מודיעין וספר

עמוד:37

מודיעין וספר Reviving Phoenicia : Asher Kaufman , ( London : I . B . Tauris , 2004 ) . The Search for Identity in Lebanon 255   עמודים הספר   עוקב   אחר   ההתפתחויות   החברתיות ,   הרעיוניות והפוליטיות   של   מיתוס   המוצא   הפניקי   בלבנון   מאמצע המאה   ה . 19-   ועד   סוף   המאה   ה . 20-   הספר   מתחקה   אחר תפקיד   שכבת   המשכילים   החילונית   הסורית-לבנונית   שחיה בביירות ,   באלכסנדריה   ובאמריקה   בסוף   המאה   ה19-   בעיצוב המיתוס   הזה   ובהפצתו .   הספר   גם   עוסק   בתפקיד   המכריע שמילא   המיתוס   הפניקי   בתהליך   הקמתה   של   לבנון   הגדולה ב . 1920- בספר   מודגש   מקומם   של   המסדר   הישועי   ושל   הנציבות הצרפתית   העליונה   בהפצת   הרעיון בשנות   המנדט   הצרפתי .   פרק   שלם בוחן   את   עבודותיהם   הספרותיות   של מפיצי   המיתוס   ומתנגדיו .   לבסוף ,   הספר סוקר   כיצד   שימש   המיתוס   הזה מעצמאות   לבנון   ב1943-   ועד   ימינו , והוא   מראה   שלמרות   ההתנגדות   הרבה לפניקיות   חדר   המיתוס ,   מבחינות מסוימות ,   אל   מרכז   הנרטיב   הלאומי הלבנוני . מהנכבה   לנכסה :   הסכסוך   הערבי-ישראלי והבעיה   הלאומית   הפלסטינית   , 1967-1957 דרכו   של   נאצר   למלחמת   ששת   הימים משה   שמש ;  הוצאת   ספרים   של   אוניברסיטת   בן-גוריון בנגב ,   מכון   בן-גוריון   לחקר   ישראל ,   קריית   שדה   בוקר ; 850   עמודים . התקופה   הנדונה   בספר   ( 1967-1957 )   מתחילה   לאחר   מלחמת סיני-מערכת   סואץ ,   עם   הופעתו   של   נאצר   כמנהיגו   הבלתי מעורער   של   העולם   הערבי   ועלייתה   של   הבעיה   הפלסטינית למרכז   השיח   הערבי ,   ומסתיימת   במלחמת   ששת   הימים ובגיבושה   של   אסטרטגיה   ערבית   חדשה   לסכסוך הערבי-ישראלי ,   בפסגה   הערבית   בח'רטום  ( אוגוסט   . ( 1967 הספר   סוקר   את   התקופה   שבין   ה'נכבה'   הערבית-פלסטינית של   1948   ובין   ה'נכסה -   '   התבוסה   הצבאית   הערבית   ביוני . 1967 כמה   מסקנות   עולות   ממחקר   זה :   תוצאות   מלחמת   סיני   החריפו   את   הסכסוך הערבי-ישראלי . בעיית   פלסטין   נעשתה   לנושא   מרכזי   במדיניות הבין-ערבית   ובמדיניותן   של   מדינות   ערב   בנוגע   לסכסוך .   הגורמים   למלחמת   ששת   הימים   היו   תהליכים אסטרטגיים   שהתפתחו   אחרי   מלחמת   סיני   -   במסגרת הסכסוך   הערבי-ישראלי   בכלל   והבעיה   הפלסטינית   בפרט -   ולא   רק   מאורעות   13   במאי   , 1967 היום   שבו   התריעו   הסורים   לפני   מצרים על   ריכוזי   צה"ל ,   כביכול ,   בגבולם ,   כדי לתקוף   את   סוריה .   נאצר   הוביל   ביודעין   את   מצרים ואת   העולם   הערבי   למלחמת   ששת הימים .   הוא   שקל   היטב   את   משמעותו של   כל   צעד   שנקט   לקראת   המלחמה למן   14   ביוני   , 1967   גם   שטעה בשיקוליו . התפוצצה   החבילה .   חאפז   נפטר   שעות   מספר   אחר   כך   בבית חולים .   סגנו   עריידי   וטלאלקה   נפצעו   קשה   ונשארו   נכים לצמיתות ;  טלאלקה   התעוור . עכאווי   נחקר   כמובן ,   אך   שוחרר   ואף   הוחזר   לתפקידו   לאחר שהבינו   המצרים   שהיה   חלק   מסיפור   עוקץ .   ארגמן   מספר כי   לאחר   הפיצוץ ,   ולשמע   עדותו   של   עריידי ,   מיהר   התובע הכללי   של   הרצועה   לחקור   את   עכאווי .   בחיפוש   שעשו בביתו   ובמשרדו   לא   נמצא   מכשיר   האלחוט   או   כל   עדות אחרת   להאשימו   בריגול .   עכאווי   הכחיש   כל   קשר   לפרשה . אשר   לכרטיס   הביקור   שלו ,   טען   כי   הוסרה   מהכרטיס   הפינה שבה   נהג   לרשום   את   שם   מקבל   הברכה .   לתובע   לא   הייתה סיבה   שלא   לקבל   את   גרסתו . כעבור   יומיים ,   ב13-   ביולי   , 1956   פורסמה   הודעה   בעיתון המצרי   'אל-אהרם'   במקום   מוצנע "   : ביכבאשי  ( אלוף   משנה ) מוצטפא   חאפז ,   שהיה   מוצב   ברצועת   עזה ,   נהרג   בעלות רכבו   על   מוקש ...   היה   מגיבורי   מלחמת   פלסטינה ,   לחם לשחרורה .   ההיסטוריה   רשמה   לזכותו   מעשי   גבורה .   שמו זרע   פחד   ובהלה   בישראל . " בדוח   ועדת   החקירה   המצרית   שהוגש   לנשיא   נאצר   נכתב : " זה   היה   תכנון   שטני   של   המודיעין   הישראלי   שאנשיו   ניצלו את   טיפשותו   של   טלאלקה   ועשוהו   מכשיר   לביצוע   מזימה שפלה .   טלאלקה   לא   הבין   כלל   במה   מדובר   ולכן   לא   חשש לשאת   את   הפצצה   בתחתוניו .   המודיעין   הישראלי   פעל בפקחות   ובדרכים   עקלקלות . "   הדוח   הזה   נתפס   בין   מסמכי השלל   בעזה   אחרי   מבצע   קדש ,   אך   מצרים   מעולם   לא הודתה   בפה   מלא   שישראל   שמה   קץ   לחייהם   של   ראשי ה'פדאיון . ' העיתונות   הישראלית   בחרה   לרמוז   שטלאלקה   נרצח   בידי פליטים   פלסטיניים ,   משום   ששלח   פלסטינים   כה   רבים   אל מותם   בישראל   בפעילות   'פדאיון . '   חיסולו   של   חאפז   מוצטפא ופציעתו   הקשה   של   הנספח   המצרי   בירדן   צלאח   מוצטפא תרמו   תרומה   מכרעת   להפסקה   כמעט   מוחלטת   של   כל פעילות   ה'פדאיון'   בישראל .   חמישה   ימים   לאחר   מכן   הלאים נאצר   את   תעלת   סואץ ,   צעד   אחרון   בשרשרת   פעילות   טרור נגד   ישראל   שהביא   למלחמת   סיני . יוסף   ארגמן ,   שכתב   על   הפרשה   ואשר   ראיין   את   המעורבים בה ,   טוען   שעד   היום   סבורות   הנפשות   הפועלות   שחיסולם של   ראשי   ה'פדאיון'   היה   הדרך   היחידה   להפסיק   את   שפיכות הדמים   ואת   הטרור   האכזרי   של   חוליות   ה'פדאיון . '   אפילו בן-גוריון ,   למרות   תחושותיו   החזקות   נגד   פעילות   כזו ,   הודה לדיין   בקבלת   פנים   חגיגית   לכבוד   הצלחת   המבצע   המורכב , בביתו   שבצהלה . מוצטפא   חאפז   נולד   באלכסנדריה ,   בן   34   היה   במותו   ונחשב לאחד   המוחות   הגדולים   והמוערכים   בצבא   המצרי .   נאצר עצמו   בא   ללחוץ   את   ידו   בעזה   לאור   הצלחת   ה'פדאיון'   כנגד ישראל .   חאפז   מונה   לתפקידו   בשנת   1949   ומשימתו   הוגדרה ' הפעלת   כל   פעולות   הריגול   בתוך   ישראל ,   הריגול   הנגדי ברצועה   ופיקוח   על   האוכלוסייה   הפלסטינית . ' חאפז התכופף להביט בנייר שנשמט ואז התפוצצה החבילה . חאפז נפטר שעות מספר אחר כך בבית חולים זה היה תכנון שטני של המודיעין הישראלי שאנשיו ניצלו את טיפשותו של טלאלקה ועשוהו מכשיר לביצוע מזימה שפלה

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר