|
|
עמוד:8
ממה שהסיגינט לא רואה - ירדן בעיני שגריר לשעבר עם סיום תפקידי כשגריר ישראל בירדן ( 2009-2006 ) אני משתף אתכם בקיצור רב ברשמיי מהיחסים בין שתי המדינות . לשתי המדינות אינטרס אסטרטגי הדדי עמוק בשימור היחסים , והעובדה שהשלום עמד בזעזועים כגון פרשת משעל , האינתיפאדה השנייה , מלחמת לבנון השנייה ומבצע "עופרת יצוקה" - מדברת בעד עצמה . כמי שנחשף משחר נעוריו , במחצית השנייה של המאה הקודמת , להיבטים שונים של הסיגינט , תהיתי תמיד בעת שירותי בירדן ( וגם במצרים ובקטאר ) אם מה שאני רואה ושומע נתון גם להד סיגינטי . מסקנתי המובהקת היא שלילית . לעתים יש רסיסים של הצי"ח . אדרש לכמה תופעות ותהליכים מתמשכים בירדן שיש להם השלכות ארוכות טווח על דמות יחסי ירדןישראל ואשר מאמץ האיסוף המודיעיני המרכזי שלנו " עיוור" להם : א . מסוף שנות ה60- מסתמנת במרכזים האורבאניים בירדן מגמה חברתית אטית אך מתמדת , שתפסה תאוצה אחרי גירוש הפלסטינים מכווית ב , 1991- של נישואים בין גברים מבני השבטים העבר-ירדניים לנשים ממוצא פלסטיני . נישואים אלו הביאו לעולם שכבה של צאצאים , משכילים ברובם , חלקם כבר בשנות ה30- לחייהם ואפילו בעלי משפחות , שסוגיית הגדרת הזהות בעיני עצמם ( ובעיני סביבתם ) מרתקת , וקשה לחזות לאן היא תיטה בעת מבחן . ב . מאז הפלישה האמריקנית לעיראק ב2003- הגיעו לירדן מאות אלפי פליטים מעיראק ( לפי אומדנים שמרניים 600 - אלף לפחות . ( הראשונים להגיע היו הבעת'יסטים של סדאם ( כולל בנותיו , ( ואחר כך המונים שנמלטו מאימת הטרור הרצחני שהתפתח שם מאוחר יותר חלקם הגיע עם כסף רב שהושקע ברובו בנדל"ן , וחלקם עם מעט חסכונות עד עבו 7 ר זעם . איש לא תיאר לעצמו ששהייתם הזמנית תתארך עד היום , ללא מועד שיבה טנטטיבי באופק . חלקם כבר נהפך לחסר כול והוא תקוע בירדן . רבים מהם בעלי השכלה אקדמית , ואט אט הם מחלחלים בדרך זו או אחרת לשוק העבודה המקומי ודוחקים את הפלסטינים ממשרות \ סקטורים שהחזיקו בהם באורח מסורתי . חלק מבני הדור הצעיר מגיע לאוניברסיטאות , ולא ירחק היום שנראה גם נישואין של נשים עיראקיות לירדנים , על המשתמע מכך לזהות העבר-ירדנית . ג . בני השבטים הבדוויים נאמנים לשושלת ההאשמית ורובם משתלבים בכוחות הביטחון ובאדמיניסטרציה . חלק מבני הדור השני והשלישי , כולל הנשואים לפלסטיניות , מתחילים למצוא את מקומם באקדמיה , במקצועות החופשיים , בעיתונות ובעסקים . ד עבודת כפיים אינה חביבה על הירדנים ממוצא בדווי והיא נחשבת ל"בושה" ( עיב . ( רוב העובדים בשירותים , בחקלאות ובתעשייה הם עובדים זרים : מצרים , בנגלדשים , סרילנקים וסינים . רק בנמל עקבה ובמכרות המינרלים בדרום ירדן ובים המלח הפועלים הם עברירדניים . " תיעוש" ירדן לשם פתרון בעיות האבטלה אינו נראה כרגע כאפשרות מעשית . ה . מאז 1996 / 7 לומדים בירדן סטודנטים ערביי ישראל ומזרח ירושלים ( כ 1 , 500- לשנה בממוצע רב-שנתי . ( בין השאר הם לומדים רפואה , רוקחות , הנדסה , מנהל עסקים , רפואת שיניים , משפטים , ראיית חשבון ומקצועות סיעודיים . רובם המכריע מוצא עם שובו לישראל משרות מכובדות במגזר הפרטי ובמגזר המוניציפאלי והממשלתי , ומשתלב היטב בחברה הישראלית . על-פי הערכה , יש כיום בישראל כ 10 , 000- אקדמאים משכילים בוגרי אוניברסיטאות ירדניות . לכל אלה , ולסוגיות אחרות שלא הזכרתי , יש השפעה על עיצוב יחסי ישראל-ירדן , גם אם אינם נכללים בצי"ח השנתי או הרב-שנתי . חור שחור ? השגריר לשעבר יעקב רוזן המו"מ להסכם , לא נדרשה הקמת פיקוח בין-לאומי חיצוני בהקשר הביטחוני . מתחילה , נוהלו המגעים באופן בילטרלי גם בתחום זה , והתוצאה - שתי מערכות הביטחון עמדו זו מול זו באופן ישיר . השלום שהוחמץ איתן הבר , לשעבר ראש לשכת ראש הממשלה יצחק רבין , חבר בצוות השלום וכיום פרשן " ידיעות אחרונות . " כמה הנחות בנוגע למהות יחסינו עם ירדן הן מופרכות ושגויות , וביניהן : המשא ומתן להסכם השלום היה פשוט וכמעט מובן מאליו , ונדרשה למעשה רק חתימה רשמית עליו . בפועל לדברי הבר , " המו"מ עם ירדן נמשך למעלה מ30- שנה ונוהל על ידי כל ראשי ממשלות ישראל . במשך השנים ידענו עליות ומורדות רבים . " במו"מ בין ישראל לירדן לא עמדו מכשולים משמעותיים בדרך להסדר , שלא כבהסדר עם מצרים . בפועל , לפי הבר , ההפך הוא הנכון : המודל המצרי-ישראלי התבסס על העיקרון של " שטחים תמורת שלום" ( החזרת סיני בלבד , ( ואילו בלב יחסינו עם ירדן עומדים הנושאים החשובים ביותר בסכסוך הישראלי-ערבי : הסוגיה הפלסטינית ועתיד מעמדה של ירושלים . חתימת הסכם אוסלו בין ישראל לפלסטינים זירזה את חתימת הסכם השלום עם ירדן . חוסיין חש תסכול , כמעט " בגידה , " על שננטש מאחור ( למרות היחסים המיוחדים עם ישראל . ( למיטב ידיעתי , חוסיין המשיך בסתר לבו לקוות לשובה של הגדה המערבית לתחום השפעתה של ירדן . כך או כך , ירדן ממשיכה לראות את עצמה נהנית ממעמד מיוחד בהסדר על עתיד ירושלים , כפי שהקפידה לקבוע בהסכם השלום טרם חתימתו . פער הציפיות בין ישראל לירדן באשר לאופי השלום הומחש באנקדוטה מההכנות לטקס החתימה על ההסכם בערבה : הוסכם בין המדינות ש600- איש יוזמנו מכל צד לטקס . בעוד רשימת המוזמנים מהצד הישראלי כללה 6 , 000 איש , מניין המוזמנים מהצד הירדני אכן לא עלה על . 600 סיבה עיקרית לעוינות של הרחוב הירדני : " השלום לא הגיע אל הרחוב הירדני או אל קדמת צלחת ארוחת הצהריים שלו . " המלך עבדאללה ה2- אמר לאחרונה : " אין זה השלום שחלמו עליו רבין וחוסיין . זו החמצה היסטורית . " 165 פרויקטים שלא המריאו בגלל ביורוקרטיה פרופ' שמעון שמיר , שגרירה הראשון של ישראל בירדן . מדינת ישראל וממלכת ירדן ההאשמית הן שתי מדינות החרדות לביטחונן בממד הקיומי . על-פי אמת המידה הזאת יש לבחון את חוזה השלום ביניהן . השלום יצר נכסים אסטרטגיים לישראל ולירדן בכך שהוא מיסד את ההבנות המדיניות-ביטחוניות שהתגבשו לאורך
|
|