|
|
עמוד:73
וכן במלחמת דוד בפלשתים : דוד צפה על מחנה פלשתים ממצודת ציון , והפלשתים עלו לבעל פרצים וצפו על מחנה דוד . גם במערכה של שאול בנחש העמוני שעלה על יבש גלעד היה הדבר כן . שאול צפה מבזק שבגלבוע כדי להתוות לו דרך מסע ליבש גלעד שבבקעת הירדן ( שמואל אי י"א . ( שאול ויהונתן במלחמתם בפלשתים השקיפו מגבע הישראלית על מחנה מכמש הפלשתי ( שמואל אי י "ג : . ( 16 במלחמת עמון ומואב ביהושפט במדבר תקוע צפה צבא יהושפט על מערך האויב מ"המצפה למדבר" והביס אותו ( דברי הימים ב כי : . ( 24-20 " וראיתם את הארץ מה היא" - כדי ללמוד את הגיאוגרפיה שלה ולבחון את תנאיה הפיזיים . " ואת העם ... החזק הוא הרפה" - לבדוק את העוצמה ואת המורל של יושבי הארץ " המעט הוא אם רב" - לאמור את גודל האוכלוסייה ואת צפיפותה . " ומה הארץ ... הטובה היא אם רעה" - בירור מצב הבריאות של תושביה , "טוב " במקרא הוא גם "בריא" ( בראשית י " ח : ; 7 מלכים א" ה . ( 23-22 " : " ומה הערים ... הבמחנים אם במבצרים" - האם הערים פרוזות או מבוצרות . " ומה הארץ השמנה היא אם רזה" - האם האדמה פורייה ומעובדת או דלה ומוזנחת , וללמוד מכך אם העם חרוץ הוא או נרפה . " היש בה עץ אם אין" - להכיר את הצומח הטבעי והתרבות י גם כדי לבחון האם הוא נוח למחבוא ולמסתור . " ולקחתם מפרי הארץ" - גם לשימושם של המרגלים שנשלחו ממדבר פארן השומם בלא מזון לקיומם . מהמשך הפסוקים האלה נראה שהמרגלים נעו משיאי ההרים המיוערים של חבל חברון לאפיקי הנחלים המעובדים בחלקם כדי להסתתר מעיני האויב . סביר להניח שהמרגלים השקיפו על צירי התנועה שלהם בנחלים משיאי ההרים במשך היום ונעו בגאיות בלילה , משום שהמרגלים החלו בפעילותם בנחל אשכול , כנאמר "ויבואו עד נחל אשכול" ( במדבר , ( 23 & ובנחל אשכול גם סיימו את שליחותם לאחר שירדו מן ההר , לאמה "ויפנו ויעלו ההרה , ויבואו עד נחל אשכול וירגלו אותה" ( דברים אי : . ( 24 ראוי להדגיש שמקורות המים העיקריים של הארץ נובעים באפיקים ובעמקי נחלים או מתגלים בהם . כך נאמר על אליהו הגלעדי , שנמלט מפני אחאב לנחל כרית שבשומרון והסתתר בו : "והיה מהנחל תשתה " ( מלכים א י י"ז : . ( 64 נציין לאור מחקרנו שבראשית ימי המקרא - ובייחוד בימי הכנענים - נתוו רוב הדרכים באפיקי הנחלים , ככתוב " מנחל בדרך ישתה" ( תהלים ק"י : . ( 7 מסתבר שנקודת התורפה של דרום הרי יהודה - בדרכם של המרגלים ממדבר פארן , מקום מחנה בני ישראל ומשה - הייתה בנחל אשכול , המתאים לביטוי "ערוות הארץ , " והוא , כנראה , נחל חברון בימינו . נחל זה משמש עד ימינו מוצא ומבוא של הרי יהודה לדרום וגם של הר הנגב לצפון . להערכתנו , המוצא והמבוא של העיר , של החבל או של הארץ היו נקודות החולשה והרפיון הצבאיות שלהם ושימשו יעד מרכזי למרגלים וללוחמים כאחד . שכן בכיבוש בית אל על ידי בית יוסף נאמר על השער שהוא מקום התורפה של העיר : ויראו השומרים איש יוצא מן העיר ויאמרו לו , הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד . ויראם את מבוא העיר , ויכו את העיר לפי חרב " ( שופעים אי : . ( 25-24 בתי האולפנא של המודיעין הישראלי למודיעין של ממלכת ישראל נבחרו שני סוגים של " כוהנים : " א . הכוהן הפולחני מבית אהרן - עבד בקודש והיה נאמן ביותר למלך ולעם ושימש איש סודו של המלך ומקשרו עם האלוהים . ב . "כוהן" ממונה - אבטח את המלך והממלכה , עסק גם במודיעין וכונה גם "רעה המלך , " כמו זבוד בן נתן וחושי הארכי ( מלכים א י די : ם דברי הימים אי כ "ז : , ( 33 והיה גם יועץ המלך . שמות יישובים רבים בארץ בימי המקרא מעידים לפי מחקרנו על תכונותיהם הגיאוגרפיות , על תנובתם החקלאית ועל עיסוק תושביהם , ובהם : ים המלח - המלוח ; שכם - בין שני הרים , עין גדי - מקום מעיין וגידול צאן , ירקון - חבל ביצתי מוריק ועוד . דומה שבית האולפנא הראשון למודיעין בישראל היה ברגלים שבגלעד , שנוסד כבית ספר למרגלים גם לפי שמו על ידי בני גד ובני מנשה ; ובית הספר השני הוקם כנראה על ידי דוד בעין רגל בירושלים , והשלישי היה במודיעין בשפלה ונוסד באמצע הדרך בין יפו לירושלים , מהלך יום מכל צד , על ידי מתתיהו ובניו בימי בית שני . עין רגל ורגלים נזכרו במאבק בין דוד ואבשלום . כאשר נמלט דוד מירושלים לגלעד מפני אבשלום בנו , הוא נפגש ברעהו חושי הארכי שביקש להצטרף אליו בהר הזיתים . דוד ביקש מחושי הזקן לחזור לירושלים ולהפר את עצת אחיתופל , יועצו לשעבר , שבגד בו ונעשה ליועץ אבשלום ( שמואל ב טיף . ( 34-32 , 12 דוד יעץ לחושי להסתייע בצדוק ובאביתר , כוהניו הנאמנים בירושלים , ובשני בני הכוהנים - אחימעץ ויהונתן ( שמואל ב טיף . ( 36-35 אחר שסיכל חושי את עצת אחיתופל , הוא הודיע לצדוק ולאביתר הכוהנים להזהיר את דוד לבל יתמהמה במדבר יהודה ויימלט מיד דרך הירדן אל הגלעד ( שמואל ב י"ז : , ( 16-15 כדי שלא ייפול בידי אבשלום . צדוק ואביתר שלחו את השפחה לעין רגל להודיע ליהונתן ולאחימעץ , בני הכוהנים , את דברי חושי הארכי , כדי הרועה מסוגל לנהוג את הצאן בכל מצב , בעת שלווה ובזמן חירום ; לתכנן מבצעים אקראיים וגם בעת משבר להחליט החלטות גורליות עצמאיות בנחישות הדעת
|
|