|
|
עמוד:35
הקוד של מטה משרד המלחמה . בחודש יולי נסע למחנה אלפרד ויל בניו-ג'רסי ושם לימד וכתב כמה מחקרים בתחום הקריפטולוגיה הצבאית . כיתות הלימוד שלו שימשו לאימונים אחת בשנה , והוא עצמו נעשה קצין מילואים ב . 1922- בביתו ובזמנו הפנוי , לאחר שעות העבודה , כתב את הספר ' מרכיבי הקריפטואנליזה , ' שהיה לספר יסוד לכל מפצחי הצפנים של הצבא לעתיד לבוא . ב1923- נעשה ספר זה לתקנון ההדרכה של צבא ארצות-הברית . בבית הספר של חיל הקשר , במחנה אלפר וויל , ניו-ג'רסי , לימד בכל שנה קורס בנושא פתרונות לקודים הצבאיים . הקורס בן השבועיים נערך מדי שנה ברציפות עד , 1930 ואז הוחלף בקורס בהתכתבות בנושאי קריפטוגרפיה וקרפטואנליזה . פרויקט נוסף שזכה לתשומת לבו של פרידמן ב1926- הייתה מכונת האניגמה . הוא השיג דוח על מכונת הצפנה זו מהצבא ההולנדי ואף רכש מכונה אחת ממקור אירופי . הוא עשה ניסיונות שונים לפצח מכונה זו בלי שישתמש במכונה דומה . במאי 1929 סגר שר החוץ הנרי סטימסון את מדור הקודים והצפנים של המודיעין הצבאי , שהוא היה הלקוח המרכזי שלו . מכאן ואילך עבר התחום לחיל הקשר "שירות המודיעין התקשורתי" . ( Intelligence Service Signal ) עם רס"ן אלברייט ייסד פרידמן את השירות שהוכפף לקצין קשר ראשי . על-פי המייסדים ( פרידמן ) עסק השירות בחיבור קודים וצפנים כלליים ולמבצעים מיוחדים , בהאזנה לתקשורת קווית ורדיו , באיכון תחנות שידור של האויב באמצעים גוניומטריים וכן פעלה בו מעבדה לפיתוח אמצעי איתור חשאיים . עם הקמת השירות אוחדו למעשה כל הגורמים שעסקו בצבא בתחומי התקשורת החשאית ואשר השתייכו לחיל המודיעין , הקשר ולשכת המפקד . פועלו של פרידמן נעשה מפורסם ביותר - מחבר פורה , מורה ועוסק בפיצוח צפנים - קריפטולוגיה . הישגיו הגדולים ביותר היו בפרסום שיטות מדעיות ומתמטיות לקריפטולוגיה והכנת מערכי שיעור וחומר לימוד ששימש דורות רבים . לעבודתו הייתה השפעה רבה על תחום הסיגינט ועל תחום אבטחת מערכות מידע . למן שנת 1930 עמד פרידמן בראש שירות הסיגינט של הצבא . ( Signal Intelligence Service ) בתחילת הדרך עדיין קיבל השירות את משאביו ממחלקת המודיעין של הצבא , אולם מהר מאוד החל פרידמן לפתח את השירות בהעסיקו כמה וכמה מפצחי צפנים שהסכימו להפוך עיסוק זה למקצוע וקריירה לכל החיים . אלה היו פרנק רואלט , ( Rowlett ) אברהם סינקוב וסולומון קולבק , מתמטיקאים צעירים ומבריקים . בהמשך הצטרפו אליהם סגן מרק רודס ( Rhoade ) שאומן אישית בידי פרידמן ואשר נעשה למדריך הראשי של השירות . שנות ה30- היו לפרידמן שנים מתסכלות . הוא התקשה לפתח את הארגון הצעיר נוכח קשיי התקציב וחוסר המודעות בצבא . מתוך חזון וראייה למרחוק הקים השירות ב , 1936- בפיקודו של פרידמן : בסיס האזנה ותקשורת במחנה מקינלי שבפיליפינים ובראשו הועמד סגן רודס ; בסיס האזנה בפנמה בפיקודו של סינקוב ; בסיס האזנה בהוואי בפיקודו של קולבק ; בסיסים נוספים הוקמו בסן פרנסיסקו ובמחנה סם יוסטון , טקסס . פלוגת ההאזנה הניידת הראשונה הוקמה במחנה מונמוט , ניו-ג'רסי . ב1934- הניח פרידמן את ידו על כמה מכשירי ערבול תקשורת של IBM שעמדו מבלי שימוש במטהו של ראש אג"א , והם שימשו אותו באופן סדיר לחיבור קודים בשביל הצבא . ב1935- שוכנע פרידמן לשכור מכונות אלה דרך קבע ולחלקן למפקדות הדיוויזיות ולאגפי המטכ"ל . זה היה הרעיון שלו להיעזר במכונות לחיבור קודים בשביל הצבא , והוא אף יישם רעיון זה בפועל . ב1939- ביקר פרידמן בבסיסי ההאזנה בהוואי ובפנמה וסייע בשינוים הארגוני . בתהליך השינוי הוצאו המכונות ממחלקות קציני הקשר הפיקודיים והועברו לשליטה ריכוזית של השירות בארצות-הברית . ספרו של יארדלי מ " 1931- הלשכה השחורה האמריקנית , " שבו תיאר את יכולתה של ארצות-הברית להאזין ולפצח צפנים , לא רק הביכה את האמריקנים אלא גרמה לאומות רבות ובהן היפנית להנהיג קודים וצפנים חדשים . בחלוקת העבודה בין הצבא לצי בארצות-הברית קיבל עליו הצי לטפל בקודים ובצפנים היפניים , חוץ מ"קוד ארגמן . " בפברואר 1939 נאמר לפרידמן לעזוב כל עיסוק אחר ולהתרכז בפיצוח קוד דיפלומטי מורכב זה . ב23- בדצמבר , 1939 אחרי שנבדק בדיקה רפואית , שוב גויס פרידמן בדרגת קולונל והוכן לנסיעה לאנגליה שהשתתפה במלחמה . אולם הנסיעה לא יצאה אל הפועל ובמקומה נלקח למחלקה הנירופסיכיאטרית בבית החולים ולטר ריד , כשהוא לוקה בעייפות נפשית קיצונית . צוין שעייפותו נבעה משעות רבות מאוד שבהן היה נתון בלחצי עבודה על פרויקטים מסווגים ביותר . ב22- במרס שוחרר מבית החולים וב1- באפריל 1941 שב לעבודה מלאה . בכך נסתיים סופית שירותו במדים והוא קיבל פטור בכבוד מחמת בעיות בריאות . אולם הוא המשיך לשרת בתפקיד הזה כאזרח . אחרי המלחמה קבעה ועדה רפואית שהוא כשיר לשירות צבאי ואפשרו לו פרישה מכובדת מהצבא בדרגת קולונל . ב , 1947- כשעבר לעבוד בשירות NSA שסייע בהקמתו , נתברר שפרידמן מעולם לא עבר תחקיר ביטחוני מאז מלחמת העולם הראשונה וכי הוא עדיין מוגדר ברשימות משרד ההגנה כ"עובד זמני . " לאחר המלחמה המשיך לעבוד כיועץ מיוחד ל . NSA- הוענק לו עיטור המופת האזרחי ועיטור הביטחון הלאומי ( היחיד מלבד אדגר הובר שהוענקו לו שני העיטורים . ( ויליאם פרידמן נפטר ב1969- ונקבר בבית הקברות הלאומי בארלינגטון . הרבה מהנעשה כיום בNSA- נשען על עבודתו החלוצית של ויליאם פרידמן . לעבודתו הייתה השפעה רבה על תחום הסיגינט ועל תחום אבטחת מערכות מידע
|
|