|
|
עמוד:14
תחנת אלחוט חשאית בעיראק 1951-1943 בין תחנות הקשר ברשת " גדעון" פעלה בבגדד תחנת אלחוט חשאית . התחנה שימשה את שליחי התנועה הציונית ודרכה זרמו דיווחים שעניינם ביטחון היהודים במקום , הברחה והעפלה , מודיעין על הצבא והממשל וכן דיווחים על מצב הפנים בעיראק , בייחוד בתקופת מלחמת העצמאות , ועוד . אחרונות לקראת סגירת התחנה . בין החתומים על המברקים - משה ירושלמי " ( זיק , ) " ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים . אבנר א' את התחנה הקימה בשנת 1943 הגדעונית מלכה רופא מקיבוץ מעוז חיים , שנשלחה לבגדד גם כדי להדריך את בנות התנועה . אברהם בן מרדכי , יהודי מקומי , עו"ד ובעל הכשרה טכנית , שוגר ארצה בשנת 1944 ללמוד את תחום האלחוט והצופן . התחנה התייחדה במפעיליה , שהיו יהודים מקומיים שאותרו והוכשרו בשטח . היא פעלה ממקומות מסתור ועצם קיומה היה סוד כמוס . בראשית דרכה פעלה התחנה מבתיהם הפרטיים של המפעילים - עדות להסתכנותם הרבה ולמגבלות שהטילו על עצמם . אחד הגדעונים , יצחק סייג ) צאיג , ) אף החזיק אקדח בזמן השידור מבית הוריו , בעוד המשטרה המקומית עורכת חיפושים בבתים סמוכים . בראשית דרכה כללה התחנה מכשיר רדיו ביתי רגיל , ש"מוסלקת" בתוכו מנורת שידור , מפתח מורס ואנטנת חוט . המברקים הוצפנו לפי פסוקי התנ"ך - מפתח ההצפנה ליום ה 1 בחודש ינואר היה " בראשית ברא אלוהים" - פסוק א' בפרק א ... ' על רקע העלייה הגדולה במבצע " עזרא ונחמיה , " הושמד הציוד והתחנה סיימה את פעולתה בשנת . 1951 במברקים מאותה תקופה יש עדות לחיזוק ידי האלחוטנים ולמתן הנחיות אמנות לשמה - ומעבירים את המידע מערבית לעברית כלשונו , אך לא פחות חשוב , ברוחו ועל מגוון משמעויותיו . ' חצב' הייתה גם סוכנות האיסוף היחידה שקיימה קשר הדוק עם תא הכתבים לענייני ערבים ) עתי"ם מזרח . ) התובנות של אנשים כמו ג'ורג' חזמה , עמליה ריקה וצדוק פריד , ההתבוננות שלהם בנעשה בארצות ערב והערך המוסף שהביאו , הוזרמו ליחידות המודיעין , ודרך הכתבים לענייני ערבים גם אל הציבור הישראלי . מי שהתמחו בשפה הערבית , בייחוד יוצאי עיראק , יכלו גם לזהות ולדעת אם המידע שהגיע אל שולחנם אמין ואמיתי או מגמתי - הונאתי ושקרי . ב'חצב' טופלו גם מסמכי שלל , ומאז מלחמת לבנון ) 1982 ( הורחב האיסוף גם לציוד שלל בעל ערך מודיעיני . " מוסא שמש , חוקר באמ"ן-מחקר ) שהתמחה במצרים ובפלסטינים , ) צרכן של מידע , משבח את תרומתה של ' חצב' לגיבוש תמונת המודיעין השוטפת בנוגע לנעשה במדינות ערב וסביבן , הרבה מעבר למה שיוחס ליחידה ומעבר לתדמיתה בקהילה . לדבריו , תרומת יוצאי עיראק ב'חצב' לאיכות התרגום ולרמתו המקצועית הייתה משמעותית ביותר . הוא זוכר כיצד ציפה בכיליון עיניים לקרוא את המידע שהופץ באמצעות ' חצב' ) וגם לקבלו בשפת המקור . ) מוסא מוסיף ואומר כי הפתעת מלחמת יום הכיפורים ) 1973 ( חוללה אמנם שינוי לטובה בתדמיתה של ' חצב' באמ"ן , אולם גם היום דומה שהיחידה אינה זוכה למקום החשוב שהיא ראויה לו . עוד הוא מדגיש את הערך המדעיהיסטורי של עשרות הכרכים של ' חצב , ' תמצית שידורים ומאמרים , תרגומים ופרסומים לאורך השנים , כמקור למחקר ההיסטוריה בת זמננו של המזרח התיכון . ? ו ??? ע ? ר ?? ב ? מ ?? " מ ?? ר מוסא שמש מציין שהיו דמויות מיתולוגיות כמו אילן כהן , שהתמחה בעיראק , שמשון יצחקי ואלברט סודאי שהתמחו במצרים ועזרא בינו שהתמחה ביחסים הבין ערביים . בניגוד למרכזיות התרומה של יוצאי עיראק בסוכנויות האיסוף למיניהן , במחקר הם היו מעטים יחסית . בעיקר התמחו בתחום המדיני של ארץ ערבית זו או אחרת , ששם יכלו לתרום ממומחיותם ומניסיונם ומידיעת השפה הערבית . דרכונה של מלכה רופא
|
|