|
|
עמוד:26
אם אין אני לי - ניל"י מבט מודיעיני על ארגון ניל"י ד"ר יגאל שפי * מנקודת ראייה מקצועית השיגה רשת הריגול הישגים מודיעיניים מוגבלים בלבד . ניל"י תיזכר פחות בזכות תרומתה המודיעינית ויותר בזכות אמונתם , פועלם ואומץ לבם של חבריה וחברותיה הספרות הדנה בארגון הריגול ניל"י ובמייסדיו , בני משפחת אהרונסון , שפעלו בארץ-ישראל בשביל המודיעין הבריטי וכנגד השלטונות העות'מאניים במלחמת העולם הראשונה , עוסקת יותר בהיבטים הפוליטיים והרעיוניים של הארגון , סביבתו ותקופתו , ופחות בהיבטים המודיעיניים . אין ספק כי הפולמוס הפוליטי הפנימי שאפף את הארגון מהרגע הראשון ואשר נתגלגל בהמשך לריב המפלגות והתנועות ביישוב העברי ומאוחר יותר במדינת ישראל , השפיע על העמדה שננקטה כלפיו מאוחר יותר . השיח ההיסטוריוגרפי נסב סביב יחסה של ניל"י למרות הציונית והיישובית , והכותבים התחבטו בעיקר בשאלה אם בפעילותה סיכנה הרשת את היישוב , ושמא סייעה לכיבוש הארץ , יצרה בקרב הבריטים חוב מוסרי וקירבה אותם למפעל הציוני " . מרגלים או גיבורי מולדת , " ? שאל יעקב יערי-פולסקין בכותרת ספרו כבר ב " ; 1930- דמות של תנועה שאורות וצללים משמשים בה בערבוביה , " קבע ספר תולדות ההגנה ב . 1954- הדיון נעשה אפוא לוויכוח פוליטי טעון עמדות אידאולוגיות יותר מניתוח היסטורי אובייקטיבי . לכן גם תפיסת פועלה המודיעיני של ניל"י עוצבה לפי אמות מידה ערכיות , שלא היה להן ולא כלום עם קריטריונים מקצועיים . סיפורו של הארגון אומץ בידי חוגי הימין הציוני כחלק מבניית נרטיב חלופי להיסטוריה היישובית ה"רשמית" מבית מדרשה של תנועת העבודה . במסגרת זו גם הפעילות המודיעינית הורמה על נס , וכל שבח שניתן להישגים הרבים של המודיעין הבריטי בארץ-ישראל תורגם מיד לשיר הלל לרשת הריגול העברית דווקא , גם אם מקורו היה אחר לחלוטין . יש אף שהרחיקו לכת וקבעו כי אילולא תרומתה , היה גנרל אדמונד אלנבי מתקשה לכבוש את הארץ . מאמר זה מבקש לברר את הישגי הקבוצה בתחום המודיעין מנקודת ראייה מקצועית , בהישען על יומני המלחמה והמודיעין של חיל המשלוח המצרי , ( Expeditionary Force Egyptian ) כפי שכונה צבא האימפריה הבריטית שלחם בזירה זו . הפרכת סיפורי ההצלחה בדיקה ארכיונית מפריכה כמה סיפורי הצלחה מסחררים של ניל"י , ששבו להופיע אף בספריהם של היסטוריונים רציניים לתולדות היישוב העברי . אחד מהם , לדוגמה , קבע כי המודיעין המפורט על גזרת באר שבע שסיפקה ניל"י ו"הידיעה הגורלית ביותר שהבארות באזור נשארו שלמות" הם בלבד הניעו את אלנבי להשקיע את המאמץ העיקרי ולתקוף בגזרה זו , במקום לחזור ולתקוף את הצבא העות'מאני בגזרת עזה . לכן הצליח להבקיע את קו ההגנה ולכבוש את חלקה הדרומי של הארץ באוקטובר-נובמבר . 1917 אמנם הימצאות מים הייתה חיונית כדי להחליט על אופן הפעלת צבא רגלי ורכוב-סוסים בתנאים מדבריים , והידע על כך אכן הוא שהכריע את הכף לזכות העתקת מרכז הכובד של המתקפה לאגף המזרחי החלש . אולם חלקה של ניל"י בכך היה מועט . רעיון הפנייה מזרחה גובש עוד בטרם דרכה כף רגלו של אלנבי על אדמת המזרח התיכון , בעיקר על רקע שתי המפלות בקצה המנוגד בעזה בתחילת , 1917 בלי שהיה להוגיו שמץ של מושג על המרגלים העבריים . הצלחת הפשיטה שערך הקורפוס הרכוב האוסטרלי באפריל 1917 על מסילת הברזל הטורקית שבין עוג'ה אל-חפיר ( ניצנה , ( עסלוג ) ' משאבי שדה ) ובאר שבע - זו היא שהוכיחה שקיימת היתכנות מבצעית לפעול באגף המדברי המוגן פחות . יתר על כן , חיל המשלוח עסק בקדחתנות בחיפושי מים זמן רב קודם שהחלה ניל"י לדווח על כך . ערב מלחמת העולם הראשונה קיימו הבריטים ברחבי האימפריה העות'מאנית מערך איסופי מצומצם , שנשען על רשת דיפלומטים וקונסולים ועל סוכני שטח מועטים , בעיקר באזורים שגבלו בטריטוריה שבשליטה בריטית , כמו * מרצה בכיר בתכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב , sheffy @ post . tau . ac . il אהרון אהרונסון שכנע את מפעיליו בערכיותה הפוטנציאלית של הרשת
|
|