מורשת מה ידע ה-C.I.D על ארגון 'ההגנה'?

עמוד:30

לאחר   מכן   הופצו   כרוזים   מטעם   'ההגנה'   לגינוי   האצ"ל , בהדגשת   הנזק   שגורמת   פעילותו   לנושא   הציוני .   בכרוזים הוצהר   שאין   לאצ"ל   כל   קשר   עם   'ההגנה . ' בראשית   נובמבר   1944   יצא   דוח   מיוחד   בקהיר   בנושא   ארגוני המחתרת   היהודיים   בארץ-ישראל .   בדוח   הוענקה   ל'הגנה' חשיבות   גדולה   מאוד   וצוין   בו   שיש   לה   יכולת   טובה   מאוד בתחומי   הארגון ,   האימונים ,   הנשק   ומיומנויות   הלחימה . סוכן   ה C . I . D-   מסר   לשולחיו   באמצע   אוקטובר   1944   על התארגנות   ה'הגנה'   בערים   הגדולות ,   לצורך   המאבק   בטרור היהודי . בולט   מאוד   שכמעט   שאין   ה C . I . D-   מזכיר   את   נושא   ה"סזון" ושיתוף   הפעולה   של   'ההגנה'   והפלמ"ח   עם   הבריטים   במאבק באצ"ל .   רק   ב24-   באפריל   1945   ערך   ג'ילס   סיכום   בנידון . לפיו   העבירה   'ההגנה'   רק   שמונה   חטופים   לידיהם .   רק   יעקב פרשטיין  ( אלי   תבין )  נשאר   כעת   בידי   'ההגנה . '   ג'ילס   הוסיף ואמר   שהיעדר   פעילות   טרור   מצד   האצ"ל   מהסתיו   שחלף הייתה   עדות   להישגים   בפעולה   נגד   טרור .   עם   זה ,   את הכישלון   להילחם   באנשי   הלח"י   הסבירו   אנשי   הסוכנות היהודית   ברמת   המידור   הגבוהה   ובחשאיות   הקבוצה . המידע   שהגיע   לידי   ה C . I . D-   מהיישוב   המאורגן ,   נכתב בסיכום ,   אף   שהיה   כרוך   במה   שהוגדר  ( אפילו   על   ידי   גורמים ביישוב )  כפעולת   טרור ( כמו   חטיפות ,   חיפושים לא   חוקיים ,   גירוש ממקומות   עבודה ,   מבתי ספר   וכדומה -  (   בהחלט הפיק   תוצאות   במלחמה באצ"ל .   המידע   הביא לידי   מעצר   חברים חשובים   באצ"ל ,   כמו מרידור ,   ולתפיסת   חומרי נפץ   ותחמושת .   יש   מקום להניח   באופן   לא   מפתיע , המשיך   ג'ילס ,   שחלק מה"סליקים"   של   הנשק נפלו   לידי   'ההגנה'   ולא הועברו   לרשויות . לדברי   ג'ילס ,   כישלון המאבק   ב'קבוצת   שטרן' נשאר   בלא   הסבר . המאבק   בקבוצה ,   מחוץ לגבולות   ארץ-ישראל ,   כמו   במצרים ,   הצליח .   לעומת   זאת הקבוצה   בארץ-ישראל   נותרה   בלא   פגיעה .   מקורות   רבים של   ה C . I . D-   טענו   שהכישלון   בעניין   'קבוצת   שטרן'   היה תוצאת   ההסכם   בין   'ההגנה'   ל'קבוצת   שטרן '   : ' ההגנה'   לא תמסור   את   אנשי   שטרן   תמורת   הפסקת   פעילות   טרור   מצד הקבוצה . מהר   מאוד   עבר   ה C . I . D-   לסדר   היום ,   ועם   פטירת   אליהו גולומב   ב11-   ביוני   1945   עלה   רצון   ברור   לדעת   מי   יהיה יורשו .   ה C . I . D-   עקב   בערנות   אחר   הרעיונות   שהועלו   בנוגע ליורשו   של   גולומב .   לפי   הסוכן   , Y . 40   כוחה   של   'ההגנה' ביישוב   היה   גדול   כל   כך ,   עד   שכל   מינוי   של   מורה   במחלקת החינוך   של   'הוועד   הלאומי'   היה   טעון   את   אישורה .   לכן מינוי   מחליף   לגולומב   ירמוז   על   הלך   הרוח   ביישוב .   הרצון לדעת   את   זהות   מנהיג   ארגון   'ההגנה'   היה   מובן ,   והבריטים עשו   מאמצי   איסוף   רצופים   לצורך   כך .   עם   הזמן   עלו   שמות נוספים :   יחזקאל   סהר ,   יעקב   דוסטרובסקי   וישראל   גלילי . כשהתחלפה   הממשלה   בלונדון   ביולי   1945   ועלתה   לשלטון ממשלת   הלייבור ,   החלו   תקוות   לשינוי   במדיניות   'הספר הלבן . '   אך   משהובן   שבווין   ואטלי   לא   מתכוונים   לשנות   את מצב   העניינים   מהר   כל   כך ,   החלה   ביישוב   התארגנות   למאבק בממשל   הבריטי   בארץ-ישראל   במסגרת   של   תנועת   המרי העברי . ב11-   בנובמבר   1945   העביר   ה D . S . O-   מידע   על   ההתארגנות החדשה   של   היישוב   לקראת   הבאות :   קודם   כול ,   שרתוק ששהה   בלונדון ,   נותר   במיעוט   והתנגד   לפעולות   האחרונות . ועוד :   ביישוב   הבינו   שלאחר   הפרעות   האחרונות   בקהיר ובטריפולי ,   אין   ליהודים   תקווה   במצרים   ובלוב . ב12-   בנובמבר   1945   הוציא   ריצ'ארד   קטלינג   סיכום   מיוחד בנושא   ההתנגדות   היהודית .   לדעתו ,   מבחינת   רוב   הציבור היהודי ,   ההתקפה   על   סיירות   המשטרה ,   על   מערכת   הרכבות ועל   מתקני   הזיקוק ,   באה   בהפתעה   מוחלטת .   נראה   לכאורה שאירועי   עתלית ,   כפר   גלעדי   ורובע   מונטיפיורי   בתל   אביב , שהתרחשו   במהלך   אוקטובר ,   יימוגו ,   והייתה   תחושה   כללית שגל   הטרור   הבא   לא   יבוא   לפני   ההכרזה   הצפויה   מלונדון על   מדיניות   חדשה .   רמת   המבצעים   ועוצמתם   הפליאו   את רוב   היהודים   והם   לא   מצאו   הסבר   או   מניע   לביצועם .   עם זה   היישוב   לא   קיבל   זאת בעוינות   כמקודם , באירועי   טרור   של האצ"ל   ו'קבוצת   שטרן . ' לאחר   בחינת   ממצאי הפעולות ,   הציבור   היהודי הגיע   לידי   מסקנה   שהן היו   תוצאת   איחוד   כוחות בין   'ההגנה , '   האצ"ל ו'קבוצת   שטרן . '   לדעת בכיר   בסוכנות ,   שעמו שוחח   ה C . I . D-   לאחר האירועים ,   החליטה ' ההגנה'   על   המועד   מתוך תחושה   שבסמוך   לו תוכרז   המדיניות   החדשה של   הממשלה ,   מדיניות שאינה   מקובלת   על הציונות .   הוחלט   לתקוף את   רשת   מסילות   הברזל , פעולת   מחאה   על   כי   היישוב   אינו   מקבל   מדיניות   שאינה צודקת .   הסיירות   הותקפו   כרמז   לאי-שביעות   הרצון   ממדיניות הפוגעת   בעלייה . עוד   הוסיף   המקור   בסוכנות   היהודית   ש'ההגנה'   ידעה   על התכנית   של   האצ"ל   והלח"י ,   ואף   ביקשה   מהאצ"ל   לבצע   את התקפתו   עמה   באותו   הלילה .   לא   ברור   אם   מסרה   לאצ"ל על   תכניותיה .   אשר   ל'קבוצת   שטרן , '   נעשה   ניסיון   כושל למנוע   את   הפעולה . בהמשך   הסיכום   הציג   קטלינג   מידע   נוסף   שעמד   לרשותו . המקורות   הללו   אישרו ,   פחות   או   יותר ,   את   רוב   דבריו   של הבכיר   בסוכנות .   לפי   שידורי   'ההגנה'   הלא-חוקיים ,   היא קיבלה   עליה   את   האחריות   על   תקיפת   הסיירות   ומסילות הברזל .   כאן   נקט   קטלינג   לראשונה   את   הביטוי   - " R esistance M ovement J ewish"   היא   שנטלה   את   האחריות .   לפי , 21 . 8 . 1946 מצור על קיבוץ שדות ים , הפלי"ם . בעקבות הפיצוץ שבוצע בספינת גירוש המעפילים ה'רויאל אמפייר'

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר