|
|
עמוד:13
האקדמיה שוחה בים המידע הווירטואלי מחקר שנבדקו בו היקפי השימוש של האוכלוסייה האקדמית בישראל באינטרנט לצורכי לימוד מעורר שאלות נוקבות על איכות המחקר האקדמי בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בהיקף הגלישה באינטרנט בארץ ובעולם . הרשת משמשת למגוון צרכים , החל בגלישה לשם הנאה בשעות הפנאי וכלה בגלישה לצורך איתור מידע אד-הוק . אין ספק שזמינות הרשת , נוחות הפעלתה והצרכים הרבים שהיא מסוגלת לתת להם מענה מיידי ובכל עת , הפכו אותה לשחקן מרכזי בחיי התרבות והחברה של ראשית המאה ה . 21- אחת ממטרות הגלישה הנפוצות היא למצוא מידע לצורכי לימוד ומחקר . תלמידים , סטודנטים וחוקרים בכל הרמות נהנים כיום משפע המידע הקיים באינטרנט ונעזרים בו לצרכיהם . דפוס לימודי אקדמי זה מהווה בסיס לדאגה הרווחת כיום בקרב ספרנים ומקצועני המידע , שמא יחליף האינטרנט מקורות מידע אחרים שהספרייה מציעה , הן בדפוס והן בפורמט דיגיטלי . עיקר הדאגה נובע מהעובדה שהמידע באינטרנט חלקי ביותר , בין השאר משום שמידע רב עדיין קיים רק בפורמט מודפס ומשום שמנועי החיפוש ברשת ( WEB ) ממפתחים רק חלק קטן מהמידע שיש בה . גם איכות המידע באינטרנט היא סיבה לדאגה . ראשית , רק שיעור קטן מהמידע הנראה ב VISIBLE WEB- ( פחות משבעה אחוזים ) מתאים לצרכים חינוכיים או אקדמיים , וחלקו אף עשוי להיות שגוי או מוטה . שנית , נראה אמנם שהמידע " הבלתי נראה" ב INVISIBLE WEB- איכותי יותר ונוגע למרבית הדיסציפלינות המחקריות . ואולם מרבית מנועי החיפוש ברשת אינם מגיעים למידע זה מסיבות שונות ( צורך בהרשאות מיוחדות , סוגי קבצים שמנועי החיפוש אינם מזהים וכדומה . ( ברי אפוא שנטייה מוגזמת להסתמך על מידע מהאינטרנט עלולה לסגל אצל הגולשים הרגלי מחקר שטחיים , לפגוע בערך המידע האקדמי הכתוב וגם באיכות המחקר והפרסומים האקדמיים הנכתבים על בסיסו . על רקע מגמות ותהליכים אלו נחקרו בשנים 2006-2005 דפוסי השימוש במקורות מידע מודפסים ודיגיטליים ( כולל אינטרנט ) בחמש אוניברסיטאות בישראל . מטרת המחקר הייתה בין השאר : לבדוק את היקפי השימוש במקורות מידע דיגיטליים בקרב קהילת הלומדים והחוקרים ; ולברר מה היחס בין היקפי השימוש במקורות מידע דיגיטליים מוסמכים שמספקות הספריות האקדמיות , לבין היקף השימוש במידע החופשי באינטרנט . תוצאות המחקר הנוכחי , על היקף השימוש של האוכלוסייה האקדמית בישראל באינטרנט בכלל ובמידע החופשי באינטרנט לצורכי לימוד ומחקר בפרט , מפתיעות במקצת . באשר להיקפי השימוש באינטרנט על מטרותיו ( גלישה , דואר אלקטרוני , איתור מידע , קנייה וכיו"ב , ( נמצא שהרוב המכריע של האוכלוסייה האקדמית ( כ94- אחוזים ) גולשים באינטרנט לפחות כמה פעמים בשבוע . כמו כן , רוב גדול של הנבדקים ( כ80- אחוזים ) דיווחו על תדירות גלישה גבוהה או גבוהה מאוד לאיתור מידע חופשי לצורכי הלימוד והמחקר שלהם . אלה הנתונים , בשעה שכאמור המידע החופשי באינטרנט אינו מקובל כמידע האיכותי והמוסמך ביותר . לשם השוואה , רק כ28- אחוזים מהנבדקים במחקר דיווחו על תדירות שימוש גבוהה וגבוהה מאוד בכתבי עת אלקטרוניים , כ40- אחוזים במאגרי מידע דיגיטליים וכ13- אחוזים בלבד - בספרים אלקטרוניים . מצב זה , שבו צרכני המידע באקדמיה מסתייעים במידע החופשי מהאינטרנט פי שניים או שלושה משהם מסתייעים במקורות המידע הדיגיטליים המוסמכים שמספקת להם הספרייה ( באמצעות מאגרי המידע , כתבי העת והספרים האלקטרוניים , ( מסמן שיש בעיה קשה מבחינת איכות המידע שקהילת הלומדים מעדיפה לשאוב מעולם התוכן הדיגיטלי , והדבר עלול לפגוע קשה באיכות המחקר ובפרסומים האקדמיים הנכתבים על בסיס זה . תוצאות המחקר צריכות להדיר שינה מעיניהם של אנשי האקדמיה בישראל בכלל ומקצועני המידע בפרט , מאחר שהן משקפות מגמה מדאיגה ביותר של דומיננטיות המידע החופשי באינטרנט כמקור מידע מוביל לצורכי הלימוד והמחקר באקדמיה . נראה שהאוכלוסייה האקדמית , על גווניה ורבדיה , בוחרת להתעלם מהתפיסה הרווחת בנוגע לאיכותו הירודה של המידע החופשי באינטרנט , כמו גם משאר הבעיות הנלוות לה ( כגון גודש מידע לא רלוונטי ומידע לא מדויק ) וממצבת אותו כאפיק מידע מרכזי ביותר לצרכיה . המחקר הנוכחי לא נתן בידנו תשובות מה גורם לסטודנטים ולחוקרים להעדיף באופן ברור כל כך לפנות למידע החופשי באינטרנט בחפשם מידע לצורכי הלימוד והמחקר שלהם . ואולם , יש מקום להניח שהדבר נובע בעיקרו מקלות ההפעלה ונוחות השימוש במנועי החיפוש באינטרנט . על מנת לחפש מידע במנועי החיפוש לא נדרש לכאורה מהמשתמש ידע מקצועי רב . קלות השימוש , פשטות החיפוש והזמינות מאפשרות למשתמש להגיע בקלות ובמהירות למידע רב הנדרש לו . מידע זה , גם אם אינו האיכותי ביותר , עשוי לספק את המשתמש בהתחשב במידת ההשקעה בהשגתו . ואילו מאגרי המידע הדיגיטליים , אלה דורשים קצת יותר מאמץ . השימוש בהם מורכב יותר ( נדרשת היכרות עם מאגרי המידע השונים ועם דרכי החיפוש בכל אחד על מנת להפיק מהם את מרב המידע ביעילות , ( ועל כן סביר שהמשתמשים יירתעו במידת מה מלפנות אליהם ויעדיפו את מנועי החיפוש הידידותיים באינטרנט . מכל מקום , מדובר בהשערה בלבד וזו ראויה לבדיקה ולמחקר-המשך מעמיקים יותר . * ד"ר בלימודי מידע מאוניברסיטת בר-אילן וחוקר אינטרנט ; benoda @ biu . 013 . net . il המאמר המלא : , Internet Use in Israeli Universities : a case study פורסם ב : ; http : // online . sagepub . com ראו גם : IFLA Journal , Volume 35 , Issue 4 , December 2009
|
|