|
|
עמוד:33
כמה חיטה תייצר אוקראינה בשנה הקרובה , ומהו מארג בעלי בריתו ויריביו של מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצוב . כל זה לא עזר להם להעריך כי חומת ברלין עומדת ליפול , וכי האימפריה הסובייטית עומדת לקרוס . לעומת זאת , לא מעט "בבושקות" במוסקבה , שלא היה להן מושג על מערך הכוחות האסטרטגי של ברית המועצות או על תפוקת הנפט בבאקו , חשו זמן רב לפני שהחומה קרסה שהשיטה הקומוניסטית הולכת וקורסת אף היא . נפילת משטר השאה באיראן בינואר 1979 היא אירוע בעל אופי דומה . כישלון קהילת המודיעין של ארה"ב בהבנת התהליכים המהפכניים שקדמו לעליית משטר חומייני יצר את הבסיס למשבר בני הערובה שנתפסו בשגרירות האמריקאית בטהראן וכישלון ניסיון החילוץ שלהם . אלה היוו את הכישלון הגדול ביותר של ממשל הנשיא קרטר וחרצו את גורל נשיאותו לשבט בבחירות של נובמבר . 1980 בניגוד לארה"ב , מהפכת חומייני מצאה את ישראל מוכנה למדי . הערכת מודיעין שהתגבשה לפחות מאביב 1977 הכירה בסכנה ליציבות המשטר , ועל בסיסה ערכו הגורמים הישראליים , בראש ובראשונה שלוחת "המוסד" וגורמי משרד החוץ , מעקב מודיעיני מתמיד אחר האירועים . מאמץ זה הביא להתארגנות נכונה לקראת המשבר המתקרב . הכישלון האמריקאי וההצלחה הישראלית בהבנת המתרחש באיראן ערב נפילת השאה מספקים הזדמנות מעניינת להשוות בין הגורמים להצלחה ולכישלון של הערכת מודיעין באירוע שחלק ניכר ממרכיביו הם בעלי אופי סטיכי לצורך זה אשווה בין הערכות המודיעין של ישראל ושל ארה"ב בשנה שקדמה לנפילת משטר השאה ואציג הסברים עיקריים לפערים ביניהן . הערכות המודיעין של ארה"ב ושל ישראל הברית האסטרטגית החשאית בין ישראל לאיראן , שקיומה היה מותנה בהמשך שלטונו של השאה , הציבה את סוגיית יציבות המשטר במקום גבוה יחסית בצי"ח המודיעיני בעיקר זה של "המוסד . " ההערכה שהתגבשה באביב 1977 הייתה כי יציבות המשטר בסכנה , אולם לא בטווח הזמן המיידי . הערכה זו נבנתה במידה לא קטנה על בסיס מגעים עם גורמי ממשל איראניים , שהביעו חשש מהסלמה של אי-סדר , ובשיחות עם אזרחים רגילים , חלקם מקורות אקראיים וחלקם בעלי קשרים יותר מבוססים עם הגורמים הישראליים . ממקורות אלה עלה שמספר תקריות האי-סדר והיקפן עולה בהרבה על מה שדווח בתקשורת האיראנית . על רקע ניסיונות ממשל השאה בינואר 1978 "להשחיר " את חומייני פרצו בכמה ערים הפגנות המוניות , ובמהלך פיזורן נהרגו מאות מפגינים . בחודשים הבאים חלה התרחבות איטית של הפגנות , שביתות ואי-סדר ציבורי ובמקביל ניסיונות השאה לצמצם את התסיסה נגד משטרו על ידי הליכה לקראת דרישות האופוזיציה . אלה לא הועילו . ההפגנות והתקריות נמשכו , וכך גם הדרישות לוויתורים נוספים מצד המשטר . באוגוסט 1978 חלה הסלמה נוספת במצב לאחר שבית קולנוע בעיר אבדאן הוצת על ידי גורמי אופוזיציה ומאות אזרחים נספו . לקראת סוף החודש התגבשה בנציגות הישראלית בטהראן הערכה כי המדובר במצב חירום המחייב הכנות קונקרטיות לקראת אפשרות של קריסת המשטר . בספטמבר , כאשר ראש הממשלה מנחם בגין שהה בקמפ דיוויד , קיבל ממלא מקומו , יגאל ידין , החלטה על היערכות חירום , ונקבע כי "המוסד " יהיה אחראי על הכנתה . משלב זה ואילך התארגנו גורמי "המוסד" בישראל בראשות נחום ( נחיק ) נבות , ובטהראן בראשות ראש השלוחה שם , אליעזר ( גייזי ) צפריר , לקראת שינוי השלטון ופגיעה בישראלים בשל ההידרדרות במצב . מול ההבנה הישראלית כי המשך התסיסה יוצר איום ממשי על משטר השאה , ההערכה האמריקאית הייתה יותר שאננה . בארוחת ערב שהתקיימה ביום האחרון של 1977 הרים הנשיא קרטר כוס לכבוד השאה שערך ביקור בארה"ב והגדיר את איראן "אי של יציבות בים סוער . " ואכן , עד תחילת 1978 שאלת יציבות המשטר לא נבדקה כלל בהערכות כתובות . רק עליית מפלס האלימות בינואר 1978 הביאה לתחילת גיבוש מסמך הערכה אינטגרטיבי של הקהילה , ( National Intelligence Estimate - NIE ) הראשון מסוגו זה שנים שעסק באירועים הפנימיים באיראן . כתיבת המסמך נמשכה עד ספטמבר , ובינתיים עברה המערכת האיראנית טלטלות קשות , אולם אלה לא השפיעו באופן מהותי על הערכת המודיעין . מסמך הערכה שהוציאה השגרירות האמריקאית ב 18 בפברואר השקיט חששות שהתעוררו בעקבות מהומות ינואר וקבע כי " השגרירות מאמינה שהמצב אינו כה קשה . " מסמך הערכה נוסף של השגרירות שיצא כחודש וחצי מאוחר יותר הא"תוללה חומ"נ ותומכים , ה ראן 1979
|
|