|
|
עמוד:28
. 4 הדוגמה האחרונה היא בתחום המודיעין . ב 26 בפברואר 1993 התפוצצה מכונית תופת במגדלי התאומים . מאחר שנהרגו "רק" שישה , ונפצעו כ , 1 , 040 הרי שתגובת הממשל האמריקאי הייתה מאופקת . הגישה השאננה התפוצצה לממשל בפנים כשאירע אסון התאומים ב 11 בספטמבר . 2001 מיכלסון ( 2002 ) קובע : "די בהיבטים שנבחנו כדי להסיק שמערכת המודיעין סבלה מליקויים חמורים הן בתהליכי עבודת המודיעין והן בעבודת המטה של הסוכנויות השונות ושל המערכת בכללותה ... כמעט שלא נמצא שום תחום שבו פעלה הקהילה המודיעינית ללא דופי בהתמודדות עם איום הטרור הבינלאומי . " תשלום "שכר לימוד , " כפי שציין תמיר , ( 2005 ) מתייחס למעשה לנושא של "ארגון לומד" לעומת "ארגון לא לומד . " המונח "ארגון לומד" ( סחר , קרן , ( 1999 מתייחס לארגון שתאה בלמידה מאמץ מרכזי וקבוע . ביתר פירוט מתייחס המונח למכלול תהליכי הלמידה המתקיימים ברמות שונות ובדרגים ארגוניים הנבדלים אלה מאלה ברמתם וכן לדרכים , למנגנונים ולאמצעים הממוסדים המשמרים אותם . חשוב להדגיש את המילה "משמרים " המצביעה על "זיכרון ארגוני" ( פשר , קרן , . ( 1997 הכוונה היא לתיעוד כל האירועים החשובים המתרחשים בארגון , באמצעים טכנולוגיים שונים , כדי ש"לא להמציא את הגלגל כל פעם מחדש ; בצה " ל , כנראה , זה לא קורה במידה מספקת ( שושני , . ( 1999 " ארגון לומד , " קובע אלמוג , ( 1998 ) "פירושו גם אנשים לומדים . אנשים לומדים הם אנשים קוראים " ! האם אנחנו , בהכללה , קוראים בכלל וקוראים דברים חשובים לנו בפרט ? האם אנו קוראים "הוראות הפעלה" של מכשיר חשמלי חדש , או שאנו מנסים להפעילו ורק אם נכשלים אזי פונים למסמך ההוראות ? האם אנו קוראים את ה"עלון לצדכן " הצמוד לכל תרופה שאנו מקבלים כדי לדעת אילו תופעות לוואי שליליות עלולות להופיע ולא להיות מופתעים אם הן מתרחשות ? ביסמרק ( לידל הארג ( 1985 , 1 טען כי הטיפשים אומרים שהם לומדים מניסיונם . אני מעדיף ללמוד מניסיונם של אחרים" ( עמי . ( 18 פוליביוס ( לידל הארט , 200 , ( 1985 שנה לפני הספירה , טען כי "הדרך המועילה ביותר ולמעשה היחידה לשאת בכבוד את תהפוכות הגורל היא לזכור את האסונות שפקדו את הזולת . " הוועדה ( זלמנוביץ ; ( 2008 לבדיקת הכשרת הפיקוד הבכיר בצה"ל , שפעלה מטעם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת , קבעה שפיתוח נכון של קצין בצה"ל צריך לכלול , בין היתר , פיתוח אישי הכולל קריאת חומרים מקצועיים וכתיבה . הקושי ללמוד אם כל כך ברורים ה"מחירים י של אי למידה על ידי קריאה , מדוע אין קוראים במידה הראויה ? "ללמוד פירושו להתאמץ , " טוען זכאי ( ספיר , , ( 2006 "ולא כל אחד אוהב להתאמץ . לימוד כרוך במשאבים של זמן ושל כסף והוא עניין של סדרי עדיפויות . ישנו איום על הסטטוס החברתי כי יכול להיות שבעקבות הלמידה ישתנו דברים ... כל אימת שעדיף לי לשמר את המצב הקיים ולא להסתכן במצב חדש , בעצם לא כדאי לי ללמוד . " חלק ניכר מההתנגדויות לקריאה וללמידת דברים חדשים נובע מגורמים הקשורים באישיות . קון ( 1977 ) מזכיר מדענים מפורסמים אשר כתבו על הקושי לשנות דעות של אחרים : "דארווין , בפסקה המצטיינת בראייתה החדה בסוף מוצא המינים' שלו , כתב : אף על פי שאני משוכנע לחלוטין באמיתות הדעות המובאות בכרך הזה ... בשום אופן אין אני מצפה שאשכנע את חוקרי הטבע המנוסים , שמוחותיהם אוצרים בתוכם מלאי של עובדות שכולן נתפסו במשך שנים רבות מנקודת מבט המנוגדת ישירות לזו שלי " ( עמי . ( 121 ומקס פלאנק מציין בצער באוטוביוגרפיה המדעית שלו כי "אמת מדעית חדשה אינה מנצחת על ידי זה שהיא משכנעת את יריביה וגורמת להם שיראו את האור , אלא משום שיריביה מתים בסופו של דבר , וגדל דור חדש המכיר אותה" ( עמי . ( 121 "לשכנע מישהו , " מסביר קון , "פירושו להביא להכרה שהשקפתך עולה על שלו ... מדענים , בהיותם בני אנוש , לא תמיד מסוגלים להודות בטעויותיהם כשלפניהם הוכחה חותכת ( עמי . " ( 20 לידל הארט ( 1985 ) שואל : מדוע לא למדו ראשי המטות הכלליים ממלחמות קודמות ? ותשובתו : "כי עיניהם היו מסנוורות על ידי האינטרסים המקצועיים שלהם ורגשותיהם . " אחד התירוצים השכיחים לאי קריאה הוא "היעדר זמן" ( זלמנוביץ / , ( 2008 ונוסף על כך החשש מדימוי של " תיאורטיקן" בקונוטציה שלילית , בניגוד ל"איש מעשה . " על הטענה בדבר חוסר הזמן כותב לסקוב עוד ב : 1985
|
|