|
|
עמוד:4
22 שנים של תרומה ריאיון מנכ ל מל מ הפורש , שייקה דליות 22 שנים כיהן שייקה דליות כמנכ"ל המל"מ . הוא מדור המייסדים , הוגי הקונספט ומובילי הביצוע . כיום , בגיל , 68 לאחר 22 שנים של תרומה לקהילה , מפנה שייקה ביוזמתו את מקומו לדור החדש . במבט לאחור הוא נזכר בתחילת הדרך , כשהכול היה רק חול וחול וכשהיו כוונות רבות אך ידע מועט . כיום , המל"מ הוא מוסד ידוע בכל רחבי המדינה ומחוצה לה והוא משמש בית לקהילת המודיעין כולה ראיינו : עו"ד חיים בן-עמי , אפי מלצר עורכי מבט מל"מ שייקה דליות , שכיהן כמנכ"ל מל"מ במשך 22 שנים , בהתנדבות ומסירות אין קץ , הוא אחד מעמודי התווך האיתנים ביותר של המל"מ . כיום , לקראת פרישתו מהתפקיד , נאות שייקה לחשוף טפח מתהליכי הקמת המל"מ : בניית המבנה , גיוס הכספים וכל התלאות והשמחות שליוו את הדרך להקמת המוסד המפואר . ספר לנו על הקמת המל"מ . איך נולד הרעיון ? " בתחילה הייתה עמותת המשפחות השכולות של אמ"ן ששמה לה למטרה להקים אתר הנצחה לחלליה . באחד המפגשים העלה שלמה גזית את הרעיון לאגד את קהילת המודיעין להקמת פרויקט הנצחה משותף . מכאן נסללה הדרך . נציגי הגוף המשותף , שכלל גם עובדים פעילים , התכנסו ב'קריה' בשנת 1981 ושם הוחלט על הקמת עמותה . מאיר עמית נבחר ליו"ר העמותה , ואמ"ן קיבל עליו את הריכוז , התכנון ואת הטיפול בביורוקרטיה . מאז "ההכרזה" עסקתי בניהול פרויקט מבצעי בצדו האחר של כדור הארץ ותכננתי לצאת לגמלאות ב . 1983- בתחילת אותה שנה הזמין אותי מאיר עמית והסביר כי מאז קבלת ההחלטה בשנת 1981 הוא מתקשה להפוך את הניירת למציאות ממשית בשטח . הוא הציע לי , מאחר שאני מתעתד לצאת לגמלאות , להתנדב לפעילות כמנהל כללי . אמנם הייתי נוכח במפגש ב , 1981- אולם אודה כי באותה העת העיקה עליי ההתארגנות הפרטית שלי במערכת עסקית . ההצעה שהתגבשה הייתה שאעשה למען ביתי ובה בעת אטפל בפרויקט ההנצחה . החינוך בבית ובתנועת הנוער גרם לי כנראה לחוש מחויבות וקיבלתי עליי את האחריות . אז לא שיערתי כי המציאות תסחוף אותי להקצות למל"מ את מרבית זמני . כך התחיל הרעיון , אך כיצד הופכים רעיון כזה למציאות ? " את הדיונים הראשונים קיימתי בעיקר עם מאיר במשרדו . מצאתי כי הנושא בכללו מנוהל ומטופל בידי גורמי אמ"ן בלבד , לנוחיות שאר גורמי הקהילה . אחרי שנפגשתי עם ראשי הקהילה , החלטנו להקים "מנהלת" ומשרד חיצוני , שייצג בפועל את כלל הקהילה וכך היה . הייתה תחושה של שינוי באווירה , באחריות ובעשייה . השב"כ הקצה דירת משרד בעיר , אמ"ן סייע בכוח אדם ו'המוסד' תמך בבקשות ספציפיות . מכאן נעשה הפרויקט לקהילתי בפועל . הפעילות התפתחה בשלבים . כעבור זמן , כשהיינו כ20- חברים , החלטנו להרחיב את מעורבות החברים ואת מספר הוועדות . בתחילת הדרך היו רק ועדת תוכן , ועדת כספים , מבקר פנים , יועץ משפטי ורואה חשבון . מתוך כוונה לשתף את מירב החברים באחריות ועקב העובדה שהיקף העשייה התרחב בהתמדה , שונה במשך השנים המבנה הארגוני של העמותה לבלי הכר , וכיום פועלות בו ועדות רבות : הנצחה , מורשת , מימון וכספים , משאבים , פעילות חברים , קשרי ציבור ועוד עשרות פרויקטים שהאחריות לביצועם מוטלת על כתפי כ120- חברים . אחד המסמכים הראשונים שיזמנו היה "לוח סמכויות , " שהתבסס על התקנון הראשון ששונה פעמיים ואשר נהפך מאוחר יותר ל"קובץ הנהלים" הידוע . כעבור שנה התחלנו בתכנון ובהפקה של תכנית עבודה ותקציב שנתי . עם ההתארגנות וההתבססות של מנהלת מסודרת , בד בבד טיפלנו בגיוס קבוצת תורמים מחו"ל . המטפלים הראשונים להם השקתי בנושא היו מאיר עמית , אהר'לה יריב וויויאן ( חיים ) הרצוג . זאת הייתה התשתית ונקודת המוצא שאפשרה את הקמת האתר . במרוצת הזמן השתלבתי בקבלת האחריות המעשית ובהרחבת קבוצת התורמים שאנו מכנים "ל"ו צדיקים . " אלמלא קבוצה זו , לא היינו מצליחים במשימה ! הם שגרמו לנו שינוי מחשבתי מהותי , בהסתייגם משם העמותה הראשון "מפעל הנצחה , " שכן לדעתם אחריות ההנצחה חלה על המדינה . הם הדגישו את מחויבותם לתמוך בחינוך ובהנחלת מורשת . כך , אחרי בחינות ודיונים , נהפכנו למל"מ , הפועל כאתר חינוכי ייחודי להנחלת מורשת ולהנצחה . חשוב לי לציין כי מוטיב ההנצחה באמצעות הכשרת מרכז חי , דינמי , תוסס ופעיל , היה ראשוני ומיוחד במינו בארץ והוא שימש מקור לחיקוי לעמותות אחרות שקמו בתקופות מאוחרות יותר . החינוך בבית ובתנועת הנוער גרם לי כנראה לחוש מחויבות וקיבלתי עליי את האחריות . אז לא שיערתי כי המציאות תסחוף אותי להקצות למל"מ את מרבית זמני
|
|