נחמיה (ניומקה) לבנון

עמוד:33

נחמיה  ( ניומקה )  לבנון לשעבר   ראש   'נתיב' בן   ברטה   ויוסף   לויתן נולד :   ח'   בניסן   תרע"ה ,   23   במרס   1915 נפטר :   ה'   באלול   תשס"ד 2    ,   בספטמבר   2003 נחמיה   נולד   בעיירה   רויינה   שבלטביה   ב23-   במרס   . 1915 אביו   יוסף ,   שהיה   מנהל   בית   חרושת   לממתקים ,   נהרג   ב1918- במהלך   מלחמת   האזרחים   ברוסיה .   עם   התקרב   הצבא   הגרמני ללטביה   במלחמת   העולם   הראשונה ,   ברחה   אתו   אמו   ברטה ואחותו   הגדולה   אל   העיר   פרם   שברוסיה . בתום   המלחמה   היגרו   האם   וילדיה   ללנינגרד ,   ושם   החל נחמיה   ללמוד   בבית   הספר   .   ב1923-   עברה   המשפחה   לטאלין שבאסטוניה ,   שם   למד   בבתי   ספר   יסודי   ותיכון   יהודיים   והיה פעיל   באגודה   ציונית   של   תלמידי   בית   הספר .   אחר   כך   הקים באסטוניה ,   בהדרכת   שליח   מהארץ ,   סניף   של   תנועת   הנוער הציונית-סוציאליסטית   'השומר   הצעיר   נצ"ח )  ' נוער   צופי חלוצי . (   עם   סיום   לימודיו   יצא   להכשרה   של   תנועת   'החלוץ' באסטוניה .   בשנים   1937-1935   עבר   נחמיה   לריגה ,   לטביה , ועמד   בראש   הסניף   הלטבי   של   התנועה . בשנת   1938   עלה   ארצה   והצטרף   לחבריו   לתנועה   בקיבוץ אפיקים .   עם   בוגרי   התנועה   מהארצות   הבלטיות   ומאנגליה הקים   באפיקים   את   ה'גרעין   האנגלו-בלטי'   והיה   לבא-כוח חוץ   שלו .   עם   הגרעין   עבר   נחמיה   לתקופה   זמנית   לבנימינה . ב1941-   היה   מיוזמי   התיישבות   קבוצתו   על   אדמות   עמק החולה   וב1943-   הניח   עם   חבריו   את   אבן   הפינה   לקיבוץ כפר   בלום . בשנים   1948-1946   יצא   לאנגליה   כמרכז   השליחים   בתנועת ' הבונים'   ובשובו   לארץ   שימש   מרכז   המשק   של   כפר   בלום . ב1953-   גויס   על   ידי   ראש   'המוסד'   איסר   הראל   ושאול אביגור   למאבק   לשחרור   יהודי   ברית-המועצות .   תחילה   יצא לסטוקהולם ,   שוודיה ,   ופעל   שם   ליצירת   קשר   עם   היהודים שמאחורי   "מסך   הברזל"   ולהברחתם   מברית-המועצות . בתקופה   זו   התבדל   מהמוסד   'הארגון   לתיאום   המאבק   למען יהודי   ברית   המועצות , '   שבראשו   עמד   שאול   אביגור ,   ונקרא ' לשכת   הקשר   -   נתיב . '   עם   חידוש   הקשר   עם   ברית   המועצות , בסוף   שנת   , 1953   יצא   נחמיה   למוסקבה   להנחת   התשתית להקמת   שגרירות   ישראל   שם . במסווה   של   נספח   חקלאי   בשגרירות   הישראלית   במוסקבה , נחמיה   יזם   ברחבי   ברית-המועצות   מפגשים   עם   יהודים והעביר   להם   תשמישי   קדושה ,   ספרי   לימוד   של   עברית והיסטוריה   יהודית   ומזכרות   מהארץ . בשנת   1955   נתפס   נחמיה   באחת   מפגישות   אלה   וגורש מברית-המועצות   כאישיות   בלתי   רצויה .   בשובו   לארץ   פתח במאבק   ציבורי   גלוי   בבירות   מדינות   המערב   למען   שחרור היהודים   מברית-המועצות . בשנים   1969-1965   שימש   כציר   יועץ   בשגרירות   ישראל בוושינגטון   ובתפקיד   זה   היה   גם   שליח   'נתיב'   בארצות-הברית . בתקופה   זו   התמחה   ביחסי   ברית-המועצות   עם   המזרח התיכון ,   אבל   הוא   ריכז   את   מאמציו   בהעלאה   בתודעת   הציבור האמריקני   בכלל   ואמצעי   התקשורת   וחברי   הממשל   האמריקני בפרט ,   את   מצב   יהדות   ברית-המועצות   ומאבקה   לחופש עלייה   לארץ .   למטרה   זו   יזם   בקרב   הנהגת   יהודי   ארצות-הברית הקמת   ועידה   לאומית   למען   יהדות   ברית-המועצות . בשובו   לארץ   בשנת   1970   מינתה   אותו   ראש   הממשלה   גולדה מאיר   לעמוד   בראש   'נתיב . '   בתפקיד   זה   כיהן   גם   בימי   ראשי הממשלה   יצחק   רבין   ומנחם   בגין   עד   פרישתו   לגמלאות בשנת   . 1982 לאחר   פרישתו   פרסם   נחמיה   שני   ספרים "   : הקוד :   נתיב" , 1955   בהוצאת   עם   עובד ,   ובו   תיאור   מפורט   של   הקמת הארגון   ומעשיו   ,   שהוא   ספר   יסוד   לכל   עובדי   'נתיב . '   והספר " הדרך   אל   חוף   ירדן , 1999   "   ספר   אוטוביוגרפי   על   התקופה מלידתו   ועד   הקמת   קיבוץ   כפר   בלום . נחמיה   השאיר   אישה ,   ארבעה   בנים ,   נכדים   ונינים . להנצחתו   הוקם   אתר   אינטרנט   . www . nechemia . org מתוך   אתר   האינטרנט   לזכרו   של   נחמיה

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר