לזכרם

מתוך:  > מבט מל"מ > לזכרם

עמוד:41

אחריו אישה , שלה נישא ב , 1960 בת , בן , נכדה , נכד ושתי אחיות צעירות ממנו . אהוב על כל מכריו . יהי זכרו ברוך . אפרים בן נתן בן שפריניה ואליעזר נתנזון נולד : כ"ו בתמוז תרפ"ב 22 / 7 / 1922 נפטר : כ"ז בכסלו תשע"א , ג' חנוכה 4 / 12 / 2010 אפרים גדל בתל עדשים וספג את אהבת האדמה והארץ . משסיים לימודיו במחזור הראשון בבית הספר לקציני ים ב 1939 הצטרף לי הגנה" ושירת גם בש"י . עם פרוץ מלחמת העצמאות עבר לשרת כקצין מודיעין גדודי בחטיבת גולני , ובמסגרתה השתתף בקרבות על סגדה ( אילניה . ( בסוף המלחמה הגיע בראש יחידת הסיור של החטיבה לאום רשרש ( אילת . ( בהתאם להמלצת דוד בן גוריון שינה את שם משפחתו לבן נתן . לאור ידיעותיו המופלגות בשפה , בתרבות ובחברה הערבית מונה למושל צבאי באום אל פחם . זקני היישוב זכרו לטובה ובהערכה את שירותו במשך עשרות שנים . ב 949 ו גויס לשב " כ , ובו שירת בתפקידים שונים . במילוי תפקידיו באו לידי ביטוי יושרתו המקצועית והאישית , מקוריות מחשבתו , מקצועיותו הגבוהה ויכולת הלימוד הנרחבת שלו . תכונותיו אלה הקנו לו מעמד של כבוד רב בקהילת המודיעין ובקרב אנשי המקצוע . הוא מילא תפקידים בכירים במגזר הערבי , ויחסיו עם החברה הערבית , כולל טיפול בבדואים יושבי הכפרים בצפון ובדרום , התבססו על כבוד ועל הערכה הדדיים . מעולם לא התנשא עליהם ולא פעם הרשימם במופלגות ידיעותיו בשפה , במסורת , בחברה ובתרבות הערביות על כל רובדיהן . הם נהגו לבקרו בביתו הצנוע ברמות רמז , והוא גמל להם בביקורים בכפריהם . אפרים היה בוגר מחזור די ( תשכ"ז ) של המכללה לביטחון לאומי . לאחר מלחמת ששת הימים שירת ברצועת עזה , יעץ לצה"ל וחשף את הארכיון של אחמד שוקיירי , היו"ר הראשון של אש"ף ומנסח האמנה הפלסטינית - שהיה מקור רב ערך לחקר החברה הפלסטינית . ב 1969 פרש מהשירות . במלחמת לבנון הראשונה השתתף בהתנדבות בצוות אנשי מודיעין שסיירו בדרום לבנון והעבירו המלצות לצה"ל . משיצא סופית לגמלאות ב 1985 חלק זמנו בין הנחלה בעמק יזרעאל לביתו ברמת השרון והיה פעיל בתחומי העניין שלו . השאיר אישה , אחות , שני בנים , חמישה נכדים ושלושה נינים . בניק ( בנימין ) פינסי ( פנחסי ) בן אסתר והלל נולד : כ"ט באלול תרע"ז 16 / 9 / 1917 נפטר : כ"ג בתשרי תשס"ח 5 / 10 / 2007 בניק ( בנימין ) נולד בעיר אל אוורדי שבארמניה . הוא גדל וחי באיראן עד עליית חומייני ב 979 ו ואז עלה לישראל . כבר כשהיה בחור צעיר הפך בניק פעיל של המוסד לעלייה ב י בטהראן . את ההתלהבות לעשייה הציונית ינק מבני משפחתו הקרובה , שעשו אף הם בפעילות ציונית באיראן . ב 1948 חבר בניק לשלמה הלל , איש המוסד לעלייה ב ; והיה שותף להעלאת אלפים מיהודי עיראק דרך טהראן לישראל עד . 1952 בניק עסק בהברחה עצמה בגבול איראן עיראק . הוא העביר עולים באמבולנס שחור " ) נושא גופות , ( הסדיר תעודות מעבר פיקטיביות לעולים , דאג להכנת תיעוד מזויף לשליחים החשאיים מישראל ולעתים קרובות גם ליווה את העולים היישר למטוס בשדה התעופה בטהראן . שלמה הלל כתב עליו בספרו "רוח קדים : " "שותפי למסע היה בניק פנחסי , בחור אמיץ ופיקח , שהיה מסור בכל לבו לענייננו והיה מלווה , מורה דרך ובעיקר חבר ... נזקקתי לכל שלל כישוריו ; במסגרת פעילותו כסייען לא רשמי של שלוחת "המוסד" בטהראן בראשית שנות ה 60 פעל בניק להבאתו של מטוס הקרב מיג , 21 שנחת בישראל באוגוסט 1966 והוטס על ידי טייס עיראקי ממוצא ארמני שערק לישראל . המטוס מתוצרת סובייטית היה הראשון שעין ישראלית ומערבית ראתה מקרוב . "ללא בניק מבצע יהלום לא היה קורם עור וגידים , " קבע חד משמעית מקי עברון , ממובילי המבצע החשאי וראש שלוחת המוסד" בטהראן בראשית שנות ה . 60 "בניק , שהכיר מקרוב את הדמויות הקשורות לטייס , מוניר רדפא , טווה וחיבר את החוטים כבר ב 1962 ( ארבע שנים קודם לכן . ( כדי לקדם את המבצע התנדב בניק גם לארח בביתו במשך כמה חודשים את האח הנכה של אחת מדמויות המפתח שיצאה מעיראק טרם עריקתו של הטייס עם המטוס ... התרשמתי מיכולת ההתערות שלו באיראן . הוא היה כמו דג במים , הסתדר עם כולם - עם בכירים ובעלי עמדה ועם פשוטי עם - בכושר הסתגלות מדהים . זאת תוך שליטה במגוון שפות : פרסית , ארמנית , טורקית , אזרית , אשורית , ערבית , צרפתית , אנגלית ורוסית . בניק היה מוכן ללכת באש ובמים על מנת לסייע . הוא ציוני מאמין בכל רמ"ח איבריו המוכן לסייע בכול" ( הציטוטים מהספר "פנחסי - סיפורה של משפחה . ( " בריאיון עמו שנערך ב 1999 סיפר בניק : "אני מרגיש שמעורבותי בהבאת המיג 21 לישראל הייתה הדבר החשוב ביותר שתרמתי ועשיתי למען מדינת ישראל . " בניק נפטר בשיבה טובה בגיל 90 במושב משגב דב . השאיר אחריו אישה , שני בנים ונכדים . הביוגרפיות נמסרו למערכת על ידי משפחות הנפטרים

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר