מזווית אישית

עמוד:31

מוקשים   ב"מתחם   הרפאים" תא"ל  ( מיל ( '   ד"ר   דני   אשר ערב   מלחמת   ששת   הימים   עסק   מערך   הפענוח   שנותר בענף   1   בקריה   שבתל   אביב   בעיקר   במעקב   אחר   השינויים בפריסת   הכוחות   המצריים   במרחבי   סיני .   עבודה   מאומצת במיוחד   הושקעה   בפענוח   הקרקעי   של   המערך   החדש   שחפרה דיוויזיה   7   המצרית ,   שעתה   זה   הגיעה   לפתחת   רפיח .   מדי שעה   התארכו   התעלות ,   נחפרו   עמדות   חדשות   לטנקים , ארטילריה   ונ"ט ,   ונפרסו   שדות   מוקשים   חדשים .   מדור   מצרים בראשות   רס"ן   חיים   קורמן   ורס"ר   אלי   דקל   ובסיוע   של   כל מי   שמבין   בחומר ,   פרס   פוטוסטטים   חדשים   על   הרצפה , עדכנם   מבלי   הרף   והכינם   למשלוח   לכוחות   שתכננו   להבקיע . פרוץ   המלחמה   ב5-   ביוני   אפשר   מנוחה   קצרה .   והנה   בגיחת צילום   אקראית   של   ווטור  ( גיחות   "ג"   המפורסמות )  ב5- ביוני   אחר   הצהריים   בדרום   הארץ ,   שמט   המטוס   את   כנפו הימנית   ובתצלום   האלכסוני   שהתקבל   נראה   באזור   ג'בל חרים   -   בדרך   שבין   ביר   חסנה   לנח'ל   -   מתחם   חדש   " ) מתחם הרפאים"   שנחפר   בידי   כוחותיו   המאולתרים   של   גנרל   יאקות ) שבחזיתו   ניתן   היה   להבחין   בשדה   מוקשים   שהונח באותו   יום . הגילוי   עורר   בי   התרגשות   ומיד   התחלנו   בפענוח   מדוקדק יותר   של   המערך .   רס"ר   יוסי   דיאגם  ( דגן , (   מומחה   לזיהוי אזורים   בלתי   מוכרים ,   נרתם   למשימה   והחל   להעלות   את שדה   המוקשים   החדש   על   המפה . עתה   לא   היה   לנו   אלא   להעביר   את   המידע   החדש לכוחות   -   איך   עושים   כן ? יוסי   סימן   נ"צ   של   קצות   השדה .   רצנו   לטלפרינטר   והתחלנו לכתוב   דוח   ובו   אוסף   מספרים   -   נ"צ   של   השדה   והמערך החדש . במאמצים   הועבר   הדוח   ה"משעמם"   לחיליק   ליבל ,   שישב בעורפית   של   פיקוד   הדרום   בבאר   שבע .   משם   ככל   הנראה הועבר   המברק   לאוגדה   , 38   אוגדתו   של   האלוף   שרון .   משם שוב   נשלח   המברק   לחטיבה   41   שעשתה   דרכה   דרומה   לעבר אזור   נח'ל   לאחר   כיבוש   מערכי   אום   כתף . עד   שהגיע   המברק   ליעדו   כבר   הגיעו   הכוחות   לאזור .   ג'יפ סיור   שהוביל   את   הכוח   עלה   על   המוקשים   ונוסעיו   נפגעו . במהלך   ימיה   הראשונים   של   מלחמת   ההתשה   נקראתי   לדיון אצל   סגן   ראש   אמ"ן   תא"ל   ברוך   גלבוע ,   ובו   נבחנה   שיטת העברת   המידע   המתקבל   בפענוח   למפקדות   ולכוחות   בדרג השדה .   שוב   נדון   עניין   הטלפרינטר   ודוחות   הנ"צ   הארוכים שתרגומם   למידע   חיוני   אורך   שעות .   כסטודנט   באוניברסיטה תיארתי   לנוכחים   קופסה   ענקית   שראיתי   לראשונה   בשירות המטאורולוגי   בבית   דגן   ובאמצעותה   ניתן   היה   להעביר ,   בתוך חצי   שעה ,   מפה   סינופטית   בצורתה   הגרפית ,   ממרכז   החיזוי ברומא   לתל   אביב .   כשהצעתי   לפורום   את   המכונה   המסורבלת ששמה   "פקסימיליה"   כפתרון   אפשרי   לשינוע   המידע   סיכם זאת   סגנו   של   ראש   אמ"ן   "   - אתה   מדבר   אולי   על המאה   ה . " 21- איתור   התשתית   הסורית   לקראת מלחמת   יום   הכיפורים תא"ל  ( מיל ( '   שייע   בר   מסדה   -   קמ"ן   פצ"ן 1973-1971 לו   מישהו   באמ"ן   היה   זוכר   את   דוח   הרמטכ"ל   משנת   , 1971 במקום   להמתין   לדיווחי   ה"אורים   והתומים , "   ייתכן שההיסטוריה   הייתה   שונה ! ב "   -   1971- שנת   ההכרעה"   כהגדרת   סאדאת   -   הוגבר   המאמץ המודיעיני   הכולל   גם   בגזרת   פצ"ן .   מאמץ   זה   התבטא   בין השאר   בפענוח   שיטתי ,   כמעט   יום-יומי ,   של   תצ"א   לכל   חזית רמת   הגולן . באחת   מגיחות   הצילום   משכו   את   תשומת   לבו   של   רמ"ד הפענוח ,   סרן   יפרח   חיים ,   שתי   תופעות   חריגות .   האחת   - חפירת   עמדות   לסוללת   ארטילריה   ארוכת   טווח 130   ,   מ"מ , במרחק   בלתי   סביר   של   כחמישה   ק"מ   מהגבול ;  האחרת   - הכנת   שישה   "מעברים   איריים"   בקטע   שרוחבו   כקילומטר אחד ,   על   נחל   הרוקאד .   שתי   התופעות   התרחשו   בגזרת   תל פארס . יפרח ,   שחקר   את   שתי   התופעות ,   הגיע   לידי   מסקנה   מרעישה שהרי   לפנינו   תחילת   הכנת   התשתית   הקרקעית   הסורית לתקיפה .   הוא   נכנס   למשרדי ,   בהציגו   לפניי   על   גבי   הגדלות תצ"א   ומפה   את   הערכתו .   הערכתו   זו   נתמכת   בספר   שכתב סורי   בשנת   , 1976   ובו   כתוב   במפורש   שיש   להכין   למבצעי התקפה   עמדות   לארטילריה   ארוכת   הטווח ,   קרוב   ככל   האפשר לקו   המגע ,   אך   מחוץ   לטווח   הטנקים   של   האויב .   עוד   נכתב , כי   יש   להכין   מעברים   מעל   מכשולים   טבעיים   ומלאכותיים , בשביל   גדודי   הדרג   הראשון   התוקף ,   שלושה   מעברים   לכל גדוד . ההערכה   נראתה   לי   נכונה ,   ומיד   מסרתי   את   הממצאים והמסקנה   לאלוף   הפיקוד   מוטה   גור   ז"ל .   למחרת   הציג   האלוף את   המידע   וההערכה   בדיון   המטכ"ל   השבועי .   בסיכום   הדיון הגדיר   הרמטכ"ל   לאמ"ן   משימה   "לעקוב   באופן   רצוף   אחר התפתחויות   התשתית   ולדווח   עליה . "   הרמטכ"ל   ציין   כי מבחינתו ,   השלמת   התשתית   ואיוש   העמדות   הן   "קו אדום -   "   התרעה   על   מלחמה . המשכנו   לפענח   את   תמונת   המצב   ולדווח   עליה .   נוסף   על עמדות   ומערכים   שנבנו   בקצב   מואץ ,   התשתית   כללה   גם בניית   מוצבי   פיקוד   למפקדות   החטיבות   והדיוויזיות .   כשלושה חודשים   לפני   המלחמה ,   סיימתי   את   תפקידי   בפצ"ן   והוצבתי כמדריך   בפו"מ   ובמנמ"ש ,   קמ"ן   אוגדה   , 210   שהייתה   אוגדת מילואים   בהקמה .   כשנקראתי   לאוגדה   ביום   הכיפורים   לפני הצהריים ,   טלפנתי   למחליפי   בפצ"ן ,   חגי   מן ,   לצורך   עדכון . בין   השאר   שאלתי   אותו   מה   מצב   התשתית .   חגי   השיב   לי שהתשתית   כבר   הושלמה   וזה   שבוע   היא   מאוישת   כולה . לו   מישהו   באמ"ן   היה   זוכר   את   דוח   הרמטכ"ל   משנת   , 1971 במקום   להמתין   לדיווחי   ה"אורים   והתומים , "   ייתכן שההיסטוריה   הייתה   שונה ! לשם   הדיוק   ההיסטורי   יש   לציין   שתמונת   מצב   האויב   הייתה ברורה   לפצ"ן   בדיוק   מרבי .   ההערכה   הייתה   שפריסת   הכוחות נועדה   לתקיפה ,   בתגובה   להפלת   13   המיגים .   מה   שפצ"ן   לא העריכו   נכון ,   הייתה   העובדה   שמדובר   במתקפה   כוללת ומשולבת   עם   מצרים . שרמן   מחטיבת   המילואים   המשוריינת   9   מתקדם   במהלך מתקפת   הנגד   לכיוון   רפיד   בדרום   רמת   הגולן 11 / 10 / 1973   ,

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר