|
|
עמוד:23
דעה פרטית דיסוננס קוגנטיבי והאמונה במיתוס השלום מאת : יוסי צין בשנות החמישים קמה בארה"ב כת שחבריה האמינו בקשר עם "חיי-זרים" ועולמות נוספים ולדעתם עומד העולם להגיע לקצו בתאריך ידוע מראש . חברי הכת האמינו כי בתאריך הקבוע יגיעו לכדור הארץ צלחות מעופפות עם " חיי-זרים" שיחלצו את חברי הכת מהתופת . קבוצת פסיכולוגים אמריקנים ( פסטינגר שכטר ורייקן ) החליטו להצטרף לחברי הכת אשר התכנסו באחד האולמות בעיר סינסנטי ולהמצא במחיצתם כאשר יגיע יום הדין . ראוי לציין כי חברי הכת לא היו חבורה מהשוק או מהרחוב , אלא קבוצת אישים מכובדים בעלי עמדות בממשל , בשרות הציבורי , ובחברות פרטיות . בעלי השכלה רחבה בנושאים רבים ואין להטיל דופי בהבנתם את הוויות העולם . לכן התנהגותם ענינה מאוד חוקרים - בעיקר סוציולוגים ופסיכולוגים . ואכן , באחד מימי אפריל - 1957 חברי הכת המתינו כל הלילה , וכפי שידוע לנו - העולם לא הגיע לקצו . חברי הכת עברו בשלב זה תהליך שהוליד מושג חשוב בפסיכולוגיה המודרנית : , דיסוננס קוגניטיבי" ההגדרה של "דיסוננס קוגנטיבי , " היא מצב ריגושי הנוצר כאשר שתי עמדות או הכרות המתקימות בו-זמנית אינן מתישבות זו עם זו , כאשר קים קונפליקט בין האמונה לבין ההתנהגות כלפי חוץ . כלומר "דיסוננס קוגניטיבי" הינו מצב של מבוכה , הנוצר בעת שיש סתירה בין עמדות ואמונות לבין המציאות . אדם השרוי במצב זה מחפש למצוא דרך להיחלץ ממנה אם ע"י שינוי עמדותיו או אמונותיו , ואם ע"י מתן הסבר שיתאים את האמונה למציאות . כאשר מדובר בחסידים שוטים או דוגמתיים כמו במקרה של אנשי כת המאמינים ב"חיי-זרים , " לא משנים המאמינים את עמדותיהם . הם מוצאים דרך לחיזוק אמונתם על ידי הסבר המתאים עצמו למציאות שנחשפה . אנשי הכת פתרו את הקונפליקט הפנימי שלהם - בכך שפיתחו תיאוריה חדשה לפיה חורבן העולם נמנע תודות להם . אמונתם היא שהביאה לבטול הגזירה , ומכאן והילך אמונתם לא רק שלא קטנה , אלא הם אף יצאו מחוזקים באמונתם . הם פנו לאמצעי התקשורת וגייסו מאמינים חדשים . הליכה לקראת הטרוריסטים תהליך דומה פועל כאשר בתוך חברה יוצרים טרוריסטים או קבוצות מיליטנטיות או בעלי תפיסה דוגמטית , מהלך שניתן לכנותו כ"גלגול חדש" של "תסמונת שטוקהולם , " בעזרת כלי התקשורת ובעיקר הטלוויזיה . מטרתם היא לגרום לציבור המסומן כמטרה - לסגת לתוך חשיבה של משאלות לב , ולומר לעצמו דברים כמו : "אולי אם נקשיב לדרישות שלהם - יפסיקו ,, "אולי הבעיה היא האופן שבו אנו מטפלים במשבר הזה , " , אולי אנחנו תוקפניים מדי , " " אולי אפשר לקיים עמם משא ומתן רציונלי . " אולי עלינו להפסיק לירות ולתת הזדמנות לשלום . האזרחים הופכים יותר יותר פאסיביים , נבוכים , ומוכנים לפייס את הטרוריסט או לחליפין : להסכים עם פעילים שהיו בתוכם ודגלו בהליכה לקראת פעילי הטרור מתוך מניעים נפשיים של אמונה דוגמטית . מבוכה זו מקבלת ביטוי בכל פעם שמי מאלה אשר מינו עצמם למומחים , ללמד זכות על הטרוריסטים ומביע את הדעה שהטרור נוצר על ידי משהו מופשט , המכונה "מעגל של אלימות , " המציג שוויון מוסרי בין הטרוריסט לבין קורבנותיו . שוויון זה מוחק את הברבריות הלא אנושית ממעשיהם , כוונה יפה לחיות בעולם של מושגים מופשטים , מאשר בעולם בו מצויים אנשים דוגמת ערפאת , צאדם חוסיין , ובן-לאדן . זה היה אחד הגורמים בעטיו התעלמו הישראלים מן השכל הישר והחליטו להיכנע לאשלית אוסלו , דהיינו : לחשוב שאפשר לתת אמון בערפאת ומנהיגי מדינות ערב . " הדיסוננס הקוגנטיבי" חוגג בימים אלה אצל מאמיני השלום הישראליים , שלנגד עיניהם הלכה ונחרבה אמונתם״כל עולמם . כי הרי מה צריך יותר - כדי להוכיח שהערבים הם אותם ערבים והים אותו הים ? אולם , אם ניסיתם לדבר עם אותם מאמינים - תמצאו כי לאחר המבוכה הראשונית , הם התחזקו באמונתם . ה"חיי-זרים" אומנם לא הגיעו , הערבים אינם חובבי ציון - אך יש הסבר לכל , ועכשיו הם בטוחים באמונתם : "כי אין מנוס מתהליך השלום . " פלסטינאיות על רקע טנק ישראלי בגדה , האם נכנענו לאשליות ?
|
|