יומן מל"מ

מתוך:  > מבט מל"מ > יומן מל"מ

עמוד:21

יומן   מל"מ דודו   צור     -   מנכ"ל   חדש   למל"מ תא"ל  ( מיל ( '   דודו   צור ,   יליד   , 1952   מונה למנכ"ל   המל"מ . צור   הוא   מנכ"ל   ובעלים   של   חברת   ייעוץ בתחום   המודיעין   והביטחון   לצה"ל ולתעשיות   הביטחוניות .   בעבר   היה מרכז   פרויקט   'ישראל   מדינה   יהודית ודמוקרטית'   בהסתדרות   הציונית .   הוא הקים   עמותה   ציבורית   להסברה ישראלית   באינטרנט   ושירת   בצה"ל   בתפקידי   מודיעין ,   מטה ופיקוד .   צור   השתחרר   מצה"ל   בשנת   , 2001   לאחר   סיום תפקיד   קצין   מודיעין   ראשי . צור   חבר   הנהלה   ופעיל   בעמותת   בוגרי   הפנימיות   הצבאיות , בקבוצת   דיאלוג   ירדנית-ישראלית   ועוד . רחוב   על   שם   מאיר   מקס   בינט  * רחוב   מאיר   מקס   בינט ,   בשכונת   קריית   שאול   בתל   אביב , נקרא   על   שמו   של   סא"ל   מאיר   מקס   בינט   ז"ל ,   לוחם   בשירות המודיעין   הישראלי   שנשלח   בראשית   שנות   ה50-   למצרים למשימת   ריגול   איסוף   מודיעין .   משנפלה   הרשת   המוכרת כ"עסק   הביש , "   אף   שלא   נמנה   עם   חבריה   נתפס   גם   הוא באוגוסט   1945   בידי   שלטונות   מצרים ,   נחקר   ועונה   קשות בכלא   המצרי   במשך   חמישה   חדשים .   יום   קודם   שהיה   אמור לעלות   על   דוכן   העדים ,   שלח   יד   בנפשו   כדי   לשמור   סוד ומכיוון   שלא   רצה   לתת   למצרים   את   התענוג   להעלותו לגרדום   בראש   חוצות . בינט   נולד   ב . 1917-   הוא   גדל   בגרמניה   ועלה   לארץ   עם   הוריו בשנת   1935   בהיותו   בן   . 17   בשנים   1945-1942   עבד   מטעם ' סולל   בונה'   באיראן ,   ושם ,   בשעות   הפנאי   הדריך   בני   נוער יהודים   והכינם   לעלייה   לארץ-ישראל . בסמוך   להקמת   המדינה   פעל   באיטליה   במסגרת   עלייה   ב' ' הגדעונים , '   חלוצי   חיל   הקשר   הישראלי ,   ועיקר   תפקידו   היה לייצר   מכשירי   קשר   לספינות   רכש   ומעפילים . בשנת   1950   נישא   לג'יין   ונסע   לאנגליה   להמשיך   את   הכשרתו בנושאי   רדיו   ואלחוט .   שנה   אחר   כך   חזר   לגרמניה   כדי   לבנות את   סיפור   הכיסוי   שלו   למשימה   במצרים ,   כאיש   עסקים מגרמניה . מאיר   בינט   החל   לפעול   במצרים   באמצע   שנת   , 1952   כשהוא מתערה   בצמרת   השלטון   ומספק   מידע   טוב   ואמין   למודיעין הישראלי .   בשנת   1954   נעצר   בידי   שלטונות   מצרים   עקב נפילת   הרשת .   לבינט   לא   היה   קשר   אל   חבריה ,   מלבד   העובדה שנתבקש   על   ידי   הממונים   עליו   בישראל   להעביר   כסף   לחברי הרשת .   קשר   זה   היה   בעוכריו   והביא   לידי   לכידתו . ארונו   של   בינט   הועבר   לישראל   חמש   שנים   מאוחר   יותר , והוא   נטמן   בבית   הקברות   הצבאי   בהר   הרצל .   ב1987-   הועלה לאחר   מותו   לדרגת   סא"ל . מייק   הררי ,   לשעבר   ראש   יחידת   הלוחמים   של   'המוסד , '   זוכר אותו   כאמיץ ,   נועז   וגיבור . אלה   תולדות   מאיר   מקס   בינט ,   לוחם   המודיעין   הישראלי שנפל   במצרים   בנר   שני   של   חנוכה . 1954   , אפרים   לפיד *  שודר   בקול   ישראל גם   בעולם   המודיעין ,   ברור   כי   במקרה   שאין   בו   "אקדח מעשן , "   התחליף   לו   הוא   ראיות   עקיפות   " ) נסיבתיות ( " המשתלבות   לכדי   מארג   קוהרנטי   המוליד   מסקנה   אחת   בלבד . איסוף   ראיות   כאלו   הוא   אמנם   משימה   קשה ,   אך   לא   בלתי אפשרית . המסלולים   להצגת   הראיות ותהליך   בחירת   ה"שופטים" חשיבות   מכרעת   יש   לשיקולים   הנוגעים   לבחירתו   של   הגורם שבפניו   מוצג   המידע   המודיעיני   המפליל  ( להלן   "חבר השופטים , ( "   והיא   נוגעת   במישרין   לשאלה   מהו   סף   הראיות הנדרש   ומהם   הסיכונים   והסיכויים   הקיימים   בכל   חלופה . זאת ,   בעיקר   משום   שהם   אשר   יקבעו   בסופו   של   דבר   את סיכויי   ההצלחה   למימוש   ההישג   הנדרש  ( בין   שמדובר   בעצם קיומו   של   "הליך   ההעמדה   לדין"   ובין   בהשגת   "הרשעה" חד-משמעית   שסופה   ב"ענישה"   אפקטיבית . (   בהקשר   זה חשוב   להדגיש :   לעתים   עצם   קיומו   של   התהליך   הפומבי   של " העמדה   לדין"   אינו   נופל   בחשיבותו   מהשגת   "ההרשעה" עצמה .   עוד   יש   להדגיש ,   שהמודיעין   נדרש   במידה   רבה   לספק לקברניט   לא   רק   ראיות  ( הוכחות )  איכותיות ,   אלא   גם   לקיים ולהציג   בפני   מקבל   ההחלטה   המדיני  ( לרוב   בשיתוף   גורמים נוספים   כמו   משרדי   החוץ   והמשפטים )  הערכת   מצב   מודיעינית הנוגעת   לסיכונים   ולסיכויי   ההצלחה   בכל   אחת   מהחלופות לפעולה . המודיעין   שותף   בעיצוב   התודעה ריבוי   העיסוק   המודיעיני   בהפללה   בשנים   האחרונות   מחדד את   הצורך   בבירור   שאלת   תפקידו   הרצוי   של   המחקר המודיעיני ,   אם   לפי   הגישה   הדוגלת   ב"הסתפקות"   בחיזוי מגמות   והתפתחויות   עתידיות ,   ואם   לפי   הפרדיגמה   החדשה הקוראת   לשותפות   המודיעין   עם   הקברניט   ב"עיצוב"   המציאות והעתיד ,   העומדת   בבסיס   תפיסת   ההפעלה   המעודכנת   של צה"ל .   שאלות מרכזיות   נוספות לבירור   נוגעות למידת   מעורבותו הרצויה   של המודיעין   בגיבוש המלצות   לפעולה ולחקירה   יסודית של   זירת   המאבק , המכונה   כאן   "הטריבונל   הבין-לאומי , "   על   טבעה ,   מאפייניה , מורכבותה   ומגוון   ממדיה .   זאת ,   כחלק   מגיבוש   תפיסת ההתמודדות   במערכה   על   התודעה . מחירו   הגבוה   של   הכישלון   בהפללה   בשילוב   העובדה   שרק בידי   מקבלי   ההחלטות   מצוי   כל   המידע   הנחוץ   כדי   לקבוע אם   נכון   יהיה   בעיתוי   הנוכחי   להוציא   אל   הפועל   את   תכנית ההפללה ,   מחייב   לדעת   המחבר   לשמר   את   סמכות   ההחלטה על   הפעלת   תכנית   ההפללה   בידי   הדרג   המדיני  ( מקבלי ההחלטות )  ולהימנע   מלהפקידה   בידי   המודיעין   וגורמי   עבודה אחרים .   עניין   זה   גם   מחייב   לקדם   את   פיתוחה   וגיבושה   של תפיסה   סדורה  ( תורה )  הנשענת   על   יסודות   מתודולוגיים איתנים   למשימת   "ההפללה . "   כמובן   נדרשת   גם   היערכות ארגונית   מתאימה   למימוש   משימת   ההפללה   בשירות המודיעין . מחירו   הגבוה   של   הכישלון בהפללה   מחייב   לשמר   את סמכות   ההחלטה   על   הפעלת תכנית   ההפללה   בידי   הדרג המדיני   ולהימנע   מלהפקידה בידי   המודיעין

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר