|
|
עמוד:29
לקווי הבריטים עריקים משתי העוצבות . הבריטים לא ישבו בחיבוק ידיים ובדקו סדרת אמצעים ושיטות לשיפור נקודת התורפה התקשורתית : החל בקשר בלדרים יבשתי ( דרך יהודי עזה , ( עבור למטוסים , תקשורת אלחוטית ( שהייתה בחיתוליה הטכנולוגיים , ( קווי טלפון שיונחו מהים לחוף , וכלה ביוני דואר . היונים היו השיטה היחידה שיושמה בפועל ( ואולי אף היו אחת הסיבות לחשיפת הרשת . ( מכל מקום , עד ליום נפילת הרשת לא הצליחו להתגבר על התורפה . לאיזון התמונה ראוי לציין שניל"י דיווחה גם ידיעות מחדשות שהגיעו בזמן . בזכות קשריה עם טייסים גרמניים , נודע ודווח זמן מספיק מראש על הגעה צפויה של מטוסי קרב גרמניים חדשים ארצה . דרישה בהולה הביאה לידי כך שמטוסים בריטיים משופרים הספיקו להגיע במועד מבריטניה ולעזור בהשבת העליונות האווירית . שלא כבתחילת השנה , שעוד פקפקו אנשי המודיעין בקיומה המאורגן של ניל"י , הרי באמצע השנה כבר העמידוה בשורה הראשונה של מקורותיהם ועם מודיעין התקשורת - תעודת כבוד לכל סוכן . היחס כלפי רוב הסוכנים האחרים היה כאל שכירים הפועלים מטעמי תועלת אישית ולפיכך יש להיזהר בדיווחיהם , ואילו ארגון A נתפס כפועל מטעמים אידאולוגיים וכמי שבא לשרת עניין לאומי ולפיכך ראוי הוא לאמון . משקלו האישי הסגולי של אהרון אהרונסון בעיני הבריטים ומטען הידע העצום שלו על הארץ תרמו גם הם הרבה לראייה זו . חודשיים לפני נפילת הרשת העריכוה הבריטים כמקור היומינט הטוב ביותר שהיה להם באותו הזמן בארץ-ישראל ובסוריה . התחרות הייתה אנושית וטכנולוגית אליבא דזיכרונותיהם של אנשי מודיעין טורקיים , השירות החשאי הבריטי הצליח למלא את הארץ ברשתות של מרגלים נועזים ומרגלות יפהפיות , שהצליחו להשיג תכניות מבצעים וסודות כמוסים מחדרי המיטות ומחדרי ישיבות המטה . אלא שהמציאות הייתה אפורה בהרבה . החדירה היומינטית לדרג מקבלי ההחלטות באיסטנבול , בדמשק , בירושלים ובבאר שבע הייתה מועטה ושולית . בכל המזרח התיכון לא היה אף מקור אנוש אחד שניתן לכנותו מקור צמרת , ולא מוכר שום קצין טורקי או ערבי שגויס בארץ-ישראל כמרגל של ממש . אבל לא בעיותיה הספציפיות של ניל"י בלבד היו בעוכרי דיווחיה . לסוכנים בכלל ולניל"י בפרט היו לפחות שלושה מתחרים איסופיים שעלו עליה בתרומתם המודיעינית . הראשון היה גם הוא מקור אנושי , בדמות מאות השבויים והעריקים שתוחקרו . מהרגע שהגיע חיל המשלוח לשערי ארץ-ישראל ומשבא במגע הקרבי עם האויב , התגברה תופעת העריקות והשבי . מהמחצית השנייה של 1917 הגיעו למכלאות השבויים מדי חודש . כל אחד מהם אולי היה מקור למידע מועט ולא בהכרח מדויק ואמין בפני עצמו , אך הכמות היא שהקנתה איכות - הן משום עדכניות ידיעותיהם , הן משום שבאו מכל יחידות הצבא ושיקפו את הנעשה בחזית רחבה ביותר , ששום סוכן לא יכול לכסות לבדו . אבל תהיה חשיבותם של כל המקורות האנושיים גדולה ככל שתהיה , היא התגמדה נוכח תרומתם של מקורות המודיעין הטכנולוגיים , שעשו במלחמת העולם הראשונה את צעדי הבכורה שלהם . האחד - המודיעין החזותי מהאוויר , היינו סיורים וצילומי אוויר , שנהפכו לעיניו הטקטיות והאסטרטגיות של חיל המשלוח . האחר - מודיעין תקשורתי , שהיה האיסופי מספר אחת בכל הכרוך בהבאת מידע אסטרטגי על כוונות האויב ויכולתו . מתחילת 1917 נקראו מרבית הצפנים העות'מאניים והגרמניים בזירת המזרח התיכון . רוב הדיווחים האסטרטגיים שהביאו הסוכנים מאז , הגיעו כבר קודם לכן באמצעות הסיגינט ( קליטה , איכון ושבירת צפנים , ( שהיה אמין , שלם ומהיר יותר . כשם שלא היו יכולים הסוכנים להתחרות במטוסים ברמה הטקטית , כך לא היו יכולים להתחרות בתוצרי ההאזנה ברמה המערכתית והאסטרטגית . מערכות האיסוף הטכנולוגיות היו נגישות יותר , הן נתנו תשובות אמינות ומקיפות יותר והחשוב מכול - עשו כן בלוח זמנים מהיר יותר . זה היה ראשיתו של תהליך אוניברסלי , שבו עבר בהדרגה מרכז הכובד האיסופי בקהילות המודיעין הצבאי ממודיעין האנוש למודיעין הטכנולוגי ואשר רק בשנים האחרונות החל להשיב ליומינט עטרה ליושנה . להבדיל מתרומתה הניכרת של ניל"י במישור המדיני , שאינה מעניינו של מאמר זה , את תרומתה המודיעינית המוגבלת ניתן לסכם כדלהלן : . 1 העברת מידע תשתיתי והבהרת הרקע והאווירה הכללית בארץ , שתרמו ליצירת ההקשר הנכון להבנת מידע שוטף והתרעתי מכלל המקורות . . 2 מידע נקודתי על יעדים , מטרות , פעילות ואתרים . . 3 מעקב אחר תנועות הצבא ודיווח על היקפן , כיוונן ואופיין . גם אם לא זוהתה היחידה במדויק , סייע הדיווח לעקוב אחר מגמות האויב ואחר הצטברות תגבורות או דילולן . . 4 הקניית תחושת ביטחון למודיעין הבריטי , שהוא "מחזיק יד פנימית ואמינה על הדופק , " גם אם באיחור . מנקודת ראייה זו , יש לזכור את ארגון ניל"י פחות בזכות תרומתו המודיעינית ויותר בזכות אמונתם , פועלם ואומץ לבם של חבריו וחברותיו . אבשלום פיינברג הצליח לשכנע את הבריטים שמדובר בהתנדבות אמיתית מימין : ליובה שניאורסון , שרה אהרונסון ויוסף לישנסקי במצרים " מרגלים או גיבורי מולדת " ?
|
|