"דברים שרואים משם"

עמוד:23

לבנות ,   מתוך   שיתוף   פעולה   ביניהם ,   תכניות   אטרקטיביות ומפתות   כדי   שהעולה   הפוטנציאלי   ירצה   לבוא   לכאן . ברמת   ההצהרה   כולם   מדברים   בעד   עלייה .   מה   את חשה   ביחסו   של   הציבור   הישראלי   לעולים   בחיי היום-יום ? יש   משפט   רווח   והוא   ש"הישראלים   אוהבים   את   העלייה , אך   אינם   אוהבים   את   העולים . "   אינני   מאמינה   שיש   במשפט הזה   ממש ,   שהרי   זה   אבסורד   לומר   אותו   במדינה שאוכלוסייתה   מורכבת   בעיקר   מעולים .   אך   בכל   זאת   יש האומרים   זאת   ואני   מקווה   שאין   בכך   הרבה   אמת . ככלל   אני   מאמינה   שיש   נכונות   בציבור   לסייע   לעולים ולקבלם   ויש   הבנה   בסיסית   והכרה   בחשיבותה   של   העלייה . אנו   משתדלים   כל   העת   להעלות   בתודעת   הציבור   את היתרונות   הרבים   של   העלייה   ואת   התרומה   האדירה   שכל עלייה   מביאה   עמה .   אצל   חלק   מהציבור   יש   לעתים   סטיגמות על   עולים   חדשים   והן   מסיטות   את   תשומת   הלב   מהדבר האמיתי . לדוגמה ,   העלייה   הגדולה   של   העשור   האחרון   מחבר   העמים , מדובר   בהצלחה   אדירה   מכל   הבחינות   ובכל   מדד   אפשרי . אנו   משתדלים   להבליט   עובדה   זו ,   כי   היא   החשובה   באמת . אחד   הנושאים   החשובים   שבטיפולך   הוא   עידוד העולים   החדשים   ללמוד   יהדות   לקראת   גיור . במשימה   זו   נפגשת   רבות   עם   עולם   הרבנות ,   איך את   מתקבלת   כאישה   וכמנכ"לית ? מעולם   לא   חשתי   שקיימת   בעיה   בעצם   היותי   אישה ,   על   כן אין   כל   בעיה   בכך   שאני   עובדת   עם   רבנים .   העובדה   שאני חילונית   הרי   גם   היא   עשויה   לעורר   בעיה ,   אלא   שנושא היהדות   חשוב   לי   מאוד   ואני   מאמינה   שכך   הוא   אצל   רוב היהודים   העולים   לארץ ,   גם   אם   הם   חילוניים .   אני   מאמינה שצריך   לתת   לעולים   את   הכלים   להיות   יהודי ,   אך   בלי   לפגוע בדרישות   ההלכה .   בכל   אותם   דברים   שאינם   מחויבי   המציאות , אנו   משתדלים   להקל . האם   את   מרגישה   שבגלל   הרקע   שלך , שינית   משהו   בתרבות   הניהול   של   המשרד   שאת מנהלת   כיום ? אני   באה   ממקום   שמציב   יעדים   ואשר   ברור   לו   שתפקידו " לכבוש"   את   אותם   יעדים .   במקום   שאני   כיום ,   הייתי   צריכה להטמיע   את   ההבנה   שאין   דבר   שאיננו   ניתן   ליישום .   אולי יש   קשיים   בדרך ,   אך   בסופו   של   דבר   היעד   צריך   להיכבש . אני   שמחה   שאינני   לבד   בעניין   זה   -   השרה   ציפי   ליבני   ואנשים אחרים   במשרד   מבינים   שאין   דבר   העומד   בפני   הרצון ; החלטות   צריכות   להתבצע   וגם   אם   קשה   אין   להרים   ידיים ולוותר ,   בסופו   של   דבר   יש   למלא   את   המשימות . יושר ,   אמינות   וטוהר   המידות   במערכת   הביטחון   הם   ערך עליון ,   וכך   מבחינתי   הערכים   גם   כאן .   זוהי   דרכי   גם   בתוך המשרד   וגם   מול   גופים   חיצוניים ;   מילה   שלי   זו   מילה , והתחייבות   זו   התחייבות .   הנורמות   של   יושר   וכנות   הגיעו אתי   לכאן   והושרשו   במשרד . את   עברת   ממקום   שבו   תקציב   כמעט   שלא   היווה מגבלה   בפעילות ,   למשרד   ממשלתי   שיש   בו   מצוקה תקציבית   ומנהל   כספי   מורכב .   איך   חיים   עם   השוני הרב   הזה ? אני   נוהגת   לומר   תמיד   שכבר   זמן   רב   אני   עובדת   מדינה . הסברה   כי   במערכת   הביטחונית-מודיעינית   אין   כלל   בעיה תקציבית   איננה   נכונה .   גם   במשרד   הביטחון   נדרשתי   לעבוד על-פי   תקציבים   וטוב   שכך .   השינוי   המהותי   במעבר   אינו השינוי   התקציבי   אלא   דווקא   היכולת   לבצע   מדיניות   בלי להיות   תלוי   בגורמים   רבים   כל   כך .   בתפקידי   הנוכחי   אני חייבת   לקבל   אישורים   ממשרד   האוצר   לפני   נקיטת   צעדים , וזה   לעתים   מתסכל .   הגישה   במשרד   האוצר   היא   שהם   יודעים תמיד   מה   נכון ,   לעתים   יותר   מאתנו ,   וזוהי   טענה   מגוחכת . ואילו   בנושאים   ביטחוניים   משרד   האוצר   מנוע   מלהתערב . אחד   מתפקידייך בעבר   היה   לראות ולהשוות   בין   מה שקורה   בארץ   למה שקורה   במקומות אחרים   בחו"ל .   איך זה   מתבטא   במשרד לקליטת   העלייה ? נושא   הקליטה   והעלייה הוא   בהחלט   נושא   בר השוואה ,   אך   אני   שמחה לומר   שבזכות   היותו סיפור   הצלחה   אצלנו , רבים   באים   לארץ   מחו"ל כדי   ללמוד   את   הנושא מאתנו .   גם   לנו   כמובן יש   מה   ללמוד   מאחרים , שהרי   ברמת   הפרט   כל עולה   חדש   חווה תהליכים   דומים   מאוד לאלה   של   מהגר   - המדינה ,   השפה , התרבות ,   הכול   חדש   לו . אנו   פתוחים   ונכונים ללמוד   גם   את   מה שקורה   אצל   האחרים , אך   לשמחתי   בדרך   כלל   אנו   משמשים   להם   דוגמה . תפקידייך   ב'מוסד'   היו   בסימן   "שליחות   לאומית . " האם   ניתן   לחוש   כך   גם   במנהל   הציבורי   בארץ ? ברמה   האישית ,   כשבאים   מהתחום   הביטחוני   חושבים   שהוא הדבר   הכי   חשוב   בעולם .   ואולם   כשעוברים   לנושא   של קליטת   עלייה   מגלים   שהוא   חשוב   לא   פחות .   העניין   הביטחוני חשוב   מאוד ,   אך   לא   פחות   חשוב   הוא   הנושא   החברתי . קליטת   עלייה   היא   בהחלט   שליחות   לאומית   וזוהי   התחושה במשרד . הלקוח   תמיד   צודק במהלך   הריאיון ,   כינתה   מיר'לה   גל   מדי   פעם   את העולה   החדש   "לקוח"   ואת   המשרד   לקליטת   עלייה " חברה   עסקית . "   האם   זהו   כיוון   חדש   במדיניות ? " הרעיון   הוא   לתת   לעולים   יחס   דומה   לזה   שחברות עסקיות   מספקות   ללקוחותיהן .   אנו   מכניסים   למשרד אלמנטים   של   עולם   העסקים .   הלקוח   שלנו ,   כלומר העולה ,   הוא   במרכז   ובראש   מעיינינו   ואנו   משתדלים לתת   לו   גם   שירות   כזה .   זה   מתבטא   בהשתדלותנו לספק   לעולה   ייעוץ   אישי   וסיוע   מיועץ   קליטה   שגם ידבר   בשפתו   וגם   יבין   את   תרבותו .   זהו   יחס   אישי וחם   לכל   עולה   ואנו   מודדים   את   הצלחת   הקליטה ברמה   הפרטנית . " הפרויקט   בשיתוף   המשרד   לקליטת עליה   והמרכז   לשלטון   מקומי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא