|
|
עמוד:31
הקמ"ן מציג את נתוני השטח והאויב ואת הדפ"אות ומסייע בתכנון תכנית הפעולה לכוחותינו . אגב כך , הוא גם משתתף מוביל בבחירת הדפ"א המסוכנת של האויב , תפקיד המוטל על המפקד . בכל זאת , המציאות מורכבת יותר . ראש אמ"ן וראש חטיבת המחקר , בתפקידם כקמ"ן הצבא , נדרשים ברוב המקרים לא רק לספק הערכה מודיעינית על מבצע או פעולה , או על תהליך בניין הכוח , אלא גם להציג את עמדתם באשר לדרכים הרצויות להוצאתם אל הפועל . כך למשל באירועי " חורף גשום" ) המתיחות עם סוריה בקיץ , ) ' 96 לאחר שהעריכו שאין פני סוריה למתקפה יזומה , נדרשו קציני המודיעין לסוגיה מבצעית קונקרטית . בתוך כך נשאלו , אם למרות הערכתם המרגיעה יחסית ונוכח המתיחות ואי הוודאות , יש בכל זאת לתגבר את הכוחות ברמת הגולן ולגייס מילואים . ברי שהחלטה מעין זו חייבת להיות פרי הערכת מצב , המשקללת כמובן את יכולות כוחותינו . יתר על כן , מרגע שסיפק הערכה מרגיעה על האויב , יתקשה הקמ"ן לנמק המלצה לתגבר את כוחותינו . בה בעת הוא עשוי לבחור דווקא " ללכת על בטוח , " על מנת " לבטח" את הערכתו " ( גם אם טעיתי , לפחות יהיה מענה אג"מי . ) " ברובד האסטרטגי התמונה מורכבת עוד יותר , שכן הצרכנים העיקריים הם גורמים מדינייםפוליטיים . לפיכך נדרשת רגישות רבה מגורמי המודיעין , שמוצא פיהם עשוי לשמש , שלא בכוונת מכוון , לניגוחים בין תפיסות עולם פוליטיות . לשם המחשה , בסוגיית המו"מ לשלום עם סוריה , נטען בשנים האחרונות כי בכירים באמ"ן ממליצים לגשת ברצינות למו"מ בערוץ הסורי , או לפחות לבחון אותו . בכלי התקשורת אף דווח על חילוקי דעות בצמרת אמ"ן בנושא . הדעת נותנת , כי תפקיד המודיעין במקרה זה הוא להביא בפני מקבלי ההחלטות את העמדות הסוריות בנושא ואת מרחבי הגמישות האפשריים לקראת המו"מ ובמהלכו - היה שיתנהל . אז , ובנפרד מ"כובע" המעריך ובעיקר אם נשאלו לדעתם , יכולים אנשי המודיעין , בהיותם קציני מטה , להביע עמדה אם כדאי או לא כדאי למדינת ישראל לנסות להגיע להסכם שלום עם סוריה . עוד דוגמה למורכבות הניצבת בפני אנשי המודיעין ברובד האסטרטגי , היא דרישת מקבלי ההחלטות לליווי מודיעיני של סבבי המו"מ לשלום בזירות השונות . זאת , במינוי קמ"ן לערוץ המו"מ , וזה יהיה עיסוקו המרכזי . החיכוך האינטנסיבי ולעתים האינטימי עם מקבלי ההחלטות מעמיד לקמ"ן העוסק במו"מ אתגרים רבים הקשורים בשימור המקצועיות והאובייקטיביות , גם כשתמונת המודיעין שהוא מספק שונה מזו שהקברניט מקווה לה . בהקשר זה יצוין כי בסבבי המו"מ השונים , זכו אנשי המודיעין להערכה רבה על תרומתם החיונית . מסתבר כי התופעה וההתלבטויות סביבה אינן ייחודיות לישראל . עקב פרסום דוח ) Estimate National Intelligence ( NIE על תכנית הגרעין של איראן , מתח הנרי קיסינג'ר , לשעבר מזכיר המדינה האמריקני , ביקורת חריפה על קהילת המודיעין האמריקנית . לטענתו , אופן הניסוח והסידור של המסקנות העיקריות טשטש את הגבול שבין הערכת המודיעין לבין המלצות מדיניו ֹ ת : למשל , ההערכה שטהרן ניתנת להשפעה באמצעות מדיניות של " מקל וגזר" אינה מודיעינית אלא מדינית . קיסינג'ר קרא לאנשי המודיעין לשוב לאלמוניותם ולקובעי המדיניות לשאת באחריות להחלטותיהם , בלי לרתום את אנשי המודיעין להוכחת צדקתם . אובייקטיביות ? יש חיה כזו ? הטיעון המרכזי היוצא חוצץ נגד תפיסת המודיעין האקטיבי נוגע לצורך של קצין המודיעין להיות חף וטהור בהערכותיו . לפי טיעון זה , אם קצין המודיעין נוקט עמדה או ממליץ על פעולה או מדיניות , כל שכן אם הוא נוטל חלק פעיל ביישומה - גובר החשש שהמלצותיו ישפיעו , גם אם שלא מדעת , על הערכותיו . כלומר , יקשה עליו להתייחס באופן אובייקטיבי למציאות שתתהווה , כי הוא יביט בה דרך המשקפיים של המלצותיו . במיוחד קיימת סכנה שנטייתו האינטואיטיבית תהיה להאדיר מגמת הצלחה ולמזער הופעת כישלון , בהתאם לעמדתו ולהמלצותיו . טיעון נוסף שמעלים המקטרגים נגד מודיעין אקטיבי הוא , שעבודת המודיעין מורכבת דיה ואין להעמיס עליה עוד נדבכים . במיוחד הדברים אמורים בהערכת הכוונות ) שעל בסיסה בסופו של דבר תיקבע המדיניות , ) שממילא גלומה בה מידה רבה של אי ודאות , המחייבת את גורמי אמ"ן לזהירות ולספקנות . רבים רואים בעירוב התחומים שנוצר כאן ) טשטוש הגבולות שבין " אדום" ל"כחול ) " תופעה מסוכנת , בייחוד בשעה שקצין המודיעין , משום רקעו והכשרתו , אינו מצביא ואינו מדינאי , אינו דיפלומט ואינו מפקד . יש שהמלצותיו ניתנות " במעמד צד אחד , " בלי לבחון לעומק את היכולות והאילוצים של כוחותינו . באותה נשימה מודגשת הטענה בדבר היעדר יכולת או תוקף לגיטימי לאיש המודיעין " להיכנס לעורו" של מקבל ההחלטות , ששיקוליו מושפעים מאילוצים מגוונים , שאינם קשורים בממד הביטחוני בלבד . בהקשר זה , מזהיר אלוף ) מיל ) ' יעקב עמידרור , המרבה לעסוק ביחסי מודיעין-קברניט , בספרו " מודיעין - הלכה ומעשה" , כי " יש להיזהר מתחושות חזקות של אנשי מודיעין , הנובעות מאמונתם שהם מבינים את המציאות טוב יותר מאשר מקבלי ההחלטות . בפועל , הם אמורים לדעת רק על חלק אחד של המציאות , זה שבחצר האויב או היריב . על חצרו של מקבל ההחלטות אין להם שום מידע ראש אמ"ן וראש חטיבת המחקר , בתפקידם כקמ"ן הצבא , נדרשים ברוב המקרים לא רק לספק הערכה מודיעינית על מבצע או פעולה , או על תהליך בניין הכוח , אלא גם להציג את עמדתם באשר לדרכים הרצויות להוצאתם אל הפועל . 4 באדיבות רמ"ד מתודולוגיה בחטיבת המחקר , ערן . . 5 מודיעין הלכה ומעשה , יעקב עמידרור , , 2006 עמ' . 96
|
|