שלום אמת או החמצה היסטורית?

עמוד:7

יש גבול בין ישראל לירדן נושא הגבולות בין ישראל לירדן היה אחד מנושאי הליבה במו"מ בין שתי המדינות , לצד סוגיות המים והסדרי הביטחון . בנושא הגבולות הראתה ירדן גמישות בתמורה לגמישות מסוימת מצד ישראל בסוגיית המים : העברת 50 מלמ"ק בשנה בצפון ; הסכם סטטוס-קוו בערבה ; והסכמות על פיתוח עתידי של מקורות מים נוספים . לפי חוזה השלום הותווה הגבול הבין-לאומי בין ישראל לירדן בהתבסס על הגבול הבין-לאומי שנקבע בימי המנדט הבריטי . לפיכך הוסכם שקו הגבול הבין-לאומי יימשך לאורך אמצע נתיב זרימת הנהרות הירמוך והירדן , בהמשך ים המלח , ואחר כך אמצע ואדי ערבה בואכה אילת-עקבה ( ראה מפה בעמ' . ( 10 באזור נהרים בצפון והמושב צופר בדרום ( ערבה ) הושג פתרון יצירתי שאפשר להשאיר את השלוחות היבשתיות הללו בידי ישראל . לאזורים אלה נקבע " מעמד מיוחד" ל25- שנה עם אופציה להארכה נוספת . עוד נקבע , כי השטח נשאר בריבונות ירדנית והחקלאים הישראליים ימשיכו לעבד אותו . הסדר זה מתקיים מאז נחתם הסכם השלום , ללא תקלות של ממש . בד בבד , משהושקע מאמץ אינטנסיבי במו"מ , הוסכם על חילופי שטחים בערבה , כלומר להעביר לריבונות ישראלית את השטחים החקלאיים שהיו ממזרח לקו הגבול החדש ( אמצע ואדי ערבה ) שחלקם עובדו בידי חקלאי היישובים הישראליים ממערב לקו . הוא הדין לעניין הברכות הדרומיות של מפעלי ים המלח , שאת חלקן זיהו הירדנים כשטח ירדני . בסופו של דבר בשל חילופי השטחים , נהפכו השדות והברכות ( כ18- קמ"ר ) לשטח ישראלי . קובי חייק סא"ל ( מיל , ( ' בעבר קמ"ן המשלחת הישראלית למו"מ עם ירדן , ורע"ן 20 בחטיבת המחקר באמ"ן תא"ל ( מיל ( ' דודו צור , מנכ"ל המל"מ , היה מפקד יחידת הקישור לצבאות זרים בשנים 1998-1995 ורוב זמנו עסק אז בפיתוח הקשרים בין צבא ישראל לצבא ירדן . בפתח יום העיון הוא סקר נקודות בולטות בתולדות היחסים בין שתי המדינות . ירדן הייתה בבחינת חיץ בין מצרים לסוריה ( במיוחד כאשר התאחדו בקע"ם ) ושימשה מחסום בין ישראל לצבא עיראק . לכן בישראל היא נתפסה כנכס אסטרטגי . ישראל אפשרה לירדן לדלל את כוחותיה בגבול בעת סכסוכים עם סוריה , ואף התייצבה לצד משטרו של חוסיין ברכזה כוחות צבא בגבול . גם במהלך מהומות פלסטינים בגדה המערבית ובתקופת " ספטמבר השחור" ( 1970 ) ריכזה ישראל כוחות באזור עמק בית שאן והרתיעה את סוריה מלהתייצב באופן מלא לצד הארגונים הפלסטיניים . בכך הכריעה ישראל את גורל העימות בין ירדן לפלסטינים בממלכה , לטובתו של המלך . כיום סוד גלוי הוא שהמלך חוסיין הזהיר את ישראל בספטמבר 1973 מפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים , אך לאחר מכן שלח חטיבת טנקים להילחם ברמת הגולן , כדי לצאת ידי חובה . במרוצת השנים נמשכו פגישות חשאיות בין הצדדים . בצד זאת , למורת רוחם של הירדנים היו שטענו בישראל כי ירדן היא מדינת פלסטין . בשנת 1988 הכריז המלך חוסיין על התנתקות ירדן מהגדה המערבית . יש הרואים בכך את אבן הדרך הראשונה בגיבושו של הסכם השלום . לאחר הסכמי אוסלו הבין חוסיין שהוא עלול להיוותר מחוץ למשחק במשולש ישראל-ירדן-פלסטינים - דבר שסלל את הדרך לשלום בין ירדן לישראל . מי הירדן זרמו להסכם מוצק השופט אליקים רובינשטיין שימש ראש המשלחת הישראלית במו"מ עם הירדנים בעקבות " ועידת מדריד" ( 1991 ) עד לחתימת חוזה השלום , ולאחר מכן כיו"ר ועדת המעקב לכריתת הסכמי הנורמליזציה . כבר בתחילת שנות ה80- התוודע מקרוב לנושא הירדני כאשר נטל חלק בשיחות חשאיות שנוהלו עם הירדנים . המאפיינים הייחודיים של ההסכם עם ירדן הם : אופן התנהלותו - בשני ערוצי שיחות במקביל - הישיר החשאי בין ראשי המדינות ונציגיהם ובו הושגו עקרונות ההסכם , והערוץ הרשמי בין המשלחות שבו גובשו ההסכמים לפרטיהם ; הוקם מנגנון פיקוח ישיר , ללא מעורבות גורמים זרים ; והוסדרה באופן יצירתי וחדשני סוגיית הגבול . הנושא הפחות מוכר בהסכם השלום עם ירדן הוא בעיית הגבול . הגבול בין ירדן לישראל לא סומן מעולם , והוא התבסס על הגדרה מילולית מעורפלת של הבריטים מ : 1922- אמצע ואדי ערבה , אמצע ים המלח , אמצע הירדן ואמצע הירמוך , והגדרה משנית של " קו הנקודות הנמוכות . " התביעה הירדנית הראשונית במו"מ הייתה אפוא לבסס את קו הגבול המוסכם על ההסדרים המשפטיים המחייבים בין שתי המדינות עד אז : בראש וראשונה קו שביתת הנשק אחרי מלחמת העצמאות , ובתוך כך הדרישה להשיב לריבונות ירדנית שטחים בהיקף 380 קמ"ר . במישור המעשי , " אמצע ואדי ערבה" למשל היה קשה ליישום בהיעדר " נחל" אחד בין ים סוף לים המלח , והפירוש שאנו נתנו היה "עמק הערבה . " יצוין כי יישובי הערבה עיבדו מאז שנות ה70- שטחים ממזרח לקו שביתת הנשק ואלה הגיעו למחצית שטחי העיבוד . הושג פתרון יצירתי ולפיו הגבול יתבסס על קו שביתת הנשק , יבוצעו " חילופי שטחים" של 40 ק"מ ( שתוארו בנספח תצ"א בלבד כדי למנוע מבוכה ירדנית , ( ובנהרים ובצופר יגובשו " משטרים מיוחדים" שלפיהם הסכימה ירדן להעניק לישראל זכות עיבוד ל25- שנה , עם אופציה להארכה נוספת . הסדר הגבול היה הישג חשוב לישראל - הוא הותיר בריבונותה את כל אדמות העיבוד של יישובי הערבה וברכות ים המלח - גם אלו שממזרח לקו שביתת הנשק . הדרישה הירדנית בסוגיית המים , הקריטית לממלכה הסובלת ממיעוט מקורות , הייתה מכסה שהיקפה מספר תלת-ספרתי . נקבע שישראל תספק מכסת מים קטנה בהרבה , אך עם אופציות לסכרים ולהתפלות בעתיד , שתעלה בהדרגה , באופן שהירדנים יוכלו להציגה כהישג כלפי חוץ . השלבים המאוחרים יותר בנושא המים לא יושמו עד כה . נוכח האמון שנוצר בין הצדדים במהלך תא"ל ( מיל ( ' דודו צור : " לאחר הסכמי אוסלו הבין חוסיין שהוא עלול להיוותר מחוץ למשחק במשולש ישראל-ירדןפלסטינים - דבר שסלל את הדרך לשלום בין ירדן לישראל"

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר