האדם במודיעין

עמוד:4

האדם   במודיעין לאחר   שהשתחררו   משירות   ארוך   בקהילת   המודיעין ,   ישבו   חמישה   יוצאי הקהילה   והסתכלו   אחורה ,   אל   שירותם   ואל   סוגיות   הנוגעות   למעמד   האדם בקהילה :   החל   באיתור   ומיון ,   עבור   לתמיכה   באדם   ובמשפחתו   וכלה בפרישה   ואולי   אף   בפזילה   לכיוון   הפוליטיקה .   הם   מציעים   למערכת   הביטחון כמה   הבנות   שרכשו   בשנים   או   בחודשים   של   התנסותם   בחיים   האזרחיים . חלק   מהדעות   שהובעו   ברב-השיח   מוכרות ,   חלקן   אולי   חדשות   ושנויות במחלוקת ,   אך   כולן   באות   מתוך   התנסות   אישית   ומהיכרות   פנימית   עמוקה עם   המערכת ,   שמושתתת   על   יסוד   אחד   חשוב   ובלתי   ניתן   להחלפה :   האדם הנחה :   אפרים   לפיד כתבה :   לימור   קליפה רב-שיח   בהשתתפות   איקא   אברבנאל ,   חזי   כאלו ,   משה   שחורי   וחגי   הדס אפרים   לפיד :   כיצד   אתם   מסתכלים   כיום ,   לאחר השחרור ,   באדם   במודיעין ,   בתפקידו ,   בהכשרתו ובמאמץ   שמושקע   בו ? איקא   אברבנאל :   אין   ספק   שקיימת   ייחודיות   רבה   באיתור האנשים   המתאימים   בקהילת   המודיעין .   האיתור ,   המיון וההכשרה   אינם   קונוונציונליים .   בצבא   קיים   פעמון   גאוס של   איכות   -   מהמצוינים   ביותר   ועד   לפחות   טובים .   במודיעין , הרמה   מאפשרת   הגדרה   של   איתור ,   שהוא   יתרון   יחסי   ביכולת למיין   ולסווג   נכון   אנשים   למקצועות   השונים . התקינה   בנויה   בדרך   ממוקדת   מאוד   -   יש   מקצועות   שרמת הפספוס   במיון   שבהם   היא   קריטית .   כל   טעות   קטנה   תיצור פער   שעלול   לגרום   לפער   מודיעיני .   לכן ,   באיתור   האנשים במודיעין ,   פשוט   אסור   לטעות .   ברירת   הטעות   צריכה   להיות על   גבול   האפס .   זו   מערכת   צירים   לחוצה ,   מלחיצה   ותובענית . ביחידות   מסווגות   עלות   הטעות   גדולה   אפילו   הרבה   יותר . המערכת   מורכבת   משלושה   צירים :   מיון ,   איכות   ועלויות . במנגנון   כוח   אדם   נורמלי ,   שלושת   הממדים   אינם   קיימים בצורה   לחוצה   כל   כך   כמו   במודיעין .   בחיים   האזרחיים , הקונפיגורציה   פשוטה   יותר   ומאפשרת   מרווחי   טעות .   כאן המאתר   גדול   יותר   וכמות   התקינה   גדולה   יותר ,   בלי   התהליך המלחיץ   שקיים   במודיעין .   יש   מקצועות ,   ב8200-   למשל , שהמערכת   שעסקה   במיון   בהם   הייתה   מכווצת   מאוד   למקרה טעות .   אני   מניח   שכך   קורה   גם   ב'מוסד'   ובשב"כ . חזי   כאלו :   אם   אני   משווה   בין   המגזר   האזרחי   למגזר   המודיעין מבחינת   הטיפול   במשאבי   אנוש ,   אני   רואה   שאמנם   יש   במגזר האזרחי   סקטורים   רבים ,   אך   עדיין   אין   להשוותו   למערכת המודיעין   מבחינת   חשיבות   האיתור   והגיוס   ברמת   המודל . גם   בהיי-טק   מביאים   את   האנשים   הטובים   ביותר ,   אך   לא מביאים   בחשבון   באופן   מספק   מבחני   אישיות .   ההשקעה בבדיקת   נתוני   אישיות   רלוונטיים   במודיעין   היא   אדירה , מאחר   שהבעיה   הגדולה   ביותר   היא   בנושא   האמינות .   פעם , כשהיינו   מעבירים   שאלונים ,   לא   היינו   ליברליים   בסוגיית הסמים   למשל .   אם   אדם   עישן   פעם   אחת ,   היינו   פוסלים אותו   על   הסף .   עם   הזמן   הבנו   שאי   אפשר   לעמוד   בזה .   אבל השאלה   לבסוף   הייתה   האם   האיש   אמר   אמת   בשאלון   או שיקר   בו   ונתגלה   בפוליגרף   שהוא   אינו   דובר   אמת ?  הבעיה נהפכה   מבעיית   סמים   לאמינות .   זה   היה   המבחן . במודיעין ,   הבדיקה   מטרתה   לראות   אם   האנשים   מתאימים למודיעין .   כישלונות   הם   אסון ,   ויש   לנתח   אותם   במדוקדק . כאשר   מסתכלים   בדוגמאות   ספציפיות   לכישלונות   שאירעו , רואים   שהכתובת   הייתה   על   הקיר .   המסקנה :   ההשקעה   של המודיעין   בבדיקת   נתוני   אישיות   חשובה   מאוד   ואסור להתפשר   בה .   מחיר   הטעות   אדיר .   אמנם   אנשים   אינם   ספר פתוח ,   ולעולם   לא   ניתן   לדעת   מה   יהיה   אתם   בעוד   עשר שנים   למשל ,   אבל   עדיין ,   אסור   להתפשר . חגי   הדס :   איש   המודיעין   סוחב   על   עצמו נטל   כבד   של   חשאיות   המכביד   על   התפקיד

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר