מודיעין בחקירה

עמוד:14

עמידרור   וארד   כאחד מברכים   על   יוזמת הקמת   ועדת   חקירה פרלמנטרית ,   ולו   רק משום   שכל   ועדות החקירה   הפנימיות האחרות   לא   הביאו מסקנותיהן   לידיעת הציבור   בישראל .   עם זה   הם   סבורים שלנוכח   הדוח האמריקני   היה   על הוועדה   לעודד   את בחינת   גבולות " הכישלון   המודיעיני" לא   רק   בעניין   עיראק   אלא   גם   בעניין   גודל   איום   הטרור   של בן-לאדן .   עמידרור   מציע   שבזמן   שבחנה   הוועדה   הישראלית ( כמו   האוסטרלית   והבריטית )  את   הכשל   המודיעיני   בעיראק , היה   עלינו   לבחון   גם   את   הכשל   בגילוי   פעילותו   של   ארגון אל-קאעידה   ובהערכת   כוחו   של   בן-לאדן .   לטענתו ,   אמנם הטראומה   של   ה9-   בספטמבר   התרחשה   בארצות-הברית , אך   גם   לישראל   לא   היה   כל   מושג   שאירוע   טרוריסטי   בהיקף כזה   עומד   להתרחש .   לפיכך ,   לא   בריטניה ,   לא   אוסטרליה ואף   לא   ישראל   יכולות   להסיר   כל   ספק   ביכולתן   למנוע אירוע   כזה   מלהתרחש   בארצן .   כיום   אין   ספק   שהן   היו עשויות   להיות   אז ,   ועשויות   גם   היום ,   להיות   קורבנו . למקרא   הדוחות   הזרים ,   אומר   ד"ר   ארד ,   גם   היכולת המודיעינית   הישראלית   בתחום   הנב"ק   סופגת   מהלומה . הדוחות   הבריטיים   והאמריקניים   דנים   גם   בסוגיה   הלובית . כישלונה   המודיעיני   של   ישראל   בסוגיה   זו   צורב   אף   יותר , אם   נשווה   את   הישגיו   של   המודיעין   הישראלי   באיסוף ובמחקר   על   לוב ,   עם   מה   שהשיגו   המודיעין   הבריטי והאמריקני .   בעוד   המודיעין   הישראלי   לוקה   בחסר   הזועק בחומרתו ,   לא   הגדילה   ועדת   החוץ   והביטחון   לדון   בסוגיית לוב .   לדוגמה ,   בדוח   הבריטי   מתגלה   שכבר   ב "   1999- עלו" הבריטים   על   זליגה   מפקיסטן   ללוב .   בשנת   2000   הוציא המודיעין   הבריטי   צי"חים   בנושא   ועיבה   את   הכיסוי   האיסופי . ב2000-   עד   2001   עלה   הנושא   לרמת   Committee ” “ Joint Intelligence   שהוציאה   לקטים   לדרג   הבכיר   ביותר   והפנתה לכך   את   תשומת   לבו   של   הדרג   המדיני ,   מה   שאיפשר   היערכות לשלב   סיכולי   כבר   ב . 2001-   אם   כן ,   נקודת   השוואת   ההצלחות המודיעיניות   בעניין   לוב   מעמידה   בשאלה   את   היכולת הישראלית   המודיעינית ,   וזה   הצריך   טיפול   והסקת   מסקנות אופרטיביות . בעניין   תפקודו   של   המודיעין   הישראלי   לנוכח   הדוחות ומסקנותיהם ,   ארד   ועמידרור   הסיקו   מסקנות   שונות   זו   מזו . הם   מביאים   כאן   את   המלצותיהם   למודיעין   הישראלי . ארד   סבור   שהבעייתיות   ביישום   של   מידע   מודיעיני   לקראת הצלחה   טמונה   בשלב   האיסוף   הראשוני .   הוא   נשען   על ניסיונם   המר   של   האמריקנים ,   שהיה   להם   מידע   איסופי דליל   ביותר   לקראת   ה9-   בספטמבר   ולכן   לא   עלה   ביד   חוקרי המודיעין   לראות   את   התמונה   הגדולה   שנצטיירה   בביתם . הם   כינו   זאת   , “ Failure of Imagination ”   כלומר   חוסר היכולת   של   חוקרי   מודיעין   להבין ,   על   סמך   מידע   דליל   ולא איכותי ,   את   המתרחש   בזירה .   אפשר   להשיג   תוצאות מודיעיניות   משביעות   רצון   כשיש   איסוף   טוב ,   למשל ארצות-הברית   בצפון   קוריאה   או   הבריטים   בלוב .   איסוף טוב   של   חומר   מודיעיני   מאפשר   את   עיבויו   ואת   מיקודו ועקב   כך   תושג   אינטגרציית   נתונים   שתאפשר   פריצת   דרך מודיעינית . ארד   מוסיף   שעקב   המידע   האיסופי   הלקוי   החלו   שיבושים בתיאום   ובתקשורת   שבתוך   ארגוני   המודיעין   האמריקני : חוסר   תפוצה   מתאימה ,   יריבויות   ארגוניות ,   סדרי   עדיפויות שאינם   אינטגרטיביים   וכדומה .   ארד   מסכם   בקצרה   את תפיסת   העולם   המודיעינית   שלו "   : כל   המחלות   והצרות פוקדות   את   מי   שחלש   מבחינת   האיסוף . " עמידרור   לעומתו   מוצא   בדוחות   מסר   מנוגד   דווקא .   לטענתו , עובדת   כישלונו   האיסופי   של   המודיעין   האמריקני   -   ארגון מודיעיני   משכמו   ומעלה   המצויד   במיטב   הציוד   המודיעיני שקיים   -   אינה   בבחינת   כישלון   מקומי ,   אלא   כישלון   הנובע מאופיו   של   האתגר   המודיעיני   בהתמודדות   עם   טרור .   אין מקום   להניח   שקיים   מצב   מיטבי   של   איסוף   נתונים   על קבוצות   טרוריסטיות ,   ואנו   מכירים   זאת   גם   מהמציאות הפלסטינית   שאנו   מתמודדים   עמה   בישראל .   יש   להניח שהמודיעין   בתחום   הטרור   יצטרך   לאסוף   שבבים   של   מידע שייצרו   בקושי   תמונה   ברורה   ליחידת   המחקר   המודיעינית . לפיכך   אירוע   ה9-   בספטמבר   היה   גם   תוצאת   כישלון   המודיעין הישראלי   והבריטי ,   גם   אם   התחמקנו   מלתת   עליו   את   הדין . עמידרור   מאמין   שמודיעין   עתידני   חייב   לחזק   את   המערכת המחקרית   שלו   על   מנת   שתוכל   להפיק   תמונה   משבבי   מידע דלים   אלה ,   וכך   הוא   מבין   את   המונח   האמריקני   . of Imagination ” “ Failure   אנו   צריכים   לשאול   את   עצמנו   כיצד , בהיעדר   איסוף   איכותי ,   נהיה   מסוגלים   לתת   מענה   מודיעיני אפקטיבי .   זוהי   אפוא   מסקנתו   הראשונה   של   עמידרור מהדוחות   ומאירועי   עיראק   וה9-   בספטמבר :   יש   לבנות מערכת   שגם   אם   אין   לה   מידע   איכותי ,   תהיה   מסוגלת   לבנות תמונה   אינטגרטיבית   סבירה   שתביא   לידי   סיכול . מסקנתו   של   עמידרור   דומה   למסקנה   שהובאה   בכל   הדוחות . ועדות   החקירה   של   שלוש   המדינות   סברו   שהדרך   לחזק ולשדרג   את   מערכות   המודיעין   לנוכח   אתגר   איסוף   מידע על   פעילות   טרוריסטית   ונב"ק   היא   הגברת   האינטגרציות הפנימיות   הארגוניות ,   לאמור   איגום   למרכז   לאומי ,   מהלך מהפכני   אצל   האמריקנים .   לא   עוד   Central Intelligence אלא   . National Intelligence   הדוחות   האמריקניים   ממליצים לכונן   כמה   מרכזים   לאומיים   למודיעין   של   טרור   ונב"ק   וכן לאזורים   רגישים   כמו   המזרח   התיכון .   מדובר   למעשה   בראש גוף   מודיעין   שאינו   מנהל   כל   ארגון   מודיעיני ,   אלא   הוא   כפוף לנשיא   ומקבל   את   כל   המידע   המודיעיני   מכל   הארגונים , ועליו   לייצר   את   התמונה   הכללית   האינטגרטיבית .   שוב ,   אין מדובר   במוסד   מודיעיני   בעל   סמכות   מדינית ,   אלא   בכפיפות לנשיא   -   הוא   יביא   את   המלצותיו   לדרג   המדיני . מוסד   מודיעיני   לאומי   אמריקני   חדש   זה ,   הוא   מהפכני   מבחינת האמריקנים   אך   ישן   וותיק   אצל   הבריטים ,   שהם   יותר   ריכוזיים בשיטתם .   כבר   כיום   קיים   גוף   מודיעיני   במשרד   ראש   הממשלה הבריטי ,   והוא   שנותן   את   הערכת   המודיעין   הלאומית .   אצל האוסטרלים   קיים   המוסד   הזה ,   אך   הדוחות   מצאוהו   מסואב ולא   מתפקד   כראוי   ולכן   החליטו   להגדיל   את   תקציביו   ועוד , על   מנת   שיוכל   לתפקד   כהלכה   בעתיד .   אצלנו   קיים   אמ"ן , שנותן   הערכה   מודיעינית   אך   אינו   גוף   לאומי ,   וכך ,   אף   שזורם אליו   כל   המידע   המודיעיני   אין   לו   יכולת   להשפיע   על   מה שנעשה   עם   החומר .   לכן   בכל   זאת   המליצה   הוועדה   הישראלית להמציא   אותו   מחדש   כמזכירות   מודיעינית   במשרד   ראש הממשלה ,   גוף   שיהיה   לאומי .   אך   יש   בעייתיות   בהמלצה   כזו בקונטקסט   הישראלי . כל הוועדות הזרות לא התמקדו במערך המודיעין כיחידה נפרדת , אלא עסקו בו מנקודת ראייה מערכתית ד"ר עוזי ארד : "כל המחלות והצרות פוקדות את מי שחלש מבחינת האיסוף"

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא