|
|
עמוד:39
הטוב של המילה . מי שחי תחת שלטון זר , כמו שאני חייתי תחת המנדט הבריטי יידע להבין בהקשר רחב יותר את המדיניות של היוונים או של הרומים ולהבין מה המהות של שלטון זר . כחוקר אתה חייב להבין שאין דבר כזה אובייקטיבי אבל השאיפה שלך צריכה להיות לאפשר תמיד לאחרים להשמיע דעות אחרות , להתייחס אליהן ולהסביר את נימוקיך שלך . זו מידת האובייקטיביות שאתה צריך ויכול לשאוף אליה ; מירושלים לצריפי המסכ"ל ברמת גן " בקיץ , 1949 כאשר הוחלט על פירוקה של חטיבה , 6 התייצבו בפתח ביתי בירושלים סגן ראש אג"ם ממץ בנימין גבלי ואיסר הראל " ) הקטן ( " ושכנעו אותי לקבל עליי את הקמת מחקר המודיעין הצבאי במטכ"ל . לאחר שעשיתי חשבון נפש נעניתי הגעתי למסקנה שהמשך המאמץ המודיעיני ושילובם של קמ"נים בעלי כישורים וניסיון כמוני נחוצים למדינת ישראל וחשובים יותר מאשר להמשיך בלימודי ארכיאולוגיה באוניברסיטה ולעסוק בחקר עתיקות . " בתחילה הוצע לי מעין תפקיד ביניים , ראשות מדור גי - המדור הירדני - כנראה משום שהקמת ענף המחקר לא אושרה עדיין פורמלית . הגעתי אל המטכ"ל - ששכן בשיפולי גבעה הסמוכה לרחוב הראיה ברמת גן . באותם ימים פעלו ארבעה מדורים שהוקמו על ידי אריה סימון - מפקדי הנערץ בגדוד הראשון בבריגדה . סימון שימש למעשה בתפקיד הקמץ של יגאל ידין - מי שהיה באותם ימים קצין המבצעים הראשי וסגן הרמטכ"ל . סימון היה זה שסיפק לידין את המודיעין הדרוש . הוא ניסה לארגן את המודיעין הקרבי , כתב את חוברת ההדרכה הראשונה והקים גוף שמנה כמה עשרות אנשים אשר חולקו לארבע חוליות ( שהפכו אחר כך למדורים : ( חוליה שעסקה בסוריה ובלבנון , חוליה שעסקה בעיראק , חוליה שעסקה בירדן וחוליה שעסקה במצרים . בעזרתן ניתח סימון את החומר המודיעיני שקיבל והסיק מסקנות לגבי משמעויותיו . " לשם מה נדרש מחקר צבאי באותם ימים ? " לפי מיטב הבנתי , התגבשה במפקדת מחלקת המודיעין ובחיל המודיעין ההכרה שהמידע המודיעיני מגיע גולמי , ויש לעבדו ולנתחו לפי מידת מהימנותו ולפי צורכי הצבא . " מדוע בחרו בך ? " הסתבר שהעבודה שעשיתי כקמ"ן בירושלים , ובמיוחד הניתוחים והסקירות הגיאוגרפיות שכתבתי מהשטח , היו המניע להצעה שקיבלתי . הייתי כנראה הקמץ היחיד שניסה להשיג מידע על האויב ולשלבו בנתונים אלה . הערכות השטח שכתבתי נשלחו למטכ"ל והגיעו אל פרופ" רייפנברג , שהיה אחראי לנושא מחקר השטח והמפות . הוא התלהב מאוד מעבודתי והמליץ למנות אותי לתפקיד . " מי היו האנשים שגויסו ? " היו כמה מיוצאי הצבא הבריטי , והיו בעיקר כאלה שהיו בעלי רקע אוניברסיטאי אקדמי מובהק . לדוגמה ראש המדור הכלכלי יעקב בר , שאחר כך חזר לאוניברסיטה העברית . והיה וולך שהיה קמץ בצבא הסובייטי ועסק בהאזנה המעניין הוא ששיעור לא מבוטל מהמשרתים בענף היו ממוצא יקי . עד כדי כך שאחר כך היו שבאו אליי וג 1 ענו שבחרתי דווקא את היקים . זה היה שיקול שלא העליתי על דעתי . מקובל היה לחשוב שהיקים מרובעים , וגם אני חטאתי בדעה זו על עצמנו . למשל , היה לי רעיון יפה לגבי מינוי מי שיהיה ראש המדור הטכנולוגי . הצעתי את סגרה , שהיה מדען איטלקי שנתקלתי בו בירושלים . הוא עבר מיונים , אבל הוחלט בסוף שאינו מתאים . הגיע אלינו גם רב סמל בשם תיטה מהנדס יצירתי בוגר הטכניון שעזב את הצבא ואת משרד הביטחון ועסק במודיעין טכנולוגי . התרשמתי ממנו בצורה מאוד חיובית והמלצתי לגייסו . עלייתו הייתה מסחררת למדי , כמו זו של ביבר ( זאב בר לביא . '( בניית המחקר ממסד עד טפחות " הש"י אומנם עשה עבודה נהדרת , אבל התשתית בתחום המחקר הצבאי לא הייתה קיימת כלל . עם מינויי לראש ענף מחקר ניגשתי מיד למלאכה : יצירת יש מאין . לא היה חומר רקע , לא היו בנמצא הנחיות או הדרכה , וגם לא היה גורם חיצוני שאיתו אפשר היה להתייעץ . הדבר הראשון שנדרשתי אליו היה החלטה איך לנתח את המידע שהגיע : לפי בסיס רגיונלי ( כלומר במסגרת המדורים העוסקים בחקר המדינות וצבאותיהן ) או על בסיס נושאי פונקציונלי ( גיאוגרפיה ומחקר שטח , כלכלה , טכנולוגיה , נשק וחימוש ) תוך חלוקה לתת מדורים רגיונליים בתוך כל אחד מהתחומים הנושאיים הללו . לכל אחת מהגישות הללו היו יתרונות . אני החלטתי לאחוז במקל בשני קצותיו : כל החומר הגיע למדורים הנוגעים בדבר - סוריה ולבנון , עיראק , ירדן , מצרים והמעצמות במזרח התיכון . במקביל הגיע החומר הנושאי למדור כלכלי טכני , גיאוגרפי ובין ערבי . למשל , אם התקבלה ידיעה שהצביעה על כך שהמצרים החלו בבניית מערך טילים באמצעות מומחים גרמנים - התחום הטכני נדרש לתת למדור המצרי מענה על שאלות כמו הטווחים של הטילים , מה היעדים העיקריים , מהן נקודות החוזק והתורפה זו גורמי המחקר משלימים זה את זה ומרכיבים תמונה מודיעינית שלמה , אחת . " ועוד בעניין מבנה המחקר - לימים , בגלל אילוצים תקציביים וסדר קדימויות , נוספו לתחום האחריות " כאשר ניתחנו את המשמעויות של המודיעין שהפקנו , ציינו את כל האפשרויות שנראו לנו הגיוניות , אך חרגנו אותן לפי סדר מנומק של הסתברויות . כאשר הצסיירו בפנינו כמה מגמות וכיווני פעולה , הצגנו אותם באופן מפורש "
|
|