|
|
עמוד:11
מבזק מקמ"ן במלחמת העצמאות מול הצבא הירדני - נקדימון רוגל נקדימון ( נקדי ) רוגל , היה עשרות שנים איש " קול ישראל" והטלוויזיה הישראלית . הוא התמחה בפרשת תל-חי וכתב ספרים בנושא זה וגם על נפתלי הרץ אימבר מחבר ההמנון הלאומי " התקוה . " רוגל מוכר לכל עיתונאי וסטודנט לתקשורת כמחבר " מסמך נקדי" - מדריך ההנחיות לאובייקטיביות בדיווח חדשותי . נקדימון רוגל גם היה יותר משנה קצין מודיעין בירושלים במלחמת העצמאות , והבסיס שלו היה בשכונת רחביה . רוגל מספר עתה כי החזית בירושלים חולקה לצפון ולדרום . הוא היה קצין המודיעין של האזור הדרומי , שכלל את שכונת קטמון ודרומה לה : תלפיות , המושבה הגרמנית , בקעה וכו . ' מפקד האזור היה לויצה - לוי יצחק , שאף כתב ספר על פעילותו בירושלים במלחמת העצמאות . קצין המודיעין של האזור הצפוני היה דב שטייגר ( לימים תא"ל דב שיאון , שהיה דובר צה"ל . ( איך אספו אז מודיעין ? מספר רוגל : " לא היה אז מצב של מלחמה רצופה כל הזמן , אלא מצב של תרדמה . המקורות העיקריים לאיסוף מודיעין היו תצפיות והפעלת סוכנים ערביים , שמסרו מידע תמורת כסף . מי שטיפל בכך היה אברהם כהן ז"ל ( לימים איש משרד החוץ , ( שהיה קת"ם - קצין תפקידים מיוחדים . הוא מספר על קרב שנכשל בגלל מודיעין גרוע : ניסיון של גדוד בית חורון , בפיקודו של מאיר זורע ( זרו ) ז"ל ( לימים אלוף בצה"ל , ( לכבוש את ארמון הנציב . הקמ"ן אז התעלם מכל חומר המודיעין שנאסף על דרכי גישה לארמון הנציב . רפורמות מבניות ובמרכזן ביטול שירות החובה והתבססות על אנשי קבע . ככלל , הצבא הירדני עובד על-פי תפיסה מרחבית ומצליח לשמור על גבולות ארוכים שמעמידים לו אתגרים מורכבים במיוחד ( סוריה , עיראק וישראל . ( לצד אלה , המודיעין הכללי בירדן מתמודד בהצלחה רבה עם הג'יהאד העולמי ומו ; נע , למרות מאמצים איראניים אינטנסיביים , הקמת תשתית חתרנית אלימה בירדן . היחסים עם ירדן הם נכס אסטרטגי מן המעלה הראשונה . ירדן משכילה למנוע בהצלחה את זליגתם של הגורמים האסלאמיים הרדיקליים מעיראק לתוך שטחה ומשם לגבולה עם ישראל , למרות המוטיבציה הגבוהה שיש להם לפעול משם . חיוני להרחיב את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות גם אל המערכות האזרחיות . מומלץ להניע ולאפשר את קידומם של פרויקטים לשיתוף פעולה כלכלי . חשוב לגלות הבנה לרגישות הירדנית למהלכי ישראל בהקשר הפלסטיני , שיש להם השלכות מרחיקות לכת על יציבותו של המשטר בירדן . צריך לחמם את ההסכם הקר אפרים הלוי , לשעבר ראש המוסד , יו"ר המל"מ , שהיה דמות מפתח במגעים עם ירדן . הסכם השלום עם ירדן הקנה לישראל נכסים בעלי משמעות , בעיקר המשמעויות הביטחוניות-אסטרטגיות שלו . עצוב לראות את היחס המתנשא שנוהגים הישראלים כלפי ירדן ואת חוסר הרגישות והיעדר ההתחשבות באילוציה החיצוניים והפנימיים . הנחת העבודה של ישראל ביחס לירדן נשענת על הערכה שהמשטר ההאשמי חייב את המשך הישרדותו לסיוע ישראלי , ולכן ישראל התייחסה תמיד לירדן כאל דבר מובן מאליו . שתי המדינות אחראיות למאפייניו הקרים של השלום . מהצד הישראלי - זו המדיניות המערימה במכוון מכשולים בפני ירדנים המבקשים להנפיק אשרות ביקור לישראל . ומהצד הירדני - הירדנים אמנם קיוו לקטוף פירות כלכליים מהשלום , אולם חששו שהמזרח התיכון החדש שישראל מבקשת לכונן יוליך בסופו של דבר להשתלטות כלכלית שלה על ירדן . בראיית הירדנים , תכליתם האמיתית של הפרויקטים שהוצעו הייתה השתלטות ישראליתיהודית כלכלית על ירדן . " אלו אינן בעיות מבניות , אלא בעיות אישיות . ישראל לא השכילה לגבש גישה נכונה כלפי הירדנים וליצור אצלם תחושה של שוויון וקרבה . " להערכתו של הלוי , המשטר בירדן יציב . אולם ניסיון העבר מלמד כי המזרח התיכון מלא תהפוכות , ויש להיערך לאפשרות של שינוי אסטרטגי . שינוי כזה אינו חייב להיות נפילת המשטר אלא שינוי אוריינטציה , שמשמעויותיו לישראל עלולות להיות מרחיקות לכת . אפרים הלוי : "הסכם השלום עם ירדן הקנה לישראל נכסים בעלי משמעות , בעיקר המשמעויות הביטחוניותאסטרטגיות שלו" " חוסיין מחכה לאפרים " ... איור איציק ברזלי
|
|