|
|
עמוד:24
אוויר במצרים , על מפעיליהם הרוסים , והפסקת הפצצות העומק , יצרו בתודעתו של נאצר את יט חני האווירי" אותו ביקש להשיג כדי לנסות להגיע לשלב ה"שחרור / בפעם האחרונה אולי . מבחינת המודיעין הייתה זו הפתעה רבתי , נוכח ההערכה שהתגבשה שהרוסים לא יתערבו באופן ישיר . בלי איזון זה ( באוויר , ( אמר נאצר לשליט לוב קדיאפי , בפגישה עמו בפברואר , 1970 כי המלחמה בישראל תהיה בבחינת התאבדות . נאצר ביקש לבטל את היתרון של חיל האוויר הישראלי ולהשיג יכולת ירי של סוללות הארטילריה בעלות יכולת פיצוח המעוזים . את אלה יכול היה נאצר להשיג על ידי הפסקת חופש הפעולה של מטוסי חיל האוויר הישראלי ממערב לתעלה . בדיוני מטכ"ל צה"ל הוחלט לתגבר את הגזרה הצפונית של התעלה בשתי פלוגות , והצעה לתקוף מעבר לתעלה נדחתה . עיקר הנטל הושם על חיל האוויר , אשר היה אמור להתמודד בתקופה זו עם מערך ההגנה האווירית הסובייטי בלא שהיה ערוך לכך . לכן , הוחלט במפקדת חיל האוויר להתרכז כל פעם בגזרת פעולה מצומצמת אחרת . לדוגמה - מתחילת יוני , 1970 הפציצו מג 1 וסי חיל האוויר , במשך 10 ימים , את המרחב שבין פורט סעיד לקנג 1 רה , וניתקו את שני הגשרים שחיברו את פורט סעיד לקנטרה ומערבה לה . בארבעת החודשים שלפני הסכם הפסקת האש עם מצרים , באוגוסט , 1970 השתנתה כאמור מדיניות הלחימה של צה"ל בשטח מצרים . בתקופה זו חלה ירידה בכלל פעולות המשא"ג ( מנע , שיבוש , אזהרה וגמול : ( השתנתה מדיניות הלחימה הקרקעית , שעברה להתבסס ברובה על פעולות מוסקות , תוך הימנעות ממגע לחימה ישיר עם האויב , וגבר השימוש בהפצצות אוויריות בקו הקדמי של התעלה ובאגפיו , ובכלל זה תקיפת מעגנים ימיים , כמו עדדקה וראס בנאס - האחרונים כתגובה על פגיעות המצרים בנמל אילת ובסירת הדיג "אורית . " כל זאת כדי לא להיכנס לעימות עם הכוחות הסובייטיים . חיל האוויר הישראלי תקף בקרבת התעלה והרוסים הגנו על עומק מצרים . מצב זה אפשר למצרים לשקם את מערך ההגנה האווירית שלהם ולקדמו , לאחר הפסקת האש , לעבר התעלה תחת מטריית חיל המשלוח הסובייטי . בניית קונספציה מוטעית לסיכום , האתגר המשמעותי ביותר עמו צריך היה המודיעין הישראלי להתמודד היה ללא ספק המעורבות הסובייטית במדינות ערב , והתערבות חיל משלוח סובייטי בממדים ניכרים במצרים . למודיעין הישראלי לא היה ניסיון קודם רב בנושא הצבאי הסובייטי אולם הוא נערך יחסית במהירות אל מול הבעיה באמצעות יחידת ההאזנה "מסרגה" וענף המעצמות במחלקת המחקר באמ"ך . אולם , מיעוט החוקרים בתחום והיעדר ניסיון ההיסטוריה" מחקרית של הנושא , הובילו לבניית קונספציה מוטעית , על פיה ברית המועצות לא תתערב באופן ישיר באמצעות כוחותיה הצבאיים נגד צה"ל . הערכה זו הביאה לפיתוח האסטרטגיה הישראלית של הפצצות העומק במצרים בלא להבין את משמעויותיה עד תום . הערכה מוטעית זו של אמ"ן גרמה להפתעה רבתי בפיקוד העליון של צה"ל , כאשר צבא ברית המועצות נטל על עצמו את הגנת שמי מצרים . הפתעה מודיעינית זו גרמה להגבלת מיצוי העוצמה האווירית מחשש לעימות גלובלי ולהתעצמות מערך ההגנה האווירית המצרי וקידומו לתעלה - התפתחות עליה שילמנו ביוקר רב עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים . למודיעין הישראלי לא היה ניסיון רב קודם בנושא הצבאי הסובייטי , אולם הוא נערך יחסית במהירות אל מול הבעיה באמצעות יחידת ההאזנה "מסרגה " וענף המעצמות במסגרת מחלקת המחקר של אמ"ן 0 א"ל צבי שילר , קצין המודיעין של הכוחות בסיני במלחמת ההתשה , מתדרך את ( בשורה הראשונה ) הרמטכ"ל רב אלוף חיים בר לב , מפקד הכוחות בסיני אלוף שלמה להס , אלוף רחבעם זאבי ומפקדים נוספים ; תמונה ממאגר המל"מ - האוצר יענקלה מן בשנת 1969 נערכה פשיסה של צה " ל מעבר לתעלה ובמהלכה לקחו כוחותינו מכ"ם סובייס מסוג p-12 לגילוי מסוסים מנמיכ סוס ; תמונה ממאגר המל"מ - האוצר יענקלה מן
|
|