משימת המודיעין    להפללה

עמוד:19

וכפי   הנראה   גם   יושם   בהצלחה   בלא   מעט   אירועים   בעבר הקרוב   והרחוק   כאחד .   וזאת   בעזרת   מגוון   רחב   של   חומרים ויכולות   מודיעיניים .   כך   למשל ,   השתמש   הממשל   האמריקני ( אוקטובר   ( 1962   בתצלומי   מטוס   הריגול   U-2   והציגם   בפני מועצת   הביטחון   כראיה   מכריעה   וכהוכחה   שהפריכה   את הכחשותיו   של   שגריר   ברית-המועצות   דאז   באו"ם   ולריאן זורין   בדבר   אי-נוכחותם   של   טילים   סובייטיים   על   אדמת קובה .   דוגמה   בולטת   אחרת   היא   ההוכחה   החותכת   שסיפק ( 1973 )   ראש   המודיעין   הסיני   מוריס   כהן   כנגד   צבא   יפן , בנוגע   להפעלתם   של   חומרי   לחימה   כימיים   כנגד   צבא   סין והאוכלוסייה   האזרחית   במלחמת   15   השנים ,   פעולה   המנוגדת לאמנות   הבין-לאומיות   שיפן   הייתה   חתומה   עליהן . הכחשותיהם   של   מנהיגי   יפן   נהיו   למגוחכות   בעת   שהציגו הסינים   דוגמאות   של   גלילי   הגז   ששימשו   את   צבא   יפן . דוגמה   "ישראלית"   בולטת   היא   שימוש   במידע   מודיעיני שהושג   על-פי   פרסומים   זרים   באמצעות   האזנות ,   בפרשת חטיפתה   של   האנייה   האיטלקית   'אקילה   לאורו'   בידי   פלג אבו   אל-עבאס   של   אש"ף  ( אוקטובר   , ( 1985   שבה   נרצח אזרח   אמריקני .   המידע   שהוצג   בפני   האמריקנים   הוכיח   את מעורבותם   של   בכירי   אש"ף   בפרשה   והביא   לידי   פגיעה מדינית   קשה   באש"ף . אם   משימות   הל"פ   והלו"מ ,   המשתמשות   אף   הן   שימוש אופרטיבי   במידע   מודיעיני   לצרכים   מדיניים ,   נתפסו   מאז ומעולם   כמאמצים   משניים   ומשלימים   שנועדו   לסייע   במאמץ המדיני   העיקרי   בבחינת   "אם   לא   יועיל   כנראה   לא   יזיק , " הרי   שמבחינה   קונצפטואלית ,   משימת   ה"מודיעין   להפללה" נועדה   לשמש   בסיס   תמיכה   מודיעיני   בציר   המאמץ   העיקרי של   ניהול   המערכה   המדינתית   מוכוונת   החוץ ,   ברמה האופרטיבית   והאסטרטגית .   במילים   אחרות ,   משימת ה"הפללה"   מהווה   למעשה   "הגיון   פעולה   מודיעיני"   המיועד לתמוך   במאמץ   המדינתי-מדיני ,   שתכליתו   לפגוע   ולנטרל את   הגיון   הפעולה   של   המערכת   היריבה   ( Enemy   System ) בשני   סוגי   מערכות   ( Campaign )   או   מאמצים   ( Efforts ) משלימים :   מערכה   אחת   -   מאמצי   סיכול   מדיני   ממוקד שמטרתם   למנוע ,   לשבש   או   לעכב   הישגים   קונקרטיים מהיריב ,   כמו   הצטיידות בנשק   מתקדם   או רכישת   יכולת   צבאית חדשה .   וזאת   באמצעות רתימתם   למשימה   של פרטים ,   מדינות וארגונים   שונים הנוגעים   לנושא .   מערכה אחרת   -   מאמצי   הסברה   מדיניים  ( כמרכיב   במכלול   שלם של   אמצעים   נוספים , (   שנועדו   לסייע   בעיצוב   עמדותיו   של " חבר   המושבעים"   עד   כדי   תמיכה   בעמדותיה  ( המדיניות   או הביטחוניות )  של   המדינה   ה"תובעת"   ולא   בגורם   המואשם ( לרוב   מדינה   או   ישות   יריבה . ( שלא   כמאמץ   סיכול   ממוקד ,   סוג   המערכה   השני   אינו   מתוחם לרוב   בזמן   או   במרחב ,   והוא   מאופיין   בדרגת   קושי   גבוהה להשגת   היעדים  ( ברמה   הדקלרטיבית   וחשוב   מכך ,   גם   ברמה האופרטיבית . (   מכאן   גם   נגזר   הצורך   החיוני   ב"תחזוקה" מתמשכת   של   המערכה ,   בצורת   השגתן   והצגתן   של   ראיות חדשות   ורלוונטיות   שאינן   משתמעות   לשני   פנים .   דוגמאות למערכות   כאלה :   המאמץ   הישראלי   לשכנע   את   מדינות אירופה   בדבר   מעורבותו   בטרור   של   ערפאת ,   וכפועל   יוצא להופכו   ל"בלתי   רלוונטי ; "   המאמץ   האמריקני   לגייס   באמצעות המודיעין   תמיכה   מדינית   בעמדות   וושינגטון   לקראת   המערכה בעיראק .   הדוגמה   האחרונה   למערכה   מסוג   זה   נראית   ממש בעצם   ימים   אלו ,   בפעילות   ארצות-הברית ,   צרפת   והאו"ם הירתמותו   המוחלטת   מדיי   של המודיעין   למשימת   ההפללה והלחץ   המוטל   מלמעלה   לספק הוכחות   בכל   מחיר ,   עלולים לגרום   לאובדן   האובייקטיביות -   TR-1   דגם   משופר   של   מטוס   הריגול   -   U-2   הממשל   האמריקני   השתמש  ( אוקטובר   ( 1962   בתצלומי   מטוס הריגול   U-2   והציגם   בפני   מועצת   הביטחון   כראיה   מכריעה   וכהוכחה   שהפריכה   את   הכחשותיו   של   שגריר ברית-המועצות   דאז   באו"ם   ולריאן   זורין   בדבר   אי-נוכחותם   של   טילים   סובייטיים   על   אדמת   קובה

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר