דילמות מודיעיניות בלוחמה בטרור

עמוד:24

דילמות   מודיעיניות   בלוחמה   בטרור המודיעין שנאסף במאבק בטרור , מעצם טיבו ומעצם יישומו מעלה דילמות לפני סוכנים ומפעילים גם יחד . מה הדרך המיטבית להפעלת אמצעי המודיעין בכל הנוגע להתמודדות עם הטרור ? ד"ר בועז גנור מנכ"ל המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבין-תחומי הרצליה חוקרים   רבים   חלוקים   בדעתם   על   אפקטיביות   הצעדים ללוחמה   בטרור ,   אולם   נראה   שהם   תמימי   דעים   באשר לחשיבות   העליונה   של   הפעילות   המודיעינית   בסיכול   פיגועי טרור .   הפעלה   שוטפת   ונכונה   של   אמצעים   מודיעיניים   בכל הנוגע   להתמודדות   עם   טרור   מסייעת   בזיהוי   המעורבים בטרור   בכל   הרמות ,   באיתור   דרכי   ההספקה ,   מקומות   המקלט , מקורות   הגיוס ,   אמצעי   הלחימה   ודרכי   המימון   של   הטרור . המודיעין   מאפשר   להתריע   מפני   פיגוע   שעומד   להתרחש ומספק   את   המידע   הדרוש   לסיכולו ;  הוא   מסייע   בניהול מצבי   משבר   ומספק   מידע   הנדרש   לביצוע   פעילות   של   לוחמה בטרור   ועוד . יש   שלושה   סוגי   מודיעין   עיקריים   הרלוונטיים   להתמודדות עם   הטרור '   : מודיעין   התרעתי '   , ' מודיעין   מבצעי'   ו'מודיעין פלילי-ענישתי . '   המודיעין ההתרעתי   נועד   למנוע   הפתעה ולאפשר   לכוחות   הביטחון   להתארגן   ולאבטח   מטרות   פיגוע אפשריות   ולנקוט   צעדי   סיכול   אחרים .   המודיעין המבצעי מאפשר   לכוחות   הביטחון   לאתר   ולזהות   ארגוני   טרור וטרוריסטים   ולהכיר   את   מקור   כוחם   ומשאביהם   באופן שיאפשר   לתכנן   פעולות   כלפיהם .   המודיעין הפלילי-ענישתי מספק   את   הראיות   הנדרשות   בבית   המשפט   על   מנת   להרשיע את   הטרוריסטים . ככלל ,   איסוף   המידע   המודיעני   מתמקד   בשני   תחומים : ' מודיעין   אסטרטגי'   ו'מודיעין   טקטי . '   המודיעין   האסטרטגי כולל   מידע   על   ארגוני   הטרור :   זהות   המנהיגים ,   הפעילים והסייענים ,   האידאולוגיה   והמוטיבציות   של   הארגונים ,   המבנה ההיררכי   ומסגרות   הפעולה   שלהם ,   תשתית   הארגון ,   מדיניות הפיגועים   ודרכי   פעולתם   ועוד .   למודיעין   האסטרטגי   תפקיד מרכזי   נוסף   -   הוא   משמש   נקודת   מוצא   לאיסוף   המודיעין הטקטי ,   הכולל   בין   השאר   פרטים   על   פיגועים   קונקרטיים מתוכננים   וכן   מידע   על   מהלך   פיגועים   בעת   התרחשותם . המודיעין   הטקטי   משמש   בסיס   חיוני   לכל   פעילות   אופרטיבית -   התקפית ,   הגנתית   ומשפטית-ענישתית .   בפעילות   התקפית יתורגם   המודיעין   הטקטי   למודיעין   לקראת   מבצע   צבאי ( מל"מ ;(  בפעילות   הגנתית   ישמש   המודיעין   הטקטי   מודיעין מסכל  ( התרעה   מפני   פיגוע   טרור   מסוים ;(   ובפעילות המשפטית-ענישתית   הוא   נדבך   חיוני   לאיתור   חשודים , להעמדתם   לדין   ולהרשעתם .   המודיעין   הטקטי   הוא   גם   בסיס חשוב   ליצירת   הרתעה   בכל   אחד   מסוגי   הפעילות   הנדונים -   הרתעה   התקפית ,   הרתעה   הגנתית   והרתעה   ענישתית .   ככל שהמודיעין   מדויק   יותר   וככל   שהוא   מאפשר   פעילות   מבצעית מוצלחת   יותר ,   כך   גדלה   מידת   ההרתעה   של   פעילות   זו . מרכזיות   תחום   היומינט   באיסוף   מודיעין   נגד   טרור   מציב לעתים   בעיה   מוסרית-חוקית   שעיקרה   הצורך   להפעיל   מקור מודיעין   שהוא   עצמו   מעורב   בפעילות   בלתי   חוקית .   השאיפה לבסס   את   מעמדו   של   מקור   המודיעין   בארגון   ולקדם   אותו בהיררכיה   הארגונית   עלולה   להציב   את   מפעיליו   בפני   דילמה קשה   -   מה   מותר   ומה   אסור   לסוכני   מודיעין   לעשות   כדי לחזק   את   מעמדם   בתוך   ארגון   הטרור   וכדי   לבסס   את אמינותם ? מבחינה   ערכית-מוסרית   נראה   שאין   להעסיק   סוכן   שהפעלתו מחייבת   פעולות   שאינן   כחוק   ופעולות   שעלולות   לפגוע באחרים ,   אלא   אם   כן   פעולות   אלה   מבוקרות   וברור   מראש שלא   תהיה   בעטיין   פגיעה   של   ממש .   אולם   החלטה   גורפת כזו   עלולה   לפגוע   קשה   בהפעלת   הסוכנים ,   מאחר   שארגון הטרור   עלול   לדרוש   מעשה   בלתי   חוקי   כמבחן   קבלה   או מבחן   נאמנות   לארגון ,   וכך   לנפות   משורותיו   את   סוכני המודיעין .   המדד   שמוצע   לפתרון   הדילמה   הוא   בחינת   משקל העבירה   שעלול   הסוכן   לעבור   וכן   מידת   הסכנה   הכרוכה   בה לפגיעה   בגוף   או   ברכוש ,   מול   התועלת   שבחשיפת   פעילות הארגון   ובסיכול   פיגועיו .   בדילמה   כזו   יש   כנראה   לתת   לגוף בעל   השכלה   משפטית   נדרשת   ויכולת   הבנה   מבצעית , לשקול   אם   להתיר   את   הפעלתו   של   סוכן   המודיעין . דילמה   אחרת   שיש   להביא   בחשבון   היא   "זמן   המדף   הקצר של   מקור   המודיעין . "   מודיעין   שנאסף   על   מדינה   עוינת   נשמר לאורך   זמן   והוא   משמש   מכשיר   אסטרטגי   למעשה   רק   פעם אחת   -   בעת   מלחמה .   לא   כן   המודיעין   שנאסף   במאבק   בטרור , שמטרתו   לסכל   פיגועי   טרור   ולפיכך   הוא   מיושם   באופן אופרטיבי   ויום-יומי .   עצם   השימוש   במידע   המודיעיני המתקבל ,   הן   לצורך   סיכול   פיגועי   טרור   מתוכננים   והן   לשם תכנון   וביצוע   של   פעילות   התקפית   נגד   הטרור ,   מציב   את מקור   המודיעין   בסכנה   מוחשית   של   חשיפתו   בידי   ארגון הטרור   עצמו . כך   למשל   אם   מתקבל   מידע   מודיעיני   על   כוונתו   של   מאן דהוא   לבצע   פיגוע   טרור   ביעד   מסוים   ועקב   כך   נעצר   המחבל או   מוקמים   מחסומים   בדרך   ליעד   הפיגוע   ומתוגברת   האבטחה ביעד   עצמו ,   הרי   יש   בכך   משום   סימן   שנחשפו   כוונות   הארגון לפגע   וכי   חדרו   לתוכו   מקורות   מודיעין   של   האויב .   כמו   כן בפעילות   התקפית ,   כגון   סיכול   ממוקד ,   הדורשת   מידע מודיעיני   קונקרטי   ועדכני .   אין   תמה   אפוא   שהדבר   הראשון שעושים   בדרך   כלל   ארגוני   הטרור   לאחר   פעילות   התקפית הוא   פתיחה   בחקירה   מקיפה   וכוללת   לאיתור   מקור   המודיעין שמסר   את   המידע   הנדרש   לפעולה . דילמת   "זמן   המדף   הקצר   של   מקור   המודיעין"   אינה   פתירה ביסודה .   הצורך   הטקטי   המיידי   להשתמש   במידע   המודיעיני שנאסף ,   לשם   הצלת   חיי   אדם ,   מציב   בדרך   כלל   את   שאלת עצם השימוש במידע המודיעיני המתקבל מציב את מקור המודיעין בסכנה מוחשית של חשיפתו בידי ארגון הטרור עצמו מה מותר ומה אסור לסוכני מודיעין לעשות כדי לחזק את מעמדם בתוך ארגון הטרור ? * מאמר זה הוא תמצית פרק ג , דילמות מודיעיניות בלוחמה בטרור , בספרו של בועז גנור "מבוך הלוחמה בטרור - כלים לקבלת החלטות , " בהוצאת מפעלות המרכז הבין-תחומי

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר