|
|
עמוד:42
כי בחסות השלטון הרומי נבצר מהורדוס ליזום מסעות כיבוש , אך הוא גם לא היה צריך לחשוש עוד ממסעות של שליטים אחרים נגדו ואי לזאת הוא כמעט ולא נזקק למודיעין מדיני אסטרטגי ובוודאי לא למנגנון קבוע שיעסוק בכך . מודיעין מסכל וביטחון פנים : חצר רוחשת תככים בעוד נושא מודיעין החוץ אצל הורדוס לוט בערפל , הרי שלמודיעין המסכל ולביטחון הפנים בכלל ייחד יוסף בן מתתיהו שורות לא מעטות . הצורך של הורדוס בביטחון פנים היה ברור - ניסיונות חתירה נגד שליטים היו מקובלים בעת ההיא , והורדוס עצמו חווה זאת מקרוב , כבר בראשית דרכו , עם רצח אביו אנטיפטרוס . לרקע זה יש להוסיף כמובן את העובדה שמלכתחילה העיבה על מלכותו תפישתו כאוזורפטור ( כלומר חמסן , כובש שלטון ) שתפס את מקומו בעזרת כידונה של רומא ועל חורבות בית חשמונאי . מלבד זאת היה עליו להתמודד עם תככים מבית . עוד יש להביא בחשבון בהקשר זה את אופיו החשדני ואולי אף הפרעת אישיות פרנואידית , שהלכה והחריפה עם השנים . בנסיבות אלה ועל רקע ניסיונות הקשר שחשף במהלך שלטונו הארוך - ושלפחות חלקם היו כנראה אמיתיים ומכל מקום בעיניו היו בוודאי כולם כאלה - יובן מדוע נזקק כל כך לאמצעי ביטחון הפנים , בעיקר לצבא , למבצרים ( בשני אלה לא נעסוק במסגרת מאמר זר ( . ולשירות המודיעין והבילוש . אמצעים נוספים היו איסור חמור על התכנסויות , שבועת אמונים לקיסר ולהורדוס וכן חוק בעניין גנבים במחתרת , שהתיר למוכרם לעבדות בחו"ל ושהורדוס עשה בו שימוש על מנת להיפטר מגורמים מרדניים . פנים מספר היו למודיעין שבו מדובר : פיקוח ובילוש באמצעות סוכני חרש , הלשנות , פיקוח על מכתבים וחקירות של חשודים . מערך סוכנים : סיכול התנקשות בתיאטרון " הכול היה נתון להשגחה , " מציין יוסף בן מתתיהו , ובהמשך הוא מוסיף כי "גם בעיר וגם בדרכים היו אנשים שריגלו באלה שהתכנסו למקום אחד , ומספרים שאפילו הוא בעצמו לא מנע חלקו מכך , אלא לעתים תכופות היה לובש בגדי הדיוט ומתערב בלילות בתוך ההמון ובוהן אותם , מה דעתם על השלטון . " תיאור אירוע של ממש משנת 27 לפנה"ס לערך ממחיש את הדברים : כמה אנשים קשרו להתנקש בהורדוס בעת ביקור שלו בתיאטרון , "אולם אחד מאותם שהועמדו על ידי הורדוס לחקור בעניינים כאלה ולהודיע ( לו ) עליהם גילה את כל הקשר והודיע למלך . " עניין לנו אפוא בשירות מודיעין לכל דבר ובסוכנים חשאיים שפעלו בקרב העם ודיווחו להורדוס עצמו על התארגנויות ועל כוונות לפעול נגדו . אין בידינו פרטים על טיבו של מודיעין זה , אך ניתן להניח שלא היה שונה משירותי מודיעין אחרים , בעבר וגם כיום - הסוכנים גויסו בוודאי בשיטות הקלאסיות הנהוגות במודיעין , חלקם בהסתמך על מניעים חיוביים כמו שכר תגמולים או טובות הנאה אחרות , חלקם עקב לחץ כזה או אחר שהופעל עליהם או על הקרובים להם , והיו בוודאי גם כאלה שפעלו ממניעים כמו יצר הרפתקנות , תסכולים שונים ועוד . אשר לסיפור על אודות הורדוס היורד בתחפושת אל העם כדי לעמוד על הלכי הרוח בקרבו - סביר כי מדובר בסיפור עם מהסוג המוכר גם לגבי שליטים אחרים כמו הח"ליף הארון אל רשיד ועוד , אם כי אין להוציא מכלל אפשרות שחותם של אמת טבוע בסיפור . הלבנות : נדיבות והפחדה לא על סוכנים "מקצועיים" בלבד נשען ביטחון הפנים של הורדוס : מידע מודיעיני חשוב זרם גם באמצעות הלשנות . ההלשנות נבעו ממניעים שונים - כפי שמציין יוסף בן מתתיהו , הורדוס הפך את נתיניו ל"אנשים כפופים לו משני הטעמים , הן מתוך פחד - שכן לא ידע חנינה במעשי הנקם שלו , והן מתוך שנתן דעתו עליהם - שכן נמצא נדיב לב בשעת הדחק . " יש להניח שכפיפות זו כללה גם הלשנות מצד אנשים שבאופן כלשהו הגיעו לאוזניהם ידיעות שהעברתן יכלה לזכות בתגמול , ולעומת זאת אי גילוין יכול היה להביא לעונש חמור . מניע חשוב נוסף להלשנות היה המניע האישי , ובכך לקו רבים בסביבתו הקרובה של הורדוס שמסיבות שונות חפצו ברעתם של אחרים . כך למשל הלשין סוביון , ידידה של אלכסנדרה יש להניח שהחלונות התקבלו מידי אנשים שבאופן כלשהו הגיעו לאוזניהם ידיעות שהעברתן יכלה לזכות בתגמול , ולעומת זאת אי גילוין יכול היה להביא לעונש חמור במקרה אחד נתפס מכתב rfrww אנטיפילוס ממצרים אל אנטיפסרוס בן הורדוס . המלך פתח אותו , ובעקבות הכתוב בו נמצא מכתב מוסתר בבטנת הכותונת הפנימית של העבד נושא המכתב . מהמכתב המוסתר למד הורדוס על מזימות בנו
|
|