|
|
עמוד:18
יעקובה כהן : ממעצבי המודיעין הישראלי יעקובה כהן , מחנך , סוכן , לוחם ומסתערב בכל רמ"ח איבריו , יישם הלכה למעשה את הערך שהתחנך עליו : "לפקודה תמיד אנחנו" בירנית מלצר עורכת משנה ב13- באוקטובר הקרוב תמלא שנה להילקח מאתנו יעקובה כהן ז"ל . לפני כ21- שנה , במוצאי יום הזיכרון , כשהוזמן להדליק משואה בהר הרצל , נחשף לציבור טפח מעשייתו הביטחונית והמודיעינית מאז התגייס לפלמ"ח ב . 1942- על קברו ספדו לו בהתרגשות , בחיבה ובהערכה ראש אמ"ן ו'המוסד' בעבר האלוף מאיר עמית וראש השב"כ כיום אבי דיכטר . מטבע הדברים , גם הסופדים נמנעו מלפרט על אודות פועלו בעולם הצללים של הביון והמלחמה בטרור . במאמרי העיתונים בשבוע פטירתו נפתח צוהר רחב יותר לדמותו , וניתן לקוראים להתרשם שמדובר בדמות ייחודית , איכותית וערכית - גיבור של ממש ולא לתפארת המליצה . גם כאן לא ניתן לנו לפרוס את הישגיו המקצועיים כמסתערב ואת תרומתו למודיעין הישראלי . בחרנו להעלות על הכתב קמצוץ מהישגיו המודיעיניים , בתקווה שפועלו כסוכן וכמחנך יהיה נר לרגלנו . יעקובה כהן כמעצב דמותו ותפקידו של המסתערב בפלמ"ח יעקובה כהן , בן למשפחה שעלתה ארצה מאיראן ב , 1903- נולד ב1924- וגדל בנחלת ציון , ירושלים " , בימים שגן סאקר שאנו מכירים היום לא היה אלא שדה חיטה בחורף עם כרמי זיתים , " כך תיאר . בריאיון ל'מכון יגאל אלון' סיפר שאת המנטליות הערבית למד כנער שובב במיוחד , שנהג לגנוב זיתים מכרמי השיח' באדר ולהתגושש עם הנערים הערביים השכנים . השיח' עצמו היה בן בית בבית סבו , שהיה דייר באחד מבתי השיח . ' אז , סיפר כהן , היחסים עם השכנים הערביים היו קרובים , לפחות עד למאורעות , 1936-37 ומשום שדיירי השכונה היו בעיקר "אורפלים" ( יהודים סורים וטורקים ) דוברי ערבית , נעשתה שפה זו שגורה בפיו . בשנת 1942 גויס לפלמ"ח והוא נער בן , 17 היישר מההכשרה
|
|