|
|
עמוד:33
טרור . כדי לעמוד במטלות החדשות , בהיקף ובמורכבות שלא ידע בעבר , נדרש השירות להתרחב ולהיחשף , בעיקר בשל שיתוף הפעולה עם צה"ל ומשטרת ישראל . לאחר חטיפת מטוס " אל על" לאלג'יר ב , 1968- החלה בשב"כ היערכות האבטחה בחו"ל , אך זו נעשתה באופן חלקי ולא הקיפה במלואה את תמונת איומי הטרור על ישראל בחו"ל . וזאת אולי משום שתשומת הלב הייתה ממוקדת בסיכול הטרור בשטחים . נקודת המפנה חלה ב1972- ברצח 11 הספורטאים באולימפיאדת מינכן . ועדת חקירה ממלכתית בראשות מפכ"ל המשטרה לשעבר פנחס קופל מצאה ליקויים חמורים בפעולות האבטחה בחו"ל , שהיו באחריות השב"כ . מסקנותיה והמלצותיה הביאו לידי שינוי בהיערכות האבטחה בקרב גופים ממלכתיים ישראליים בחו"ל מפני פעילות הטרור . וכך , בהחלטת ממשלה מס' 411 משנת 1974 נקבע , נוסף על תחומי האחריות הקלאסיים של הממ"ס - סיכול ריגול , סיכול טרור וסיכול חתרנות מדינית - כי שירות הביטחון אחראי לאבטחת נציגויות ישראל בחו"ל וכן לאבטחת מוסדות ומתקנים חיוניים במדינה ( בהמשך זו הועברה ברובה לאחריות משטרת ישראל ) . אחריות השב"כ בנושא האבטחה בחו"ל היא בעיקר לביקורת ולקביעת תקני האבטחה - ביצוע האבטחה עצמה נתון באחריות הגופים המאובטחים ( למשל חברת אל על . ( אבטחת אישים נכללה מאז ומתמיד בתחום האחריות של השירות והיא עוגנה בהחלטת ממשלה בשנת . 1998 הצעות להקמת רשות אבטחה ממלכתית , מכיוון שהנושא איננו בלב הפעילות המודיעינית של השב"כ , הועלו פעמים רבות אך לא קודמו . ציוני דרך חשובים כמה ציוני דרך חשובים בהתפתחות השב"כ , שסייעו בהסדרת פעילותו : דוח ועדת השופט לנדוי . ( 1987 ) הדוח קבע שאין דבר מעל שלטון החוק והמליץ על הסדרת חקירות מחבלים וגרם לביקורת ציבורית בגין ההרשאה ל"לחץ פיזי מתון" במקרים חריגים . " פרשת קו , ( 1984 ) " 300 ש"זכתה" גם לכינוי " פרשת השב"כ . " עניינה היה כפול : מחד גיסא , הסמכות והאחריות של אנשי השירות הפועלים בשטח , ומאידך גיסא הביקורת הציבורית והמשפטית שהוטחה בשירות , בעיקר בגין עדויות שקר של חלק מבכיריו . משבר גדול היה בשב"כ לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ב4- בנובמבר . 1995 ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט שמגר מתחה ביקורת על תפקוד השב"כ בהגנה על ראש הממשלה , בתחום האבטחה ובאיסוף המודיעין , ומצאה את ראש השירות ( כרמי גילון ) ובכירים נוספים אחראים והם אולצו להתפטר מתפקידם . תהליך גלובלי שהחל בשנות ה90- לא פסח על מדינת ישראל : עלה כוחם של ארגוני זכויות האדם והחקיקה שנועדה להגן על הפרט מפני השלטון , והחלו להישמע בעולם קריאות להסדרת מקומו של הממ"ס . מנגד , עמד הצורך לאפשר למדינה להגן על עצמה ועל אזרחיה . הועלו שאלות בדבר מגבלות הכוח של הממ"ס וכיצד מאפשרים לו לבצע את תפקידו על-פי החוק והנורמות המקובלות . השב"כ פעל במשך השנים מכוח החלטות ממשלה ( לדוגמה , . 16 מקור מידע זה בידע אישי של הכותב מתפקידיו בשירות . http : // www . mevaker . gov . il / serve / showHtml . asp ? id . 17 bookid & 2 contentid & 239 direction & 5081 frompage & 1 . 18 46 בעקבות מסקנות ועדת אדמוני : . 19 www . mevaker . gov . il / serve / books / 239 / 5081 גילון , כ' . ( 2000 ) שב"כ בין הקרעים . הוצאת ידיעות אחרונות . Holt , P . ( 1995 ) . Secret Intelligence and Public Policy : A Dilemma of Democracy , Chapter 6 , Congressional Quarterly . 20 Publishing ; Chalk , P . and Rosenau , W . ( 2004 ) . Confronting "the Enemy Within" : Security Intelligence , the Police and Books ; White , J . ( 2003 ) . Defending the Homeland : Domestic Intelligence , Law Enforcement and Security , Wadsworth . Counterterrorism in Four Democracies . Rand Corporation
|
|