתחיל לבנות קשרים ודרך להגיע לשם . בניתי רשימה שהצטמצמה לכמה חברות , שחשבתי שאתאים להן . לא פעם זה היה קשר עקיף , אך דרכו יכולתי להגיע לחברה . דני בירן - קורות חיים יליד תל אביב , נשוי ואב לשלושה בנים . שירת ב'מוסד' בשנים . 1990-1964 עם פרישתו מ'המוסד' הצטרף ל , CLARIDGE ISRAEL INC .- חברת השקעות קנדית בשליטתו של צ'רלס ר' ברונפמן , ובה פעל כ SENIOR VICE PRESIDENT- בהשקעות בישראל . באמצע שנות ה90- היה שותף לגיוס וניהול של קרן השקעות " רנסאנס , " ובמסגרת זו היה שותף לכמה השקעות נוספות . תפקידים נוכחיים : נשיא כור תעשיות בע"מ . יו"ר מועצת המנהלים של מכתשים אגן תעשיות בע"מ . דירקטור באי-סי-איי טלקום בע"מ . דירקטור בשרתון-מוריה ( ישראל ) בע"מ . יו"ר מועצת המנהלים של . MICROWAVE NETWORKS INC . יו"ר מועצת המנהלים של דקולינק אלחוטי בע"מ . יו"ר מועצת המנהלים של כור סחר בע"מ . חבר לשכת עורכי הדין בישראל , בוגר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב . חבר הוועד הפועל של המל"מ
|
|