סיפור המעשה: איך נהפכים מקצין לאזרח

עמוד:9

סיפור   המעשה :   איך   נהפכים   מקצין   לאזרח " כשהחלטתי   לפרוש   לא   היו   לי   תכניות קונקרטיות   ולא   היה   דבר   בידי .   באופן טבעי   היה   ברור   שאני   הולך   להיי-טק . הוצעו   לי   כמה   תפקידים   מעניינים בהיי-טק ,   ואחד   מהם   היה   תפקיד   בכיר בחברה   שזמן   קצר   אחר   כך ,   בתקופת משבר   ההיי-טק   הגדול ,   התפרקה . סירבתי   לתפקיד ,   איני   יודע   למה ,   כנראה החושים   שלי   עבדו   נכון ,   כי   משהו   שם הפריע   לי .   ל " YES" -   הגעתי   דרך   , 8200 אשתו   של   גיל   שהיה   אז   סגן-אלוף ביחידה   הייתה   יועצת   ארגונית   של מנכ"ל   . " YES"   כשנסעתי   באוטו   לביקור בבסיס   בדרום   עם   עמיתי ,   מפקד   המרכז הטכנולוגי   עודד ,   גיל   התקשר   ואמר   לי ' אשתי   עובדת   עם   מנכ"ל   " YES"   והוא מחפש   איזה   סמנכ"ל . '   שאלתי   'מתי , ' ? והוא   ענה   'בעוד   שלושה   חודשים , ' אמרתי   לו   'עזוב'   וניתקתי .   עודד   ששמע את   השיחה   אמר   לי ,   'תגיד   אתה מטומטם ?   לך   תשמע   מה   יש   להם להציע , '   אמרתי   'בסדר . '   למען   האמת לא   התלהבתי ,   הפריע   לי   שזו   לא   חברת היי-טק   והפריע   לי   גם   שאין   תקשורת ועיסוק   עם   גופים   בחו"ל .   אבל   איש מילואים   אחר   שלנו ,   אשר   בהרב ,   הציע שאפגש   עם   אביגדור   קלנר ,   אחד   מבעלי המניות   של   . " YES"   קבעתי   פגישה וכשנכנסתי   אליו   למשרד ,   השאלה הראשונה   ששאל   אותי   הייתה   'אתה מכיר   את   פלוני   אלמוני , ' ?   אותו   פלוני היה   רב-סרן   ב8200-   בטכני .   אמרתי ' כן'   והתברר   שהפלוני   הוא   אחיין   שלו . מיד   קלנר   הרים   טלפון   לאחיין   שלו   ובלי לומר   לו   שאני   שומע   הוא   שאל   אותו ' דודינ'קה ,   מה   אתה   אומר   על   הסגן אצלכם   ביחידה , ' ?   באותו   רגע   ידעתי   - מה   שדודינ'קה   אומר   זו   הטבעה ,   אם הוא   יגיד   'תיזהר   ממנו'   אז   הלך   עליי , אבל   דודינ'קה   אמר   מילה   מכובדת וקלנר ,   בעקבות   ההמלצה ,   הצליח לשכנע   אותי   בסוף   התלבטות   קשה להצטרף   אל   . " YES" כשהגעתי   החברה   הייתה   במצב   קשה מאוד ,   כאוטי   ממש .   המנכ"ל   ואני   חילקנו בינינו   את   תחומי   האחריות ,   ואני   בעצם הייתי   עצמאי   לגמרי ,   הרגשתי   כאילו זרקו   אותי   למים   הסוערים   והייתי   צריך לשחות ,   הרגשתי   אפילו   שיש   פה   חוסר אחריות   מסוים .   בדיעבד   זה   גם   אפשר לי   מהר   מאוד   להצליח ,   ולא   שלא   עשיתי טעויות ,   אבל   המצב   היה   כאוטי   כל   כך שאיש   לא   שם   לב   לטעויות   שלי   ומהר מאוד   יכולתי   להשפיע   ולהביא   לידי שיפור   והצלחה .   גם   ב " YES" -   בא   לידי ביטוי   הניסיון   שלי   מ : 8200-   זהו   גוף ענקי   ואני   הובלתי   שם   שינוי   ארגוני דרמתי ,   אני   הנהגתי   שיטות   שמקובלות בצבא   ולא   במקומות   באזרחות ,   כמו עדכון   בוקר ,   חמ"לים .   כשהייתי   צריך להפיח   רוח   לחימה   בקרב   מערך   גדול מאוד   של   אנשי   מכירות ,   ריכזתי   מאמץ , ערכתי   פגישה   גדולה   ברמת   השרון והגיעו   לשם   מאות   אנשי   מכירות   ואני גם   הייתי   בשטח .   מבחינתנו   זה   ברור מאליו   שהמפקד   יורד   לשטח ,   אבל   הם לא   רגילים   לזה ,   כולם   קיבלו   סווצ'רים וחיכה   להם   קפה   וסנדוויצ'ים .   לאנשי המכירות   זו   הייתה   חוויה   מעצבת ,   לי זה   היה   טריוויאלי . " החלטתי   אפוא   שאני   ממשיך   קדימה ,   תוך   נקיטת   צעדי זהירות .   הגעתי   להסכמות   עם   הבעלים ,   השגתי   מהם   מחויבות לשלם   את   החובות   השוטפים   לספקים   וגם   תכננו   השקה צנועה .   בדיעבד   אלה   היו   צעדים   נכונים   מאוד ,   ובאוקטובר האחרון   עלינו   עם   לוח   שידורים   מושקע   יחסית ,   שהכה   גל חיובי ,   הרייטינג   עלה ,   ההכנסות   עלו   ודאגנו   למנף   הכול מבחינת   יחסי   ציבור .   הגל   הגדול   הביא   התעניינות   של משקיעים   נוספים   ולבסוף   זה   הבשיל   לעסקה .   כל   זה   הביא אותנו   לתנופה   של   עשייה   עם   הפנים   קדימה .   במבחן   התוצאה , הערוץ   עדיין   מפסיד   כסף .   הוא   עדיין   רחוק   מלהיקרא   ערוץ מצליח ,   אבל   סימן   השאלה   הוסר   במידה   רבה   מאוד   -   יש יותר   ויותר   צופים   שרואים   בו   ערוץ   מרכזי ,   ההכנסות   עלו ויש   בהחלט   תנופת   עשייה .   אלה   שבזכותם   קרה   הנס   הזה הם   בעיקר   אנשי   הצוות   וההנהלה   שלמרות   כל   הקושי   הצליחו לשמור   על   חיות   ורוח   לחימה . הניהול   בערוץ   ישראל   10   מול   רגולטור   הוא   שונה מניהול   בכל   פירמה   עסקית   רגילה .   איך   חיים עם   זה ? הרשות   השנייה ,   שלא   כמועצת   הכבלים   והלוויין ,   תופסת את   תפקידה   כעורך-על   ומתערבת   ב'איך , '   בעת   פגיעה בעקרונות   חופש   הביטוי .   על   הרקע   הזה   היו   לי   כמה   עימותים ציבוריים   עם   המועצה .   לא   פעם   זה   מביא   לידי   תסכול   נורא . אנחנו   במלחמת   הישרדות   ומערכת   השיקולים   שלנו   אינה אלא   איך   לגרום   לעסק   הזה   לנשום   ולחיות   ואיך   לשלם משכורות   לעובדים .   מצד   אחר   אנו   עומדים   מול   גוף   ציבורי שחלקו   פקידים   שבאים   מגוף   ממשלתי   וחלקו   אנשי   רוח שאינם   מבינים   למה   לא   שמים   עכשיו   דרמה   בסכום   עתק לעודד   את   הקולנוע   הישראלי .   הקונפליקטים   האלה   גורמים לתסכול   והיו   מצבים   שהגענו   לעימותים . האם   אין   סתירה   בעובדה   שאתה   מכהן   גם   כמנכ"ל וגם   כעורך   ראשי ? המחוקק   קבע   שתחום   החדשות   הוא   ישות   אוטונומית ונפרדת ,   עם   עורך   ראשי   נפרד ,   וזאת   כדי   לאפשר   את   ההפרדה מבחינת   התוכן   בין   החדשות   לאלמנטים   המסחריים ,   ואני חושב   שזה   נכון . אשר   לתכנים ,   אין   ספק   שאני   ניצב   בפני   דילמות .   כשאני צריך   לאשר   תכנית ,   ביודעי   שלפי   שיקולים   מסחריים   רייטינג הוא   העסק ,   אז   הקול   המסחרי   אומר   שהתכנית   תהיה   צהובה ככל   האפשר   כדי   שתביא   הרבה   מאוד   רייטינג .   ואילו   בקול העריכה   שלי ,   עליי   להביא   בחשבון   דברים   שאינם   ראויים לשידור .   כאן   נכנסים   שיקולים   של   דמות   ואיכות   -   זה קונפליקט   שקיים   כל   יום . לדוגמה ,   יש   אצלנו   סדרה   שנקראת   פיק-אפ   שמשודרת יום-יום .   זוהי סדרה   לצעירים באווירה קוסמופוליטית של   חברת תעופה   שיש   בה הרבה   סקס . שעת   השידור   היא   9 : 00   בערב ,   שעה   שצופים   גם   ילדים . השאלה   שאני   מתמודד   אתה   היא   איפה   לשים   את   הגבול של   היחסים   האינטימיים   בינו   לבינה   או   בינו   לבינו .   בעלילה יש   אלמנט   של   הברחת   סמים ,   ואני   עמדתי   על   כך   שהרשע ייענש ,   כדי   שהמסר   יהיה   רשע   ורע   לו . ואיך   אמירה   כזאת   מתקבלת   אצל   יוצרים ? לפעמים   יש   עימותים .   יש   יוצרים   ארוגנטיים   מאוד   ומבחינתם כל   שינוי   הוא   ייהרג   ובל   יעבור ,   אבל   אני   מאמין   שכשעושים את   זה   בדיאלוג   ולא   בהנחתה   אז   אנשים   מוכנים   להתפשר . עוזר   לנו   שאצל   המתחרים   שלנו   השיקולים   המסחריים הרבה   יותר   דומיננטיים .   אצלנו ,   לפי   מה   שאני   שומע   מהרבה יוצרים ,   יש   הרבה   יותר   חופש   אמנותי   ועצמאות ,   אנחנו יותר   נקיים   מהמתחרים   ואנשים   יודעים   להעריך   את   זה . הרעיון   שאני   מאמין   בו   הוא   דיאלוג   והסברים   ולא   הנחתות . אחת   הדמויות   הבולטות   ביותר   של   איש   צבא   שעובר   לתחום החלטתי   להמשיך .   אני   חושב שהחלטתי   באה   מתוך   הניסיון   הצבאי שלי ,   ליתר   דיוק   ניסיוני   מ8200-   לנהל בתנאי   אי-ודאות   קיצוניים

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר