פלישת  צבאות ערב  הסדירים

עמוד:36

המודיעין   הניחו   שמדינות   ערב   אינן   יכולות   להתערב   במלחמה בארץ-ישראל   בשל   בעיות   פנימיות  ( כמו   מרד   הכורדים בעיראק , (   ובשל   חילוקי   דעות   בין   המדינות   השונות .   יצרני המודיעין   לא   התעלמו   מהמידע   שהגיע ,   ועם   זאת   לא   שינו את   הנחתם   הנוגעת   לאפשרות   של   פלישת   צבאות   ערב הסדירים .   על   מנת   לגשר   על   הפער   שבין   המידע   שהגיע   על החלטות   הליגה   ובין   ההנחה   שמדינות   ערב   אינן   יכולות ורוצות   להתערב   בארץ-ישראל ,   פירשו   יצרני   המודיעין   את החלטות   הליגה   כאמצעי   הרתעתי   שאין   לו   כיסוי .   כלומר : החלטות   הליגה   הערבית   נועדו   ללחוץ   על   המעצמות   ועל האו"ם   על   מנת   שיבטלו   את   ההחלטה   מה29-   בנובמבר ,   אף שאין   בכוונת   מדינות   ערב   או   אין   ביכולתן   לממש   את איומיהן .   מבחינה   פסיכולוגית   ניתן   לטעון   שאנשי   המודיעין היו   במצב   של   דיסוננס   קוגניטיבי .   כלומר   המידע   החיצוני שהגיע   מוועידות   הליגה   הערבית   סתר   את   האמונה   הפנימית שמדינות   ערב   לא   ישלחו   צבאות   סדירים .   על   מנת   לפתור את   מצב   הדיסוננס   ולשמר   את   הערכתם ,   אנשי   המודיעין העלו   את   האפשרות   שהחלטות   הוועידה   נועדו   להפעיל   לחץ דיפלומטי   בלבד ,   ואין   כוונה   לממשן . . 3   אמונה   בקיום   קונספירציה   בריטית-ערבית .   ההנחה המקובלת   על   כל   יצרני   המודיעין   הייתה   שצבאות   ערב הסדירים   לא   יפלשו   לארץ-ישראל   כל   עוד   הבריטים   שוהים בארץ .   מאחר   שחלק   מאנשי   המודיעין   העריכו   שבריטניה לא   תמלא   את   התחייבותה   לעזוב   את   ארץ-ישראל   ב15- במאי   )  1948 וזאת   עקב   ביטול   הצעת   החלוקה   של   האו"ם מ -29   בנובמבר   1947   במסגרת   מועצת   הביטחון   או   בשל החלטה   עצמאית   של   בריטניה , (   הרי   שלא   תיתכן   פלישה פומבית   מסיבית   של   צבאות   סדירים ... "   : ייתכן   כי   בסופו   של דבר   תוחזר   הבעיה   לאסיפה   + עצרת *  של   האו"ם .   במקרה   זה ייתכן   שידרשו   מאנגליה   להישאר   לתקופה   נוספת .   כל   הדברים האלה   אינם   מאפשרים פלישה   ערבית   לארץ . " בקרב   ארגוני   המודיעין של   היישוב   היהודי שרר   אפוא   קיבעון מחשבתי   שמדינות ערב   לא   ישלחו   את צבאותיהן   במתווה   של צבא   סדיר .   המידע   שהגיע   לארגוני   המודיעין   ואשר   העיד שיש   חילוקי   דעות   בין   מדינות   ערב ,   אישש   הערכה   זו .   ברם , איש   מאנשי   המודיעין   באותה   תקופה   לא   העלה   על   דעתו שהקונצפציה   שגויה   שכן   מדינות   ערב   עלולות   לשגר   את צבאותיהן   בלא   תכנית   מתואמת . קשה   לציין   גורם   אחד   ויחיד   לקיבעון   המחשבתי   של   אנשי המודיעין   באותה   תקופה .   עם   זאת   יש   להניח   שהתרבות הארגונית   של   ארגוני   המודיעין   גרמה   לכישלון   זה .   מסקנות מבקר   חיצוני   שמינה   בן   גוריון   לבחון   את   תפקוד   הש"י , יכולות   לסייע   לנו   לעמוד   על   התרבות   הארגונית   באותה תקופה .   בדיווח   לבן   גוריון ,   טען   המבקר   שיכולת   איסוף המודיעין   של   הש"י   חזקה   לעין   ערוך   מיכולת   המחקר   שלו . נוסף   על   כך ,   המבקר   העיד   שבקרב   העובדים   בש"י   ניכר ביטחון   עצמי   מופרז .   מהערות   אלו   ניתן   להסיק   שהערכות המודיעין   שיקפו   את   עמדותיהם   של   אנשי   מודיעין   מעטים בלבד .   המצב   ששרר   בארגוני   המודיעין   באותה   תקופה ,   שבו הערכות   המודיעין   נכתבו   בידי   אנשי   מחקר   מעטים   בעלי ביטחון   עצמי   מופרז ,   צמצם   את   האפשרות   של   פלורליזם מחשבתי   בארגון   המודיעין .   זה   הקטין   את   הסבירות   שאחד מאנשי   המודיעין   יעלה   הערכה   אלטרנטיבית   המציגה   אפשרות שבה   מדינות   ערב   יפלשו   לארץ-ישראל   עם   צבאותיהן הסדירים   בלא   תכנית   ובלי   תיאום   מראש . בן   גוריון   מציל   את   המצב כישלון   ארגון   המודיעין   להעריך   נכונה   את   התנהלות   מדינות ערב   במלחמת   העצמאות   לא   נלמד   על   ידי   אנשי   המודיעין . יש   סיבות   רבות   לכך ,   אולם   לדעתי   הגורם   העיקרי   לכך   הוא שהכישלון   המודיעיני   לא   תורגם   לכישלון   מבצעי .   דוד   בן גוריון ,   שהיה   בלי   ספק   הדמות   הדומיננטית   במקבלי   ההחלטות באותה   תקופה ,   דחה   מכל   וכול   את   הערכת   המודיעין   ביחס לאפשרות   שצבאות   ערב   יפלשו   לארץ-ישראל . קיימות   עדויות   לכך   שעוד   בסוף   1946   העריך   בן   גוריון שהמאבק   עם   ערביי   ארץ-ישראל   בעתיד   עלול   לכלול   גם את   צבאותיהן   הסדירים   של   מדינות   ערב .   במרס   , 1947   פרש בן   גוריון   לכמה   שבועות   מעבודתו   השגרתית   והתעמק בלימוד   נושא   הביטחון ,   אירוע   שכונה   אחר   כך   'הסמינר . ' עם   סיום   ה'סמינר , '   הגיע   בן   גוריון   להחלטה   שעל   היישוב היהודי   להתכונן   למלחמה   בהיקף   מלא ,   שתכלול   את   צבאות ערב   הסדירים .   לפיכך ,   אחת   מהוראותיו   הראשונות   לארגון ' ההגנה'   הייתה   להכין   את   היישוב   היהודי   למלחמה   בצבאות סדירים ,   הכנה   שתבוא   לידי   ביטוי   ברכש ,   באימון   ובתכניות אופרטיביות .   מרבית   אנשי   'ההגנה'   חלקו   על   הערכת   בן גוריון   וקיבלו   את   הערכת   המודיעין .   עקב   כך ,   לא   מולאו בקפידה   הוראות   בן   גוריון   להכין   את   ארגון   'ההגנה'   למלחמה עם   צבאות   סדירים .   אולם   במהלך   סתיו   , 1947   הצליח   בן גוריון   לכפות   את   מרותו   על   ארגון   'ההגנה'   ולהגביר   את ההכנות   לקראת   העימות   עם   צבאות   ערב   הסדירים .   היישוב היהודי   אמנם   לא   היה   מוכן   באופן   אידאלי   לפלישה ,   אך ההצלחה   האופרטיבית   של   היישוב   היהודי   להתמודד   עם צבאות   ערב   השכיחה   בסופו   של   דבר   את   הכישלון   המודיעיני . טעות   אנשי   המודיעין   הייתה בהתעלמותם   מהאפשרות   שעל אף   חילוקי   הדעות   בין   מדינות ערב ,   קיימת   אפשרות   שהן תפלושנה   בלי   תכנית   משותפת רצף   תצלומים   המציגים   את   מרחב   "המסרק -   "   דרומית   לדרך   לירושלים

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר