|
|
עמוד:47
( נאומים או ראיונות ) יכולה ללמד על הלך הרוח שלהם לעתים לא פחות ממקורות מודיעין איכותיים . דברים שהמנהיג לא יגיד אפילו לקרובים שביועציו וישמור במוחו , ולכן אינם ניתנים להשגה באמצעי האיסוף טובים ככל שיהיו , עשויים להשתמע מתשובותיו בראיונות , במיוחד הבלתי מתוכננות . במסריו הפומביים לבני עמו מקרין המנהיג את תפיסת עולמו ואת דרכו האידיאולוגית כדי לקבל את תמיכתם , לפחות את זו של הציבור הנאמן לו . בדרך זו ניתן ללמוד על כוונותיו , על דרך ניתוחו את האתגרים ואת הקשיים שהוא ניצב בפניהם ועל מחלוקות , השגות וויכוחים פנימיים בצמרת המשטר או הארגון בנוגע לדרכו . כפועל יוצא ניתן פעמים רבות ללמוד על כוונותיהם האמיתיות של המנהיגים , לפחות אלה המוצהרות . יוזכרו בהקשר זה - נאומי הנשיא סאדאת טרום מלחמת יום כיפור , שבהם דיבר בגלוי על כוונתו לממש בסופו של דבר מהלך התקפי נגד ישראל ; איומי צדאם חוסיין טרום מלחמת המפרץ הראשונה להשתמש בטילים נגד ישראל ; והצהרות מנהיג חזבאללה חסן נצראללה על כוונתו לחטוף חיילי צה"ל בשנה שלפני מלחמת לבנון השנייה . המודיעין הגלוי גם מאפשר לראות את המנהיג בפעולה ולעמוד על מצבו הבריאותי והמנטלי ולזהות את תנועות הגוף שלו , במיוחד בעת שהוא עוסק בפומבי בסוגיות רגישות . היכולת לצפות בצד השני מאפשרת גם ללמוד על יחסי הכוחות בצמרת היריב , כפי שעשו סוכנויות המודיעין של המערב בניתוח הצמרת של ברית המועצות לפי סדר עמידתה בבימת מצעד 1 במאי . גם באיראן של היום ניתן להעריך את היחסים בקרב ראשי המשטר לפי הופעתם או אי הופעתם וסדר ישיבתם באירועים ( לדוגמה , היעדרות האשמי רפסנגני מאירועים רשמיים רבים במחצית השנייה של . ( 2009 נדבך שלם של מחקר מודיעיני שבו למודיעין הגלוי יתרון מובהק , הוא מחקר יציבות משטרים . המקורות הגלויים מאפשרים חדירה לזרמי העומק של החברה , היחשפות לתנועות החברתיות , הפוליטיות והתרבותיות התומכות במשטרים או המתנגדות להם ואפשרות לעמוד על עוצמותיהן ועל חולשותיהן היחסיות אל מול המונופול על הכוח המרכזי הקיים בידי הממשלות . אחת הבעיות ההיסטוריות במחקר יציבות משטרים , שבאה לידי ביטוי לדוגמה טרום המהפכה האסלאמית באיראן , הייתה התבססות קהילות המודיעין במערב על קשרים עם המשטר הקיים . שירותי המודיעין של השאה עדיין שידרו מסרים של יציבות ושל הפחתה בעוצמת ההתנגדות למשטר , בשעה שבמערב כבר הבינו שמשהו משמעותי קורה למשפחת השאה . בעידן מהפכת המידע נגישות למקורות גלויים נותנת בידי גורמי המודיעין החיצוניים יכולת בקרה על מסרים מרגיעים לרוב היוצאים ממשענות הביטחון של המשטרים . בהקשר זה חשיפה לקולנוע , לשירה ולספרות של מושא המחקר מקנה עוד נדבך של עומק בהבנתו . דוגמה מובהקת לכך היא הקולנוע האיראני שצפייה בו או קריאה עליו מקדמות את ההבנה העמוקה של חלק מהמאפיינים המרכזיים של החברה האיראנית . דוגמה 1 נוספת היא ספרו של הסופר המצרי עלאא אלאסואני "בית יעקוביאן" שהיווה קריאת כיוון מקדימה להתחזקותה של האופוזיציה הדמוקרטית במצרים במחצית הראשונה של העשור הראשון למאה הנוכחית . דוגמה נוספת למקור המספק תמונה בסיסית על מושא המחקר היא ספרי ההדרכה המקצועיים לתיירים . עיון בהם מאפשר ללמוד פרטים רבים על הארץ , על החברה , על התרבות ועל הכלכלה באופן שמסייע להבין ביתר שאת את המידע המודיעיני השוטף . כך , למשל , המלצות המדריכים בתחום השימוש באמצעי התחבורה בתוך המדינה מלמדות על מצבה של תשתית התחבורה הציבורית בה . בחלק מהמקרים ניתן גם להשתמש בתוצאות סקרי דעת קהל פנימיים וחיצוניים הנערכים בחברות אלה , אף שיש לסייג את אמינותם ומהימנותם ולכן להתבסס עליהם להבנת הלכי רוח כלליים בלבד . בהקשר זה בולטים סקרי דעת הקהל של מכון זוגבי הנערכים בעולם הערבי ושל חיליל שקאקי בזירה הפלסטינית . סביב מהימנותם ותקפותם , וכפועל יוצא מידת היכולת לשלבם בתמונת המודיעין , מתחולל ויכוח מקצועי נוקב , אך תוצאותיהם מצביעות , לכל הפחות , על מגמות עומק בחברות שאותן הם בוחנים . מקור מרכזי להבנת הסיפור שמאחורי הסיפור הוא קריאה של מחקרים אקדמיים על מושאי המחקר או קשר בלתי אמצעי לאקדמאים המובילים בתחומי העניין . שימוש בערוצים הגלויים כדי ללקט תזות של חוקרים מרכזיים בעולם או לפתח עמם דיאלוג מתמשך מאפשר לחוקרי המודיעין להעשיר את השיח בתובנות עמוקות , שקשה להגיע אליהן רק באמצעות קריאה של מידע מודיעיני . כך , למשל , ב 1977 העריך פרופ ברנרד לואיס בפגישה עם בכירים באמץ בעקבות ביקורו במצרים כי פני סאדאת במידע ממקורות גלויים ניתן לעשות שימוש ללא מגבלות או סכנת חשיפה של מקורות רגישים . המידע הגלוי מהווה מרכיב משמעותי במערכות מדיניות ובדיפלומסיה פומבית קריאת עומק של סקססים פומביים של מנהיגים ( נאומים או ראיונות ) יכולה ללמד על הלך הרוח שלהם לעתים לא פחות ממקורות מודיעין איכותיים
|
|