|
|
עמוד:42
עשר שנים למותו של יוסף הרמלין 1994-1922 דמותו של יוסף הרמלין ז"ל , האיש שעיצב , חינך וגיבש דורות על-פי דרכו המוסרית והממלכתית דוריס לילינג עיתונאית העומד בראש ארגון כמו שירות ביטחון כללי , צריך שיתגלמו בו תכונות מנהיגות ייחודיות , שיש בהן מידה של תכונות מנהל ומידה של תכונות מפקד . היכולת להנהיג ציבור של אנשים , אזרחים מן השורה , למשימות ולפעילויות מורכבות , מצריכה ידיעה ברורה של המטרה , ביטחון מלא שהדרך שנבחרה היא הדרך הנכונה ואמונה בהשגת המטרה . אך אין די בכך . מנהיג טוב נמדד גם ביכולת להעביר כל זאת לכפופים לו . מי שמצליח להשרות את הביטחון המלא ואת האמונה ולהצעיד את כולם למטרה , הרי האתגרים הניצבים בפניו אינם בלתי אפשריים . מעטים המנהיגים שנתברכו ביכולות אלה : שקט , נועם הליכות , רוגע , שיקול דעת , שליטה בפרטים , יושר , אמינות וצניעות . יוסף הרמלין ז"ל נתברך בכולן . הוא נולד בשנת 1922 בווינה , אוסטריה , ושם למד בבית ספר יסודי ובבית ספר תיכון , והיה חבר בתנועת הנוער ' מכבי הצעיר' ובאגודת הספורט 'הכוח . ' ב . 1939- עלה לארץ ולמד בבית הספר החקלאי בבן שמן . בזמן לימודיו הצטרף לארגון ' ההגנה' וסיים קורס מפקדי כיתות . 1946-1941 שירת בצבא הבריטי , בגדוד השני של הבריגדה . ב1948- התגייס לצה"ל , עסק בהכשרת לוחמים והשתתף בקרבות שונים ובהם מבצע 'נחשון . ' בשירותו שימש מפקד פלוגה מסייעת בגדוד . 58 בפברואר 1949 הצטרף לשירות הביטחון , תחילה כקצין ובהמשך כאזרח . בתקופת שירותו מילא מגוון תפקידי פיקוד , עד שמונה , בשנת , 1960 לסגן ראש השירות . בשנת 1964 מונה לראש השירות וכיהן בתפקיד זה עד . 1974 משפרש מראשות השב"כ כיהן בתפקידים ציבוריים וממלכתיים , בין השאר כשגריר ישראל באיראן וכשגריר ישראל בדרום אפריקה . ב , 1986- בצל פרשת 'אוטובוס , ' 300 נקרא "אל הדגל" לסייע לשירות להיחלץ מהמשבר ומונה שנית לראש השירות , תפקיד שמילא עד . 1988 יוסף הרמלין נפטר ב12- בספטמבר . 1994 בכיר בשב"כ ששירת בתקופתו של הרמלין מספר " : הרמלין היה מנהיג משכמו ומעלה . הוא היה איש שניחן בנחישות שקטה , נחישות של שקט . הוא תמיד שידר תחושה שאנחנו יודעים מה אנחנו צריכים ומה המטרות שלנו , ואמונה מה מותר ומה אסור ולאן פנינו מועדות . הכפופים לו ידעו כל הזמן ידיעה שלמה שהכול זורם בנהר העשייה ובכיוון הנכון . בתקופת שירותו , אי-ודאות לא הייתה מנת חלקנו . התחושה שהוא ידע להשרות , שיש מי שדואג , שיש מי שיודע את הפרטים ושההחלטות שמתקבלות הן ההחלטות הטובות ביותר במצב הנתון , גרמו לכולם לחוש אחדות בעשייה ובהשגת המטרה , ובדרך זו המטרות שהציב אכן הושגו . " בתקופתו של הרמלין ידע השירות כמה אירועים דרמתיים : מלחמת ששת הימים ואחריה הכניסה לחבלי ארץ יהודה , שומרון ועזה ; מהפכת הטרור הערבי ( שלימים כונה פח"ע - פעילות חבלנית ערבית , ( ובמרוצת השנים נהפכה מטלה זו , מלבד סיכול חתרנות מדינית , למטרה מרכזית . הרמלין הגדיר את המטרות , התווה את הדרך והוביל את השירות בהגדירו כללים ברורים . תורת הפעלת המקורות ( סוכנים , מודיעים , סייענים ואף אמצעים אחרים ) שונתה והותאמה אף היא . בתחום זה לא היה ממי ללמוד , מלבד לקחי המציאות , ואיש לא התאים לכך יותר מיוסף הרמלין . הרמלין , שניחן בהיגיון חד ובנחישות הדעת , הצליח , בעזרת מפקדים מנוסים בתחום הערבי ובתחום המודיעין , לסכל פעילויות חבלניות עוינות ( פח"ע ) ומנע מהן להיהפך לתופעה . כך היה עד מלחמת של"ג . " למרות כל הקושי , התחושה החזקה ביותר שזכורה לי מאותה תקופה , הייתה שאין מה לדאוג ואנו נוכל להם ונצליח . בהנחייתו של הרמלין , כל הדרגים התארגנו , ובשיתוף פעולה מלא וחדוות עשייה הוגשו לו תכניות והוא נתן את אישורו והכול באווירה נעימה ורגועה , " מוסיף אותו בכיר . הרמלין - איש בלא השכלה פורמלית ובלי תעודות מרשימות , אך אוטודידקט מוכשר - הצליח גם במשימות המורכבות של סיכול ריגול מזרח אירופי או אחר . כאן עמדו לו הידע והניסיון שרכש , המגעים שקיים עם ראשי שירותים זרים ובייחוד יכולתו העצומה ללמוד , לקרוא ובעיקר ליישם . אותו בכיר מעיד " : הרמלין אמנם לא היה למדן בהיבט התורתי-תאורטי ולא היה מומחה לניהול ארגוני , ונכון שלא בא מהמגרש התאורטי של האקדמיה , אך היה איש של תרבות , חכם מאוד וסקרן בלתי נלאה , וחכמתו סייעה לו בהרבה מצבים קשים . " כאמור , בשנת 1974 פרש הרמלין מהשירות ואחר כך כיהן בתפקידים ציבוריים וממלכתיים . בשנת 1984 / 5 הכה בשירות שבר גדול עקב פרשת קו . 300 שררה אווירת אנדרלמוסיה והרגשה שהשב"כ נקלע לדרך בלא מוצא . זה היה אך צפוי שהרמלין הוא שייקרא לאחות את השברים ולחבר את הפאזל מחדש . הוא שב לעמוד בראש הכפופים לו ידעו כל הזמן ידיעה שלמה שהכול זורם בנהר העשייה ובכיוון הנכון
|
|