נשמה של ילד וראש של מבוגר

עמוד:8

מאוד .   קשה   מאוד   לדבר   על   עודד   בלשון   עבר ,   כי   הוא   היה חלק   מההוויה   שלנו   במשך   שנים .   הוא   חסר   לנו . " יעקב ,   אביו   של   עודד "   : מאוד   חששתי   כשעודד   הלך   למשטרה וגם   כשהלך   לשירות .   אמרתי   לו   'אתה   כבר   לא   ילד   צעיר , ' והוא   ענה   לי   'אבא ,   אני   מאובטח   על   ידי   כוחות   שונים ,   אני הולך   עם   אפודים . '   אפילו   לא   תיארתי   לעצמי   שיכול   לקרות לנו   דבר   כזה .   כשנודע   לי ,   הייתי   בלאס   וגאס ,   ונועם   אמר לי   בטלפון   'היה   פיגוע   ועודד   איננו . '   זה   לא   נראה   מציאותי , לא   חשבתי   שיכול   לקרות   דבר   כזה   לאנשים   מהסוג   הזה . מוקדם   יותר   באותו   הערב   עשיתי   סבב   טלפונים ,   כמנהגי , לכל   הילדים .   דיברתי   עם   הבנות   של   עודד .   חמש   שעות   אחרי זה   נועם   צלצל   ולא   הבנתי   למה   הוא   מתקשר ,   הרי   כבר דיברנו . " ... צ'   ועודד   התחלפו   זה   בזה   בתפקידם .   אף   שעודד   לא   רצה בחילופין ,   יצרו   הוא   וצ'   קשר   מעולה   כבר   מהרגע   הראשון : " הפן   הבין-אישי   של   עודד   הוא   מדהים ,   היכולת   שלו   לקשור קשר ...   הוא   היה   גם   איש   משפחה   מדהים ,   פשוט   לקנא . יום   אחד ,   אחרי   שהוא   כבר   נכנס   לתפקיד ,   הוא   סיפר   לי שהוא   מפתח   מבצע   מודיעיני ,   ששנתיים   לפני כן   אני   ניסיתי    לבצע ,   ללא   הצלחה .   שאלתי   אותו אם   הוא   יודע   שהוא   הולך   ל'שידור   חוזר , '   והאם הוא   מודע   לקראת   מה   הוא   הולך .   הוא   עמד בחיוך   ממזרי ,   ובמשך   חמש   דקות   דקלם   לי   בעל פה   את   כל   הפרטים ..   הייתי   המום .   אני   לא   מכיר רמה   כזאת   של   יסודיות .   איחלתי   לו   בהצלחה . אחרי   כמה   ימים   ישבתי   במשרד ,   והוא   פתח   את הדלת   בתנופה ,   הסתכל   עלי   בחצי   חיוך ,   ואמר : הצלחתי .   זה   היה   רגע   של   התרוממות   רוח   גם עבורי .   עודד   לא   זכה   להמשיך   במבצע   אני   שמתי לי   את   זה   כמטרה   אישית .   לפני   שבוע   השלמתי את   המשימה   ומבחינתי ,   זו   סגירת   מעגל   מול עודד . " ע , '   ראש   היחידה ,   מבהיר   כי   המסירות   של   עודד לעבודה   הייתה   בלתי   נדלית "   : יום   אחד   רנית הייתה   בטיול ,   והתרחש   לנו   פיגוע   נורא   במחסום ארז .   ידעתי   שעודד   בבית   עם   הילדים   ושיגרתי למקום   רכז   אחר .   ב 8 : 00-   בבוקר   קיבלתי   טלפון מעודד ,   הוא   עדכן   אותי   ואמר   שהוא   יורד   לשטח . אמרתי   לו   'שלילי ,   אתה   נשאר   עם   הילדים   בבית . ' ! אחרי   20   דקות   שוב   עודד   מתקשר   ומספר   שהשיג בייביסיטר .   אמרתי   לו   'שלילי . '   ואז   מצאתי   את עצמי   במצב   שבו   הרכז   נותן   לי   משוב   מקצועי ומספר   לי   מדוע   הוא   צריך   לרדת   לשטח .   הוא אמר   שפיתח   יחסי   עבודה   עם   כל   הגורמים   ושאל : ' אם   יש   אירוע   כל   כך   קשה   ואתה   לא   נותן   לי ללכת   אליהם   בזמן   הזה ,   איך   איראה   מחר   בבוקר מולם ... ' ?   לא   היה   לי   אלא   לשאול   אותו   אם אפשר   לסמוך   על   הבייביסיטר .   הוא   אמר   שכן , וישר   ירד   לשטח . " ר'   הוא   המנהל   האחרון   של   עודד   בשירות .   הוא מספר   על   היום   האחרון   בחייו   של   עודד ,   כשירד לשטח ,   אף   שלא   היה   אמור   להיות   שם   אלא החליף   רכז   אחר "   : המבט   בעיניים   כשביקשתי ממנו   ללכת   הספיק   לי .   הוא   ירד   בהתלהבות . דיברתי   אתו   כשהיה   בשטח .   עודד   איתר   את המפגע   ואמר   לי   'שמע ,   הוא   אצלי . '   שמעתי   את השמחה   בקול   שלו ,   את   התחושה   של   'עשיתי   את   זה . "'   אכן , עודד   איתר   את   המפגע ,   שקטף   את   חייו .   את   המחיר   משלמים כעת   כל   אוהביו   ואהוביו . הוא   תפקד   בצורה   מעולה ,   למד   מהר . הרגשתי   שסוף-סוף   יש   לי   מישהו   שאני יכול   לסמוך   עליו לא   איש   של   תודה   היית .   היית   איש   של עבודה .   הביטחון   זרם   בעורקיך   עוד   בטרם הגעת   אלינו המסירות   של   עודד   לעבודה   הייתה   בלתי   נדלית

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר