|
|
עמוד:17
המודיעין והקברניט הכימיה בין הקברניט ואיש המודיעין הבכיר הוא תנאי הכרחי להצלחת השניים מאת : אלוף ( מיל ) שלמה גזית אני חייב להבהיר - יחסי הגומלין שבין הקברניט למודיעין אינם אלא פן אחד במסכת הרחבה של עבודת המודיעין . בדומה לקרחון אשר 90 % מנפחו חבויים ואינך רואה אלא את חלקו העליון שמעל פני המים , כן חשוף לתודעת הציבור רק פן זה בעבודת המודיעין , פן האינטראקציה עם הקברניט . לפני זמן לא רב הלך לעולמו איסר הראל , האיש אשר יותר מכל אחד אחר ראוי להיקרא כמניח אבן-היסוד לקהילת המודיעין הישראלית . איסר הראל התפטר מראשות המוסד בשנת 1963 בכך הוא נמנה על תשעת הראשים בשלושת שירותי המודיעין אשר נאלצו להתפטר , או שהודחו מתפקידם , עקב משבר בתפקודם וביחסיהם עם הקברניטים המדיניים שמעליהם . מספר גדול זה של ראשי שירות שסימו תפקידם שלא במועד אינו מקרה . בספטמבר , 1956 כחודש לפני מבצע " קדש , " משהחל תכנון הפעולה הצבאית המשותפת הישראלית- צרפתית - בריטית , נחשפתי לראשונה לאינטראקציה המורכבת שבין מודיעין וקברניטים . ללא התרעה , נקראתי ע"י הרמטכ"ל משה דיין לשמש קצין קישור למשלחת הצרפתית החשאית שביקרה בארץ והפכתי לשותף פעיל בשיחות ובתכנון המבצע . תנאי החשאיות המוחלטים של המבצע מידרו את אנשי המודיעין הצבאי והמדיני הצרפתיים . הערכת המצב בפריז נעשתה על טהרת השיקול הפוליטי-אידיאולוגי , ללא שמיעת חוות דעתם של המומחים ומבלי שנעשה ניתוח כולל של המבצע והשלכותיו הצפויות . במישור המבצעי , היתה התעלמות מוחלטת מהערכת יכולת הלחימה הריאלית של עוצבות השדה המצריות . קציני המטה הצרפתיים התיחסו והעריכו את יכולתן של העוצבות המצריות כאילו היו עוצבות גרמניות של מלחמת העולם , מה שחייבם להקצות יחסי כוחות עודפים של , 1 : 3 וכך גם הגיעו למסקנה שחלילה להם מלצאת למבצע בכוחות עצמם . ואלו במישור המדיני-אסטרטגי-טעו בגדול לגבי תגובתם הצפויה של ארה"ב וברית-המועצות למבצע הצבאי , מה שהביא למפולת המוחלטת של שתי המעצמות למחרת המבצע . המפתח ליחסי גומלין ראויים בין הקברניט לבין המודיעין טמון במערכת יחסי גומלין הדוקה , ובכל אחד מארבעת תחומי האחריות של עבודת המודיעין בתחום האיסופי , בתחום המחקר וההערכה , בתחום ביטחון השדה , ובתחום הלוחמה המודיעינית . זהו תהליך רצוף של תן וקח תהליך של היזון חוזר . תהליך זה לא יוכל להתנהל אלא בתנאים של אמון והערכה מלאים בין שני הצדדים . מילת הסוד בשטח זה היא "כימיה" - ללא קשר לרמתו המקצועית - איש מודיעין שאינו זוכה לאמון מוחלט ( ואני מדגיש שתי מילים אלה - "אמון מוחלט ( " מצד הקברניט - לא יוכל למלא תפקידו כראוי . תחום האחריות הראשון הוא , כאמור , האיסוף המודיעיני . זהו לכאורה תחום המצוי כולו מראש שרות המודיעין למטה ממנו , לכפופים לו . אמרנו "לכאורה" בלבד , ואבהיר דברי בהתיחס לשלוש בעיות , בעלות חשיבות ראשונה במעלה , בהן נדרש תאום הדוק ביותר עם הקברניט . קודם כל קביעת הצי"ח הלאומי ( צי"ח - ראשי תיבות ל"ציון הידיעות החיוניות . ( " הצי"ח הוא המפתח והבסיס לתוכנית העבודה המודיעינית , הוא שקובע את סדר הקדימות לכל המערכת . את הצי"ח אמור לקבוע הקברניט , הוא שחיב להגדיר מה מעניין אותו , מה מציק ומה חסר לו . אלא שכמעט לעולם לא תמצא קברניט שיעשה זאת ( להוציא , כמובן , מקרים של הנחית צי"ח נקודתית כזו או אחרת , ( ומכאן שראש השרות המודיעיני חיב להגדיר צי"ח זה על בסיס היכרותו , יחסיו ההדוקים עם הקברניט ויכולתו "לחלוב" ממנו את קדימויותיו . בעיה שנייה קשורה במבצעי איסוף רגישים . אין מבצע איסוף מודיעין שאיננו עלול להשתבש , וכתוצאה מכך - לסבך ולהביך הן את הקברניט והן את ישראל . ההיסטוריה הקצרה שלנו רצופה פרשיות כאלה . למזלנו - לא כולן זכו לפרסום . והבעיה השלישית - יחודית לנו , בישראל . אני מתכוון למכלול המורכב כל כך של הפעלת יהודי התפוצות לעזרת המודיעין הישראלי . ודי אם נזכיר כאן רק את "עסק הביש" במצרים , באמצע שנות ה50- של המאה שעברה , את גיוסו והפעלתו של ג'ונתן פולארד בארה"ב . שרות המודיעין חייב להיות ער ורגיש לבעיות העלולות להתעורר בשטחים אלה ולהיות מתואם עם הקברניט הממונה בצורה ההדוקה ביותר . ללמד ולחנך את הקברניט תחום האחריות המודיעינית השני הוא המחקר וההערכה המודיעינית . זהו בדרך הטבע הנושא הרגיש ביותר - הערכת המודיעין אמורה למלא תפקיד חשוב , ואולי אף מכריע , בגיבוש מדיניותו של הקברניט ומכאן נדרשת רגישות-יתר מצד המודיעין במידע ובהערות שהוא מציג . רק לעתים נדירות עומדים בראש המערכת הפוליטית אישים בעלי רקע וניסיון מודיעיני מוקדם , ורק לעתים נדירות יעמדו בראש שר הבטחון פנחס לבון , דוגמא ליחסים מעורערים בין הקברניט לאיש המודיעין
|
|