|
|
עמוד:36
המודיעין הניחו שמדינות ערב אינן יכולות להתערב במלחמה בארץ-ישראל בשל בעיות פנימיות ( כמו מרד הכורדים בעיראק , ( ובשל חילוקי דעות בין המדינות השונות . יצרני המודיעין לא התעלמו מהמידע שהגיע , ועם זאת לא שינו את הנחתם הנוגעת לאפשרות של פלישת צבאות ערב הסדירים . על מנת לגשר על הפער שבין המידע שהגיע על החלטות הליגה ובין ההנחה שמדינות ערב אינן יכולות ורוצות להתערב בארץ-ישראל , פירשו יצרני המודיעין את החלטות הליגה כאמצעי הרתעתי שאין לו כיסוי . כלומר : החלטות הליגה הערבית נועדו ללחוץ על המעצמות ועל האו"ם על מנת שיבטלו את ההחלטה מה29- בנובמבר , אף שאין בכוונת מדינות ערב או אין ביכולתן לממש את איומיהן . מבחינה פסיכולוגית ניתן לטעון שאנשי המודיעין היו במצב של דיסוננס קוגניטיבי . כלומר המידע החיצוני שהגיע מוועידות הליגה הערבית סתר את האמונה הפנימית שמדינות ערב לא ישלחו צבאות סדירים . על מנת לפתור את מצב הדיסוננס ולשמר את הערכתם , אנשי המודיעין העלו את האפשרות שהחלטות הוועידה נועדו להפעיל לחץ דיפלומטי בלבד , ואין כוונה לממשן . . 3 אמונה בקיום קונספירציה בריטית-ערבית . ההנחה המקובלת על כל יצרני המודיעין הייתה שצבאות ערב הסדירים לא יפלשו לארץ-ישראל כל עוד הבריטים שוהים בארץ . מאחר שחלק מאנשי המודיעין העריכו שבריטניה לא תמלא את התחייבותה לעזוב את ארץ-ישראל ב15- במאי ) 1948 וזאת עקב ביטול הצעת החלוקה של האו"ם מ -29 בנובמבר 1947 במסגרת מועצת הביטחון או בשל החלטה עצמאית של בריטניה , ( הרי שלא תיתכן פלישה פומבית מסיבית של צבאות סדירים ... " : ייתכן כי בסופו של דבר תוחזר הבעיה לאסיפה + עצרת * של האו"ם . במקרה זה ייתכן שידרשו מאנגליה להישאר לתקופה נוספת . כל הדברים האלה אינם מאפשרים פלישה ערבית לארץ . " בקרב ארגוני המודיעין של היישוב היהודי שרר אפוא קיבעון מחשבתי שמדינות ערב לא ישלחו את צבאותיהן במתווה של צבא סדיר . המידע שהגיע לארגוני המודיעין ואשר העיד שיש חילוקי דעות בין מדינות ערב , אישש הערכה זו . ברם , איש מאנשי המודיעין באותה תקופה לא העלה על דעתו שהקונצפציה שגויה שכן מדינות ערב עלולות לשגר את צבאותיהן בלא תכנית מתואמת . קשה לציין גורם אחד ויחיד לקיבעון המחשבתי של אנשי המודיעין באותה תקופה . עם זאת יש להניח שהתרבות הארגונית של ארגוני המודיעין גרמה לכישלון זה . מסקנות מבקר חיצוני שמינה בן גוריון לבחון את תפקוד הש"י , יכולות לסייע לנו לעמוד על התרבות הארגונית באותה תקופה . בדיווח לבן גוריון , טען המבקר שיכולת איסוף המודיעין של הש"י חזקה לעין ערוך מיכולת המחקר שלו . נוסף על כך , המבקר העיד שבקרב העובדים בש"י ניכר ביטחון עצמי מופרז . מהערות אלו ניתן להסיק שהערכות המודיעין שיקפו את עמדותיהם של אנשי מודיעין מעטים בלבד . המצב ששרר בארגוני המודיעין באותה תקופה , שבו הערכות המודיעין נכתבו בידי אנשי מחקר מעטים בעלי ביטחון עצמי מופרז , צמצם את האפשרות של פלורליזם מחשבתי בארגון המודיעין . זה הקטין את הסבירות שאחד מאנשי המודיעין יעלה הערכה אלטרנטיבית המציגה אפשרות שבה מדינות ערב יפלשו לארץ-ישראל עם צבאותיהן הסדירים בלא תכנית ובלי תיאום מראש . בן גוריון מציל את המצב כישלון ארגון המודיעין להעריך נכונה את התנהלות מדינות ערב במלחמת העצמאות לא נלמד על ידי אנשי המודיעין . יש סיבות רבות לכך , אולם לדעתי הגורם העיקרי לכך הוא שהכישלון המודיעיני לא תורגם לכישלון מבצעי . דוד בן גוריון , שהיה בלי ספק הדמות הדומיננטית במקבלי ההחלטות באותה תקופה , דחה מכל וכול את הערכת המודיעין ביחס לאפשרות שצבאות ערב יפלשו לארץ-ישראל . קיימות עדויות לכך שעוד בסוף 1946 העריך בן גוריון שהמאבק עם ערביי ארץ-ישראל בעתיד עלול לכלול גם את צבאותיהן הסדירים של מדינות ערב . במרס , 1947 פרש בן גוריון לכמה שבועות מעבודתו השגרתית והתעמק בלימוד נושא הביטחון , אירוע שכונה אחר כך 'הסמינר . ' עם סיום ה'סמינר , ' הגיע בן גוריון להחלטה שעל היישוב היהודי להתכונן למלחמה בהיקף מלא , שתכלול את צבאות ערב הסדירים . לפיכך , אחת מהוראותיו הראשונות לארגון ' ההגנה' הייתה להכין את היישוב היהודי למלחמה בצבאות סדירים , הכנה שתבוא לידי ביטוי ברכש , באימון ובתכניות אופרטיביות . מרבית אנשי 'ההגנה' חלקו על הערכת בן גוריון וקיבלו את הערכת המודיעין . עקב כך , לא מולאו בקפידה הוראות בן גוריון להכין את ארגון 'ההגנה' למלחמה עם צבאות סדירים . אולם במהלך סתיו , 1947 הצליח בן גוריון לכפות את מרותו על ארגון 'ההגנה' ולהגביר את ההכנות לקראת העימות עם צבאות ערב הסדירים . היישוב היהודי אמנם לא היה מוכן באופן אידאלי לפלישה , אך ההצלחה האופרטיבית של היישוב היהודי להתמודד עם צבאות ערב השכיחה בסופו של דבר את הכישלון המודיעיני . טעות אנשי המודיעין הייתה בהתעלמותם מהאפשרות שעל אף חילוקי הדעות בין מדינות ערב , קיימת אפשרות שהן תפלושנה בלי תכנית משותפת רצף תצלומים המציגים את מרחב "המסרק - " דרומית לדרך לירושלים
|
|