|
|
עמוד:30
בדרגים נמוכים יותר . גם רווחה ההנחה שהמערכת הסובייטית היא מונוליטית , ולא יוחסה חשיבות רבה למחלוקות בין אישים וארגונים . התמונה שמצטיירת מעדויות המרואיינים הסובייטיים שונה . המנגנון הרשמי לקבלת החלטות בתחום הביטחון היה מועצת ההגנה , שנמנו בה עשרה חברים . בפועל , ההחלטות התקבלו על ידי חמישה אנשים ( שהיו חברים גם במועצת ההגנה : ( מזכיר המפלגה הקומוניסטית ברז'נייב , רה"מ גרומיקו , ראש הקג"ב אנדרופוב , שר החוץ ורסילוב , והממונה על תעשיות הביטחון ולאחר מכן שר ההגנה יוסטינוב . המרואיינים חושפים , בעיקר בהנהגת ברז'נייב , ( 1982-1964 ) מצב של חוסר החלטיות , חתירה לקונסנסוס , ומהמחצית השנייה של שנות ה - 70- חוסר תפקוד בצמרת . מצב זה העניק לאישים בדרגת השרים ובדרגות נמוכות יותר ( טכנוקרטים , אנשי צבא ) השפעה רבה על קבלת ההחלטות . אחד הבולטים שבהם היה פרופ' מסטיסלב קלידש , נשיא האקדמיה למדעים , שכמעט לא היה מוכר במערב אך למעשה ייצג את ברז'נייב בכל הדיונים החשובים והשפיע השפעה רבה על החלטות בתחום האסטרטגיה הגרעינית . השפעה רבה הייתה גם לאנשי תעשיות הביטחון . בין השאר בהשפעתם הוגבר ייצור הטילים ומערכות נשק נוספות , והגברת הייצור פורשה בארצות הברית פירוש מוטעה כביטוי לרצון הצבא וההנהגה להוציא אל הפועל כוונות תוקפניות . ממשטר דיקטטורי ואידאולוגי כברית המועצות הייתה ציפייה לריכוזיות , אחידות ושליטה הדוקה של ההנהגה בתחום רגיש כמו האסטרטגיה הגרעינית . ואולם עדויות הבכירים הסובייטיים חושפות מחלוקות בין אנשי הצבא להנהגה האזרחית , פערים ואף סתירות שהתקיימו הלכה למעשה בין האסטרטגיה הרשמית ( הרתעה , העיקרון שלא להיות הראשונים להפעיל נשק גרעיני , התנגדות למלחמה מוגבלת ) ובין הדוקטרינה האופרטיבית של הצבא ( מכה מקדימה , ובתקופה מאוחרת יותר - שיגור תחת מתקפה , הכנת אפשרויות של מלחמה מוגבלת . ( מקבלי ההחלטות והמודיעין מקבלי ההחלטות האמריקניים שרואיינו במסגרת המחקר ציינו שהיו להם הערכות והשקפות משלהם באשר לכוונות הסובייטיות . הערכות אלו נתגלו בחלק מהמקרים כמדויקות יותר מהערכות ארגוני המודיעין . מקבלי ההחלטות קיבלו באופן בררני הערכות שהוצגו להם , בדקו נתונים והתייעצו עם מומחים . עם זאת , היו גם מקרים שבכירים אמריקניים השמיעו הערכות בלתי מבוססות ואף לחצו על גורמי המודיעין לשנות את הערכותיהם . חשוב להזכיר שארצות הברית וברית המועצות קיימו בכל שנות המלחמה הקרה יחסים דיפלומטיים ; היו מפגשי פסגה ותקשורת בין המנהיגים , ומסוף שנות ה - 60- שיחות בקרת נשק והסכמים שמטרתם לשמר את היציבות האסטרטגית . מגעים אלה אפשרו למקבלי החלטות להתרשם באופן בלתי אמצעי מהמנהיגים הסובייטיים ולהעביר מסרים ומידע , כך שהמודיעין לא היה הצינור היחיד לקבלת מידע על ברית המועצות . סיכום בראייה לאחור מצטיירת ברית המועצות כמי שלאחר תקופת למידה מסוימת , פעלה כשחקן גרעיני זהיר ואחראי . המודיעין האמריקני גיבש הערכה נכונה באשר לעיקרי האסטרטגיה הגרעינית הסובייטית - קרי , התבססות על הרתעה גרעינית . אולם לאורך התקופה הנסקרת במחקר היו גם פערים חשובים ומשגים בהערכה : התמקדות ביכולות הגרעיניות , הערכת יתר של היכולות ושל פיתוח יכולות עתידיות ( בעיקר דיוק הטילים ) והסקה מוטעית מכך על כוונות תוקפניות . ייחוס חשיבות יתר מצד פרופ' ריצ'רד פייפס לאידאולוגיה כגורם הקובע את הכוונות הסובייטיות , והערכה מוטעית שברית המועצות מתכוונת להילחם ולנצח במלחמה גרעינית . הערכת חסר באשר למידת החשש והרתיעה של ברית המועצות מהפעלת נשק גרעיני ( כפי שעולה מהתרגיל שבו השתתף ברז'נייב ומספקות אנשי הצבא באשר ליכולות הסובייטיות . ( הערכת חסר שברית המועצות מקבלת מצב של שוויון אסטרטגי ואת גישת MAD במלואה ( בפועל , בשנות ה70- חתרה ברית המועצות לעליונות אסטרטגית ואף שהתבססה על הרתעה לא קיבלה את כל המרכיבים של . ( MAD התמקדות במקבלי החלטות מועטים בצמרת הסובייטית בלבד והתעלמות מהשפעה אפשרית של אישים וגופים נוספים על קבלת ההחלטות . אחד הלקחים החשובים שעולים מניתוח האסטרטגיה הגרעינית הסובייטית הוא קיומם של מתחים ואף סתירות בין רמות שונות של המדיניות הגרעינית ( אסטרטגיה של הרתעה לצד דוקטרינה אופרטיבית של מכה מקדימה ואחר כך שיגור תחת מתקפה ; פער בין בניין הכוח לאסטרטגיה הגרעינית . ( כאשר המודיעין היה ער למתחים וסתירות אלה הוא דייק בהערכה ( למשל בסוגיית המלחמה המוגבלת ;( כשהמודיעין התעלם ממתחים באסטרטגיה הסובייטית , הוא נכשל . ומילה עלינו . השיח הישראלי בנושא האיום האיראני נע בין הערכה קטסטרופלית שאיראן היא מדינה לא רציונלית שלא תהסס להפעיל נשק גרעיני נגד ישראל , ובין הערכה מרגיעה שאיראן ניתנת להרתעה ואפשר לקיים מצב יציב של MAD בין ישראל לאיראן . כמו כן שיח זה מתאפיין בהתמקדות בדמותם של הנשיא אחמדינג'ד והמנהיג הרוחני חמנאי ; בהתייחסות לאידאולוגיה הדתית הקיצונית כגורם הקובע את המדיניות האיראנית ; בייחוס למשטר האיראני עמדה אחידה בנושא הנשק הגרעיני . לא יהיה זה נכון , כמובן , להסיק מתוך האסטרטגיה הגרעינית הסובייטית במלחמה הקרה על אסטרטגיה גרעינית איראנית עתידית , אם וכאשר תשיג איראן נשק גרעיני . אולם בחינת הטעויות של המודיעין האמריקני בהערכת האיום הגרעיני הסובייטי וניתוח הגורמים לטעויות ולהצלחות ההערכה , עשויים להיות רלוונטיים גם להתמודדות המודיעין הישראלי והמערבי עם איראן גרעינית , ובעיקר הם מדגישים את הצורך התמידי לבחון את ההנחות והקונצפציות שעליהן מתבססת הערכת האסטרטגיה הגרעינית האיראנית . . 8 מקבלי ההחלטות שרואיינו : שר ההגנה בממשל פורד , שר ההגנה והיועץ לביטחון לאומי בממשל קרטר , תת-שר ההגנה בממשלת רייגן ועוד . . 9 על האתגר המודיעיני שמציבה איראן גרעינית בפני ישראל , ראו : אפרים קם , " גרעין של סיכון - איראן והגרעין כאתגר מודיעיני , " בתוך : אפרים לפיד ועמוס גלבוע ( עורכים , ( מלאכת מחשבת : 60 שנות מודיעין ישראלי - מבט מבפנים , הוצאת ידיעות אחרונות , , 2009 ע"ע . 135-130 הצבא הסובייטי בחן מגוון תרחישים של מלחמה גרעינית מוגבלת , אך כשאפשרות זו הוצגה להנהגה הסובייטית היא דחתה אותה
|
|