|
|
עמוד:36
שמעון חורש 2004-1926 - האיש שהיה לאגדה בחייו כבר שנה שאינו עמנו , אך תלמידיו הרבים של שמעון חורש נטועים בכל מקום במערכת הביטחון ובקהילת המודיעין . קווים לדמותו של האיש שהרים תרומה עצומה וייחודית לביטחון מדינת ישראל חברים לעבודה מן "האולפן" ב7- בינואר 2005 תמלא שנה לפרדתנו הכואבת משמעון חורש היקר והאהוב , הלוחם והמסתערב , הסוכן ואיש המודיעין , מכשיר הלבבות ומעצב הדורות , המגדלור . " האיש שהיה לאגדה בחייו - " ספד לו ראש השב"כ אבי דיכטר - האיש שיצא כמסתערב הפלמ"ח למבצעים מסוכנים בתוככי סוריה ולבנון , ובתוך כך הקים את תחנת הריגול של ישראל בדמשק בשנת ; 1948 האיש ששימש מפעיל סוכנים מיומן ומפקד ביחידת הקת"ם של אמ"ן ואף פעל בשליחות ' המוסד' בחו"ל , ויותר מכול - האיש שהיה למורה ומחנך של דורות רבים של אנשי שב"כ ולוחמי יחידות מיוחדות , דוברי ערבית ושומעי ערבית , מפעילים , חוקרים ומסתערבים . שנה חלפה מאז הבשורה המרה על מותו של שמעון חורש בתאונת דרכים קטלנית בעת שחזר לביתו משיעור נוסף באולפן לערבית של שירות הביטחון הכללי . שנה חלפה מאז נדם קולו של שמעון , ולא שב לדבר עוד , ולא שב ללמד עוד . שנה שאנו חסרים את מורנו הענקי , הידען והלמדן , אוצר אמיתי של ידע וחוכמה . אנו נאחזים כל העת במה שלימדנו ומצרים על מה שלא הספקנו ללמוד ממנו . תקצר יריעה זו מהכיל את מעלליו ועשייתו הרבה של שמעון בתחום המודיעיני והמבצעי , ועד יומו האחרון - בתחום ההוראה והחינוך . על כן אנו מבקשים בהזדמנות זו לשרטט קווים לדמותו , קווים אחדים מיני רבים , המלמדים על שיעור קומתו ועל תרומתו העצומה והייחודית לביטחון מדינת ישראל , לבניין הכוח של קהילת המודיעין בכלל ושירות הביטחון הכללי בפרט . שמעון חורש , לפנים הרוש , נולד ב1926- בגבול תל אביב-יפו . כבן דור שישי בארץ למשפחה ממוצא צפון-אפריקני , ינק את רזי השפה והתרבות הערבית מהבית . בילדותו למד ב'תלמוד תורה' ובבית ספר נוצרי ביפו , ואחר כך בבית ספר ' אליאנס' וב'גימנסיה הרצליה . ' משסיים את לימודיו התיכוניים ב1946- התגייס לפלמ"ח , וכעבור כמה חודשים הוצב במחלקת המסתערבים 'השחר , ' שישבה אז בעין החורש . " בסיס דמשק מדווח" על תקופת פעילותו המודיעינית והמבצעית של שמעון מטבע הדברים לא ניתן לספר הרבה . שמעון עצמו לא אהב לעסוק בכך , וכל אימת שנשאל על תקופה זו נטה להמעיט בעשייתו באותם ימים . בצניעותו ובענוותו הגדולה ביקש להימנע מלספר בזכות עצמו . ואף על פי כן , על סמך מקורות ממקורות שונים תמיד ידעו חבריו ותלמידיו שחלקו בעשיית המודיעין הישראלי בשנות ה40- וה50- היה גדול מאוד ומרשים מאוד . טפח מעשייתו הייחודית של שמעון בימים האמורים נחשף בספרו של גמליאל כהן ז"ל "המסתערבים הראשונים . " בפרק 19 ושמו "בסיס דמשק מדווח" מספר המחבר כיצד הגיע שמעון לדמשק וכיצד הקים תחנת אלחוט שדיווח ממנה לארץ כשנה וחצי : " הבית המבוקש היה צריך להיות ממוקם באזור ללא מיסוך , לא בתוך ואדי ולא בין בתים גבוהים , ועל גבו תכנן הרוש להתקין אנטנה באורך 15-12 מטרים . הוא פנה למתווך דירות , הציג עצמו כפליט פלסטיני שברח ללבנון ואמר שהוא מחפש דירה בת חדר או חדר וחצי , שיוכל לשכן בה בני משפחה שיבואו בעקבותיו . לאחר שביקר בדירות אחדות מצא את מבוקשו בבית שניצב למרגלותיה של גבעה , לא הרחק מבניין הפרלמנט הסורי . הוא שילם שכר דירה של חצי שנה מראש והתמקם בקומת הקרקע . בדירה הקטנה הייתה עליית גג ושם הוא הניח את מכשיר האלחוט שנראה כמקלט רדיו לכל דבר . " גולת הכותרת של פעילות הבסיס בדמשק , כפי שכותב גמליאל ז"ל , הייתה הדיווחים ששוגרו ארצה בעת הפיכת חוסני אל-זעים , שהיה רמטכ"ל צבא סוריה , ב30- במרס . 1949 דיווחיו של שמעון בתקופה זו היו המידע היחיד שהגיע באותה העת לארץ על הנעשה בתוך סוריה . " מדינת ישראל לא תוכל להכיר בך " פעמים רבות נשאל שמעון כיצד הוכן למשימת הריגול בדמשק , מה אמרו לו שולחיו ומה תודרך למשל לשעה שייתפס חלילה . שמעון השיב בעניין זה תשובה ברורה וחדה . היא מובאת בספר "המסתערבים הראשונים , " כפי שנאמרה לו טרם צאתו מפי סמעאן , האב המייסד של מחלקת 'השחר " : ' תראה , שמעון , אתה עומד ללכת עכשיו , אולי תישאר שנה-שנתיים בחוץ לארץ . אם חס וחלילה יקרה לך משהו , מדינת ישראל לא תוכל להכיר בך . " בפעמים המעטות שהסכים שמעון לספר על עבודתו כמרגל בדמשק נהג לעמוד בהרחבה על נקודה זו ולהבהיר את משמעותה האמיתית - הבדידות הגדולה שחש מרגל בארץ זרה . לא אחת מצא עצמו במצבי סכנה של ממש ורק בזכות קור רוחו ותושייתו נחלץ מהם בקיאותו הגדולה של שמעון בכל תחומי השפה ואישיותו הנעימה והכבוד שרחש לכל אדם הפכו אותו למורה נערץ ולמעיין של ידע לחניכי האולפן ולעמיתיו המורים
|
|