ש"י - OUT, ש"מ - IN 

עמוד:16

הרי   זה   שלא   באשמתו , "   כתב   המבקר   בציניות .   למרות הטענות   במישור   המקצועי ,   סבר   בן   גוריון   כי   שורש   התקלות בעבודת   המודיעין   אינו   אלא   בתחום   הארגוני .   כך ,   ב30- במאי ,   הודיע   למטכ"ל   על   מינוי   ראובן   שילוח   למנהל   אגף הש"י .   הצעד   הבא   נעשה   ב7-   ביוני .   בן   גוריון   נועד   עם   שילוח ואיסר   בארי ,   על   העברת   קציני   ש"י   למשטרה ,   שהייתה   אז בהליכי   הקמה .   בסיכום   ההתייעצות   נקבע   שיש   ליצור   מתכונת חדשה   של   קהילה ,   המבוססת   על   שלושה   רכיבים :   מודיעין צבאי   של   המטכ"ל ,   שיהיה   אחראי   על   ביטחון   שדה ,   צנזורה וריגול   נגדי ;  מודיעין   פנימי   נגד   חתרנות ;  ומודיעין   מדיני שיפעל   מחוץ   לגבולותיה   של   המדינה . משבר   המינויים כל   עוד   ניטשו   הקרבות   היה   קשה   לחולל   שינויים   יסודיים במבנה   מערך   המודיעין   ובדפוס   הקמתו .   נוסף   על   כך ,   עקב מינויים   רבים   שביקש   בן   גוריון   למנות   בצבא   החדש   המתהווה , נוצר   משבר   מינויים   שגרם   לדחיית   השינויים . ב30-   ביוני   1948   הורה   סגן   הרמטכ"ל   צבי   איילון   לפרק   את הש"י   ולהקים   שירות   מודיעין   חדש ,   שיהיה   כפוף   לאג"ם ואשר   תפקידיו   יהיו   מודיעין   קרבי ,   ביטחון   מבצעים   וריגול נגדי ,   צנזורה   והאזנה .   בתוך   מהומת   משבר   המינויים ,   כינס איסר   בארי   ביום   ההוא   את   צמרת   הש"י   ובישר   על   סופו של   שירות   הידיעות   ועל   המבנה   החדש .   כעת   יעמוד   הוא בראש   המודיעין   הצבאי ,   בוריס   גוריאל   ינהל   את   המודיעין בחו"ל   ואיסר   הראל   יעמוד   בראש   שירות   הביטחון   הפנימי . יגאל   ידין   ראה   בצעד   זה ,   שנעשה   כנראה   בלי   להיוועץ   בו , פגיעה   באגף   שלו   ופגיעה   אישית   בראש   מחלקת   המודיעין הישנה   עזרא   הלמר .   הוא   דרש   אפוא   להוציא   הוראה   שעד למינוי   איסר   כראש   שירות   המודיעין ,   מחלקת   המודיעין   של האג"ם   שרירה   וקיימת   ויש   לפנות   אליה   בכל   ענייני   אג"ם מודיעין .   ב3-   ביולי   הודיעה   המחלקה   לממלאי   תפקידי   מטה במטכ"ל   כי   מחלקת   המודיעין   באג"ם-מטכ"ל   תמשיך   לפעול במתכונת   הקיימת   עד   להודעה   חדשה . בתקופת   ההקפאה   שוב   עלו   מחשבות   על   המבנה   הרצוי   של המודיעין   הצבאי .   בן   גוריון   ושילוח   הגו   תכנית   להקמת מודיעין   צבאי ,   ולפיה   סגן   ראש   השירות   ייצגו   במטכ"ל   וראש השירות   יהיה   כפוף   במישרין   לשר   הביטחון .   תפיסה   זו   לא הייתה   מקובלת   על   דעת   ידין ,   והוא   הציע   להפריד   בין   מודיעין קרבי   למודיעין   כללי . במטכ"ל   לדון   בלקחי   הקרבות   עם   צבאות   ערב .   במעמד   הזה זכה   המודיעין   למקלחת   של   צוננים .   נחום   שריג ,   מפקד חטיבת   הנגב   אמר "   : נתנפצה   כל   מערכת   הידיעות   על   האויב . ידיעות   חיוניות   ביותר   הושגו   רק   בכוח   עצמנו ,   שהיה   דל ומוגבל ...   את   תכניות   האויב   לא   יכולנו   לקבוע   כמעט   שישה ימים .   לא   ידענו   אם   כוונתו   לכיבוש ...   או   מסע   בזק   לדרום . " יצחק   שדה ,   מפקד   חטיבה   , 8   אמר   כי   "חוסר   אינפורמציה על   האויב   מחבל   במלחמה . " בן   גוריון ,   ששמע   את   הדברים ,   החליט   שיש   לחולל   רפורמה במערך   המודיעין .   בסיורי   ביקורת   שנערכו   בגדודים   נמצא שחסרו   קמ"נים   בגדודים   אחדים ,   באחרים   הם   לא   התאימו לתפקידם ,   ובאחרים   הם לא   הופעלו   נכון .   אחד המבקרים   כתב   כי בחטיבה   אחת   שימש הקמ"ן   כעוזר   לקצין המבצעים   ולכן   ... "   במידה שבגדודים   יש   מודיעין , בן   גוריון ,   ששמע   כי   "חוסר אינפורמציה   על   האויב   מחבל במלחמה"   החליט   שיש   לחולל רפורמה   במערך   המודיעין תצלומי   קרקע   של   סייר ביבנה   הערבית ,   1947

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר