מודיעין וספר

עמוד:36

מודיעין   וספר סכנה   מוחשית   ביותר על   ספרה   של   סטלה   רמינגטון   סכנה   בלתי   נראית , בנימינה :   הוצאת   גלורי ,   337   . 2005   עמודים ד"ר   יגאל   שפי רומן   המתח   המודיעיני סכנה   בלתי   נראית   מרתק בזכות   ארבעה   מאפיינים : א .   במרכזו   ניצבות גיבורות   -   קצינת   שירות הביטחון   הבריטי   ( MI-5 ) ליז   קרלייל ,   כנגד טרוריסטית ,   בת   ארצה שהתאסלמה .   זה   כה   חריג בספרות   המודיעין העלילתית ,   שבה   הורגלנו לגיבורים   גברים   בדמותם של   ג'ימס   בונד   וג'ורג' סמיילי ;   ב .   הספר אקטואלי   להחריד : עלילתו   נסבה   סביב   פיגוע טרור   אסלאמי   המתרחש   בבריטניה   בסיוע   אזרחים   מקומיים . בכך   הוא   מצטרף   לגל   החדש   של   ספרות   הריגול ,   שמעביר את   העיסוק   מהמלחמה   הקרה   שעבר   זמנה   לממד   הרלוונטי של   המלחמה   בטרור ;  ג .   הוא   מציאותי   עד   מאוד ,   שכן   נכתב בידי   מי   שעד   לפני   שנים   אחדות   הייתה   אחראית   לכל   פעילות המניעה   והמודיעין   המסכל   בבריטניה   -   דאם   סטלה   רמינגטון , האישה   הראשונה   שעמדה   בראש   שירות   הביטחון ;  ד .   העלילה חיה ,   קולחת   וקצבית . מסגרת   הסיפור   מוכרת   היטב ,   לדאבוננו ,   לקורא   הישראלי : מחבל   מתאבד   פקיסטני   וצעירה   בריטית   מבקשים   לפגע במטרה   בתוך   בריטניה ,   בנקמה   על   פגיעה   בלתי   מכוונת מהאוויר   במשפחת   המחבל .   אל   המטה   ללוחמה   בטרור מגיעה   התרעה   בלתי   ממוקדת   על   הפיגוע   המתוכנן   ויש סימנים   שמעידים   על   מעורבותם   של   מקומיים .   ליז ,   שהיא בעלת   ותק   של   עשר   שנות   פעילות   בשירות   הביטחון ומתמודדת   על   מעמדה   בחברה   הגברית  ( דווקא   הגברים   - קציני   המודיעין ,   הצבא   והמשטרה   -   מוצגים   ברומן   זה   באופן סטראוטיפי   ולא   מחמיא )   מצורפת   לצוות   קטן   במטה המשולב ,   שאמור   לזהות   ולאתר   את   המחבלים   ואת   יעד הפיגוע .   המשימה   קשה   ולפעמים   היא   נראית   בלתי אפשרית   -   להגיע   במועד   למי   שמכונה   בעגה   המודיעינית בעולם   האנגלו-סכסי   "סמוי , ( invisible )  "   היינו   מי   שנטמע בטבעיות   בחברה   ובאוכלוסייה   שבמסגרתה   וכנגדה   הוא פועל ,   בלי   שיימצאו   מובילים   ברורים   אליו ,   וזה   מקל   את פעילותו   של   המחבל   הזר . המרדף   אחר   "הפצצה   המתקתקת"   נערך   כנגד   מחוגי   השעון , כשנקודת   המבט   מתחלפת   .   אף   כי   הסוף   הטוב   אינו   מוטל בספק ,   כדרכם   של   מותחנים ,   המחברת   הצליחה   ליצור   מתח עלילתי   ופסיכולוגי ,   שבו   מדי   פעם   מתחלפים   הצדדים בתפקידי   הצייד   והניצוד   ואשר   אינו   מרפה   מהקורא   עד לעמודים   האחרונים .   אני ,   לפחות ,   בלעתי   את   337   עמודיו ברצף   במשך   שני   לילות ,   אולם   לא   ארחיב   בסיפור   העלילה , שמא   אפגע   בעניין   ובמתח . הספר   הוא   הפתעה   נעימה   למי   שקרא   את   האוטוביוגרפיה של   רמינגטון ,   שהתפרסמה   זמן   קצר   לאחר   שפרשה   וגררה ביקורת   נוקבת   מצד   הממסד   על   עצם   התופעה   שראשי מודיעין   מפרסמים   זיכרונות   מתקופת   שירותם .   אולם   במהרה התברר   כי   המבקרים   חששו   לשווא ,   משום   שהספר   הטריוויאלי כמעט   שלא   חידש   דבר   בכל   הנוגע   למקורות   ולשיטות   בתחום המודיעין   המסכל   והלחימה   בטרור .   גם   בחסות   הבדיון   אין המחברת   מרשה   לעצמה   לחשוף   טכניקות ,   טכנולוגיות ושיטות   מסווגות   שנוקטת   קהילת   המודיעין   הבריטית במלחמתה   בסיכול   הטרור .   אולם   מי   שמצוי   ולו   במעט   ב"רזי המקצוע"   חש   מיד   שיש   יד   מומחה   בכתיבה ,   מה   עוד שהמחברת ,   שטוותה   סיפור   עשיר   בפרטי   מסגרת   ורקע אמיתיים   ואמינים   כמו   המערכה   בטאליבן   באפגניסטן ופקיסטן ,   הודתה   שהספר   הוא   "במידה   רבה   אוטוביוגרפי . " בסיפורה   של   ליז   נפרשת   המסכת   העבותה   של   התנהלות הקהילה   המודיעינית   וגופי   אכיפת   החוק ,   על   שיתוף   הפעולה ועבודת   הצוות   מזה ,   ומלחמות   הכוח ,   היוקרה   והביורוקרטיה הבין-ארגוניות   והבין-אישיות   מזה .   מרתקים   גם   תיאורי המעקב ,   הזיהוי ,   המידור ,   עבודת   המטה   ועבודת   השטח   של כל   הגורמים   המעורבים   -   שירות   הביטחון ,   השירות   החשאי , המודיעין   הצבאי ,   הכוחות   המיוחדים   והמשטרה   למגוון ענפיה .   ליז   ועמיתיה   מנסים   בעקשנות   לעקוב   אחר   כל   פרט מידע   חדש   ובו   בזמן   לחדור   אל   מוחם   של   המחבלים .   התוצאה מצדיקה   את   המאמץ ,   אך   משאירה   את   הגיבורה   מצולקת צלקות   גופניות ,   רגשיות   ומקצועיות .   עם   זאת ,   עולה   מתוך הסיפור   התחושה   שאלמלא   אלת   המזל   ואקראיות   גרדא ,   לא היה   הפיגוע   יכול   להימנע ,   בחינת   המודיעין   הוא   אמנות הרבה   יותר   ממדע . מה   חבל   שהמוציאים   לאור   של   המהדורה   העברית   לא   אימצו את   יחסה   המכובד   של   גב'   רמינגטון   לקוראיה   וחטאו בהתנשאות .   אמנם   התרגום   עצמו   מתמודד   בדרך   כלל   בהצלחה עם   המשימה   הלא-פשוטה   להיות   בו   בזמן   גם   מדויק   וגם זורם ,   גם   קריא   וגם   שומר   על   רוח   המקור .   אולם   המתרגם ( או   העורכת   או   העורכת   הלשונית )  מילאו   את   הספר   בעשרות ביאורי   שוליים ,   שבאו   להסביר   לקורא   מושגים   שאנו , הנבערים   הפרובינציאליים ,   איננו   אמורים   כנראה   לדעת   אלא אם   כן   אנשי   העולם   הגדול   יגלו   את   אוזנינו .   ניתן   אולי   לקבל הערת   שוליים   המבארת   לישראלי   המצוי   שהמושג   "ווקסהול קרוס"   מכוון   למטה   השירות   החשאי   הבריטי ,   השוכן   בסמוך לצומת   ווקסהול   בלונדון ,   אבל   ודאי   שלא   הערות   מסוג : רונסיל   היא   חברת   צבע   אנגלית   המקבילה   לטמבור ;  שמלת רונית   זילקה   היא   שמלה   שעוצבה   בידי   מעצבת   אופנה   ילידת ישראל   שעושה   חיל   באנגליה ,   ועוד .   אלה   רק   דוגמאות להערות   מובנות   מאליהן ,   מגוחכות   ומקוממות .   חמור   מזה , חלק   גדול   מההערות   ומהמושגים   המתורגמים   פשוט   שגויים : רגימנט   ה )  SAS- ראשי   התיבות   של   ( Special   Air   Service תורגם   משום   מה   ל"יחידה   ללוט"ר . "   למעשה ,   זו   יחידת כוחות   מיוחדים ,   שלוחמה   בטרור   היא   רק   אחד   מתפקידיה ולא   העיקרי ;   , Headquarters Government   Communications   שתורגם   ל"מרכז   תקשורת   ממשלתי , "   אינו " ארגון   מודיעין   וביטחון   שמדווח   לשר   החוץ   הבריטי"   אלא שירות   הסיגינט   הלאומי   של   בריטניה  ( עמ ( 13   '   ועוד . אלה   צרימות   מיותרות ,   אולם   בסיכומו   של   דבר   אין   בכוחן לפגוע   בהנאת   הקוראים   מקריאתה   של   עלילת   מודיעין וסיכול   טרור   אקטואלית ,   מקצועית   ומרתקת . * מרצה   בכיר   בתכנית   ללימודי   ביטחון   באוניברסיטת   תל   אביב , sheffy @ post . tau . ac . il

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא